אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בצלחת של רונלדו: התפריט היומי של ספורטאי העל צילום: אי פי איי

בצלחת של רונלדו: התפריט היומי של ספורטאי העל

לברון ג’יימס, טום בריידי וכריסטיאנו רונלדו הם ספורטאי־על שנהפכו לגורואים של סגנון חיים בריא. אבל המומחים מזהירים: אל תאמצו את התזונה שלהם, זה ייגמר רע

26.06.2018, 08:13 | רוני דורי
לשלושה מהספורטאים הנערצים של דורנו — הכדורגלן כריסטיאנו רונלדו, שחקן הפוטבול טום בריידי והכדורסלן לברון ג’יימס — יש לא מעט במשותף: שלושתם מלהטטים במגרשים אחרי גיל 30 (בריידי אף חצה את ה־40), שלושתם מצטיינים ב”מאני טיים” ולעיתים סוחבים את הקבוצות שלהם על גבם(לברון הוביל לאחרונה את קליבלנד המפורקת לסדרת גמר ה־NBA), ושלושתם ממעטים להיפצע. על רקע המצליחנות הבלתי נתפסת שלהם, שגוררת תיעוד של כל היבט בחייהם, שלושתם הפכו, מי יותר ומי פחות, במרוצת השנים ל”גורואים” של אורח חיים בריא בכלל ותזונה בריאה בפרט, וככאלה, נושאים באחריות ציבורית עצומה. אך מה קדם למה בשייק החלבונים הזה, הביצה או התרנגולת?האם זה מתאים לכל אחד?

רונלדו, כך נראה, הוא דווקא המתון מבין השלושה. הוא אמנם מקפיד על תפריט עשיר בחלבונים, ירקות ופירות, ומשתדל להימנע מאלכוהול ומסוכרים, אך חוטא במסעדות מדי פעם (סטייק וסלט), ובעמוד האינסטגרם שלו, בין תמונה של שרירי הבטן שלו לתמונה שלו מניף עוד גביע, אפשר למצוא עדויות לפיתויים מהזן הפחמימתי. המאכל האהוב עליו הוא “Bacalhau à Brás”,תבשיל פורטוגלי של דג קוד, בצלים מטוגנים, צ’יפס דקיק וביצים מקושקשות, ולעיתים הוא מתפנק בארוחת בוקר עם מאפים, גבינות ובשרים מעושנים, שאותם הוא שוטף עם מיצי פירות וקפה.

התזונה של רונלדו, שמנסה להימנע כמה שיותר מסוכר לבן ופחמימות, היא דיאטה מתירנית למדי ביחס לדיאטה של לברון בקיץ, שזכתה לכינוי “Lebron Lean” (“רזון לברון”) שכן בזכותה, הוא מדווח, השיל כ־20 ק”ג ממשקלו בתוך שמונה שבועות. לברון נצמד לתפריט מוקפד הנשען על עקרונות של פליאו ונעזר בשף פרטי על מנת שלא לחרוג ממנה או להתפתות לאכול בחוץ, חלילה. הוא פותח את היום ב־6:25 עם בייגל מחיטה מלאה, כף חמאת בוטנים, חצי כוס תותים וחצי כוס קוטג’.

כריסטיאנו רונלדו. חוטא במסעדות מדי פעם,  צילום: ARMANDO BABANI כריסטיאנו רונלדו. חוטא במסעדות מדי פעם | צילום: ARMANDO BABANI כריסטיאנו רונלדו. חוטא במסעדות מדי פעם,  צילום: ARMANDO BABANI

ב־9:30 הוא אוכל בננה ושותה כוס מיץ תפוזים וכוס חלב דל שומן עם אבקת חלבון. המשך היום נראה די דומה, עם גיחות של רוסטביף רזה וגבינת צ’דר (רזה, אלא מה), ורק בארוחה האחרונה של היום, בשעה 20:30, לברון אוכל מזון מבושל — חזה עוף, אורז שאותו הוא לעתים ממיר בפסטה, ברוקולי, ערמונים ושליש כוס מיץ תפוזים. “זו דווקא דיאטה מאוזנת, מכיוון שיש בה סיבים ושומן בריא של ערמונים ושמן זית”, אומרת ד”ר סיגל אילת־אדר, דיאטנית קלינית וראש מסלול תואר שני בחינוך לאורח חיים פעיל ובריא במכללה האקדמית בווינגייט. “מיעוט הירקות כנראה נובע מחוסר רצון ‘לבזבז’ עליהם קלוריות. לברון עושה דיאטת רזון של 3,000 קלוריות, אבל זו לא דיאטה דלת פחמימות מכיוון שיש לו בכל ארוחה פחמימה, גם אם זה רק בכוס חלב. הבעיה העיקרית בדיאטה הזו היא שהיא אובססיבית שלא לצורך ומעודדת הפרעות אכילה. זה לא משנה אם אדם אוכל ב־6:00 או 6:25 וזה לא משנה אם הוא אוכל חצי כף שמן זית או כף שלמה”.

לא דיאטה, שיטה

 

השחיין האולימפי המעוטר מייקל פלפס, שפרש לפני כשנתיים בגיל 30, נחשב לאחד הספורטאים הטובים ביותר בכל הזמנים, אבל ב־2008 הוא הימם את העולם לא בזכות הישגיו הספורטיביים, כי אם בעקבות חשיפת התפריט המושחת שלו לפני תחרויות. פלפס העיד בזמנו כי לארוחת בוקר הוא אוכל שלושה סנדוויצ’ים עם חביתות וגבינה, חסה, עגבניה, בצל מטוגן ומיונז, חביתה מחמש ביצים, קערת דגנים, שלוש פרוסות פרנץ’ טוסט ושלושה פנקייקים עם שוקולד צ’יפס בלוויית שתי כוסות קפה. לארוחת צהריים הוא אוכל חצי קילו פסטה ושני סנדוויצ’ים מלחם לבן עם האם, גבינה ומיונז בלוויית משקאות אנרגיה, ולארוחת ערב — חצי קילו פסטה, מגש פיצה שלם, ועוד יותר משקאות אנרגיה. פלפס הודה בדיעבד ש”מעט הגזים”, אך הוסיף שהתפריט הזה, שמוערך בכ־12,000 קלוריות ביום (פי שש מצריכת הקלוריות המומלצת לאדם מבוגר), לא מאוד רחוק מהמציאות.

תמונת המראה של פלפס היא הקוורטרבק האגדי של הניו אינגלנד פטריוטס, טום בריידי, שחגג 40 באוגוסט האחרון ויציין השנה את עונתו ה־19 ב־NFL. כשפלפס זלל פיצות ב־2008, בריידי מיישם באדיקות את “השיטה” שהמציא לאורח חיים בריא, שמוכרת כיום בשם “TB12 Method” ומשווקת להמונים כארוחות מוכנות תמורת 78 דולר בשבוע (ויש גם חטיפי אנרגיה במארז שמחירו 50 דולר). השיטה הזו, שמושכת לא מעט תשומת לב תקשורתית, היא ככל הנראה תוכנית הפנסיה של בריידי ושל רעייתו, דוגמנית־העל ג’יזל, שדוחקת בו על פי הדיווחים לפרוש מספורט מקצועני.

עיקרי השיטה, שאותה הוא משכלל מזה כ־15 שנה, כדלקמן: בריידי נמנע מגלוטן, סוכר, מוצרי חלב, מזונות מעובדים, קפאין, אלכוהול, לא צורך ירקות סולניים (חצילים, עגבניות ופלפלים מנפחים את הקיבה, לטענתו) ופטריות, וצורך רק מעט פירות, כמו בננות, אוכמניות וענבים, שאותם הוא ממליץ לאכול בנפרד שכן כך הם “מתעכלים מהר יותר”. גם מים, אגב, הוא ממליץ לשתות כחצי שעה לפני הארוחה או שעה לאחר הארוחה, והוא עצמו שותה 12–25 כוסות ביום. — (מקורות אחרים אף גורסים שהנוסחה של בריידי היא מחצית ממשקל הגוף ביחידות נוזל) - מדובר בלו”ז שתייה שיש לתכנן בדקדקנות. אז מה הוא כן אוכל? חלבונים רזים, דגים, ירקות ופירות “מותרים”, עלים ירוקים ואגוזים. כשהוא רוצה להתפנק, הוא מכין לעצמו גלידת אבוקדו.

“התזונה הזו, הגם שהיא ‘אובססיבית ומגבילה’”, אומרת ד”ר אילת־אדר, “עשויה להיות מאוזנת במידה ונצמדים אליה ומקפידים לצרוך די חלבון מבלי להגזים בכמויות הבשר מחד, ודי סידן ממקורות שאינם מוצרי חלב או פירות (לדוגמה, ברוקולי, כרוב או טחינה) מאידך”. אבל ככל שבריידי תולה את חוסנו בשיטה הזו, חלק מההצהרות שלו לגביה פשוט שגויות וחסרות אחריות.

לפני כחצי שנה, למשל, במסגרת קידום המכירות לספרו, הוא צוטט כאומר שצריכת המים היומית שלו מגנה עליו מפני השמש ומונעת מהעור שלו להשתזף, אך אין כל קשר בין הדברים; כמו כןאבל צריכת המים שעליה ממליץ בריידי אולי מתאימה לו, בהתחשב בהיותו ספורטאי ובכך שהוא מעשיר את המים שלו בתרכובת אלקטרוליטים, אך לאדם הרגיל היא עלולה לגרום להיפנותרמיה, מצב המיוצג כחוסר יחסי של נתרן לעומת מים בגוף, ועלול לגרום למוות; התזונה שלו, לטענתו, מגנה עליו מפני דלקתיות בגוף ובשרירים שנובעת, לדידו, ממזון חומצי, אך מחקרים עדכניים מוכיחים כי לא ניתן להשפיע על רמת החומציות בדם באמצעות תזונה.

מייקל פלפס, צילום: איי אף פי מייקל פלפס | צילום: איי אף פי מייקל פלפס, צילום: איי אף פי

את בריידי אי אפשר להאשים אמנם ברעיון של הפרדת המזונות ובטרנד ההימנעות מגלוטן, אבל ד”ר אילת־אדר מדגישה כי היתרונות המיוחסים להפרדת מזונות מעולם לא הוכחו מדעית, וכי ישנם מחקרים עדכניים שמראים כי הימנעות מגלוטן מעלה את הסיכון למחלות לב בטווח הארוך. בנוסף, “לא ברורה הסיבה להימנעות מקפאין, שהוא דווקא מומלץ בסוג הספורט הזה”, ו”אין היגיון בבחירת הפירות מכיוון שבעוד שלבננה ולאוכמניות יש אינדקס גליקמי נמוך, לענבים יש אינדקס גליקמי גבוה”.

אבל גם את הדיאטה של פלפס, למען הסר ספק, רצוי שלא לאמץ ללא פיקוח והתאמה אישית. “ספורטאים ברמות על זקוקים ליותר קלוריות מהאדם מהיישוב, לפעמים אפילו פי 2 או 3”, היא פותחת. “ולכן יש להם יותר אפשרות לשחק עם רכיבי התזונה והמזונות, אבל אם אדם שאינו ספורטאי יאכל את אותן כמויות, מה שיקרה זה שהוא פשוט ישמין. לא בטוח שהדיאטה הזו בריאה אפילו בשביל פלפס — הוא הצליח בקריירה שלו אולי אף על פיה”.

טום בריידי, צילום: אי פי איי טום בריידי | צילום: אי פי איי טום בריידי, צילום: אי פי איי

הגלידה של פדרר

 

עד כמה התפריט הזה בעייתי? מאוד. “הדיאטה הזו ענייה בסיבים תזונתיים”, היא אומרת, “יש בה הרבה לחם לבן, וגם הפסטה, אני משערת, היא לא מחיטה מלאה, אני לא רואה שיש בה יותר מדי ירקות, למרות שפיצה נחשבת למנת ירק בארה”ב הודות ללחצי החברות בגלל שיש בה רסק עגבניות. כמות הביצים בתפריט חורגת מהמומלץ (ביצה אחת ביום). אין מנה חלבונית בשרית בתפריט, וזאת למרות שפלפס לא נמנע מבשר, וגם לא משומן — על כך יעיד ההאם”. מה פלפס בכל זאת עשה נכון? “הדיאטה עשירה בפחמימות, ואנחנו יודעים שספורטאי סבולת מפיקים תועלת מאכילת פחמימותבגלל שזה מעלה להם את מאגר הגליקוגן — מקור האנרגיה בפעילות סבולת. משקאות האנרגיה מומלצים לספורטאי ברמה הזו בגלל הנושא הקלורי, . אנחנו יודעים ששתייה משביעה ואז יכול להיות שהוא לא יכל לאכול מספיק. אבל אין בזה צורך לאדם מן היישוב”.

פרופ’ אריה רוטשטיין מהמכללה האקדמית בוינגייט מחזק את דבריה של ד”ר אילת־אדר, וקורא לילד בשמו באופן מפורש. “תעשיית התוספים לספורטאים היא תעשייה אדירה של פרסומות וכסף, ויש דברים שבהחלט עוזרים וחשובים לספורטאים”, הוא אומר. “אבל מי אמר שזה מועיל למישהו מלבדם? ומי אמר שמי שאין לו בעיות עם גלוטן לא צריך לאכול גלוטן?. לדבריו, “יש עקרונות של תזונה נכונה שכולם צריכים לשמור עליהם. אבל אנשים שהולכים לחדר כושר או לחוג כלשהו כמה פעמים בשבוע לא צריכים לשנות את התזונה שלהם בגלל זה”.

הטניסאי רוג’ר פדרר, שבגיל 36 מחזיק במספר הגבוה ביותר של זכיות בטורנירי גרנד סלאם (20), הוא ככל הנראה הספורטאי השקול ביותר בחבורה, ותזונתו, או לפחות האופן שבה היא מוצגת בתקשורת, אינה מונעת ככל הנראה מאינטרסים כלכליים. פדרר חובב מטבחים מגוונים (הודי, יפני ואיטלקי) ומתקשה לעמוד בפני גלידה — משמנת, לא מאבוקדו. לארוחת בוקר הוא אוכל ופל בלגי תוצרת בית עם קומפוט, מיץ תפוזים, קפה ושוט של חומץ; הוא מנשנש בננות בזמן תחרויות, ולפני תחרויות הוא אוכל קערת פסטה. “שעתיים לפני כל תחרות, אני אוכל פסטה עם רוטב קל”, הוא אומר כאומר לא אחת, והדגיש כי אין לכך קשר לחסות שנותנת לו חברת הפסטות “ברילה”. “אני עושה את זה כבר 20 שנה”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות