אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה סירבה לקבל החלטה - והציבור ישלם 7 מיליארד שקל צילום: בלומברג

הממשלה סירבה לקבל החלטה - והציבור ישלם 7 מיליארד שקל

בית הדין הארצי לעבודה פסק נגד הערעור של המדינה בעתירה שהוגשה על ידי עובדי השב"כ והמוסד שדרשו כי במסגרת הצמדת התנאים שלהם לאלו של אנשי הקבע בצה"ל, גם הם יקבלו תוספת "העדר ביטחון תעסוקתי". לפי ההערכות המדינה תעתור לבג"ץ על החלטת בית הדין לעבודה

27.06.2018, 10:17 | עמרי מילמן

בית הדין הארצי לעבודה פסק שלשום בדלתיים סגורות נגד הערעור של המדינה בעתירה שהוגשה על ידי עובדי השב"כ והמוסד שדרשו כי במסגרת הצמדת התנאים שלהם לאלו של אנשי הקבע בצה"ל, גם הם יקבלו תוספת "העדר ביטחון תעסוקתי" שנעה בין 7% (לעובדים צעירים יחסית) ל-1% לעובדים ותיקים, זאת לאחר שלפני מספר חודשים הפסידה המדינה בבית הדין האזורי לעבודה.

קראו עוד בכלכליסט

במקביל לאותה פסיקה מתנהל ערעור של המדינה על פסיקה דומה של בית המשפט האזורי בנוגע לשוטרים, סוהרים וגמלאי המשטרה והשב"ס. ההערכות הן כי גם זו תדחה בסופו של דבר על ידי בית הדין הארצי והמדינה תידרש להגדיל את שכר עובדי השב"כ, מוסד, משטרה ושב"ס והגמלאים בהיקף של 700 מיליון שקל בשנה ותידרש לשלם 7 מיליארד שקל רטרואקטיבית עבור הגמלאים. עיקר הכסף עבור המשטרה והשב"ס.

שוטרים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה, צילום: אוהד צויגנברג שוטרים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: אוהד צויגנברג שוטרים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה, צילום: אוהד צויגנברג

השוטרים והסוהרים מתבססים בעתירתם על החלטת ממשלה ישנה הקובעת כי תנאיהם יוצמדו לאלו של אנשי הקבע, אולם כאשר ניתנה לפני עשור תוספת השכר עבור העדר ביטחון תעסוקתי, האוצר לא העניק אותה גם לאותם גופים, שכן בעוד שאנשי קבע אפשר לפטר בקלות יחסית, שוטרים, סוהרים ובטח שעובדים בגופים הביטחוניים המסווגים כמעט ולא ניתן, ומספר העובדים שם רק גדל וגדל.

למעשה הממשלה נדרשה להחליט האם היא שומרת על אותה החלטת ממשלה ישנה המצמידה את השכר או קובעת החלטת ממשלה חדשה שמבטלת את אותה הצמדה, בנושאים שאינם רלוונטיים לעובדים בגופים הללו. אולם עד כה הממשלה נמנעה מלדון בנושא ובטח שלא לקבל עליו החלטה. כאשר בית המשפט יפרסם החלטתו לגבי השוטרים והסוהרים, תדרש הממשלה למצוא מקור תקציבי לאותם מיליארדים חד פעמיים ומאות מיליונים בשוטף לממן את אותן תוספות נדיבות.

ההערכות הן כי פרקליטות המדינה והאוצר יעתרו לבג"ץ על החלטת בית הדין לעבודה, לאור השלכות הרוחב שלה, שאמור להסתכל על התמונה הכוללת כאשר הוא בוחן את הסוגיה בניגוד למה שעשה בית הדין לעבודה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
פסיקת בית הדין הארצי לעבודה
למגיב 2 ולאחרים. המשטרה והגופים האחרים צמודים לאנשי הקבע על פי החלטת ממשלה כמו גופים אחרים במשק שצמודים לסקטורים אחרים. המדינה/ האוצר נתנו תוספות שכר לאנשי הקבע ב-2006 תוך הסתרת התוספת הזו משאר הגופים המוצמדים אליהם. ניתן "שם" לתוספת "אי בטחון תעסוקתי" כדי להצדיק תוספת זו רק לאנשי הקבע ולא לגופים המוצמדים בשכר אליהם. ב-2 פסיקות של בית הדין האיזורי לעבודה ( של המוסד והשבכ ושל המשטרה ושבס) נקבע שזה תוספת בשם פיקטבי מאחר וגם הגימלאים שלהם מאז קום המדינה קיבלו התוספת. מחובת המדינה לקיים את התחיבותיה
אבי  |  28.06.18
לכל התגובות