אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעקבות קשיים כלכליים: כ־281 אלף ישראלים ויתרו בשנה החולפת על טיפולים רפואיים

בעקבות קשיים כלכליים: כ־281 אלף ישראלים ויתרו בשנה החולפת על טיפולים רפואיים

על פי הסקר החברתי 2017 של הלמ"ס: קשיים כלכליים הובילו כ־277 אלף איש לוותר על תרופות מרשם וכ־409 אלף לוותר על אוכל

27.07.2018, 10:05 | יונתן סידון

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה באחרונה שורה של נתונים הנוגעים לוויתורים הנעשים בקרב האוכלוסייה בישראל בעקבות קשיים כלכליים. הנתונים נלקחו מתוך הסקר החברתי 2017 (סקר שנתי המספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל ורווחתה), שבמסגרתו רואיינו כ־7,300 ישראלים בני 20 ומעלה המייצגים כ־5.5 מיליון איש. נושא הסקר הוקדש בשנה זו לבריאות ואורח חיים.

מהנתונים עולה כי כ־56% מבני ה־20 ומעלה (כ־3.1 מיליון איש) נזקקו במהלך 2017 לטיפול רפואי, 9% מהם (כ־281 אלף איש, כ־5% מהאוכלוסייה) דיווחו כי נאלצו לוותר עליו בעקבות קשיים כלכליים. מדובר בין היתר בכ־21% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש היא עד 2,000 שקלים וכ־12% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש היא 4,000-2,001 שקלים.

קראו עוד בזירת הבריאות

בני 20 ומעלה שוויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים, אחוזים, שנים נבחרות   , מתוך הסקר החברתי 2017, הלמ"ס בני 20 ומעלה שוויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים, אחוזים, שנים נבחרות | מתוך הסקר החברתי 2017, הלמ"ס בני 20 ומעלה שוויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים, אחוזים, שנים נבחרות   , מתוך הסקר החברתי 2017, הלמ"ס

 

ירידה עם השנים באחוזי המוותרים על תרופות וארוחה חמה

על פי הנתונים, כ־67% מבני ה־20 ומעלה נזקקו לתרופות במרשם רופא (כ־3.7 מיליון איש), 8% מהם (כ־277 אלף איש, כ־5% מהאוכלוסייה) נאלצו לוותר על רכישתן בשל קשיים כלכליים. מדובר בין היתר על כ־21% מהגרים במשקי שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש היא עד 2,000 שקלים וכ־10% מהגרים במשקי בית שבהם ההכנסה הממוצעת לנפש היא 4,000-2,001 שקלים. 22% מהמגדירים את מצבם הבריאותי כלא טוב וזקוקים לתרופות מרשם, ויתרו על התרופות בעקבות קשיים כלכליים.

לאורך השנים ניתן לראות ירידה בכלל האוכלוסייה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים: כ־5% בשנת 2017 ביחס לכ־11% בשנת 2003. בקרב האוכלוסייה הערבית ניכרת ירידה ניכרת בקרב המוותרים על תרופות, אך עדיין נותרו פערים ביחס לשאר האוכלוסייה. בהקשר הזה ניתן לציין כי גם באוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על תרופות בשל קשיים כלכליים.

נתונים נוספים מתוך הסקר החברתי מראים כי בשל קשיים כלכליים כ־8% מבני ה־20 ומעלה (כ־409 אלף איש), דיווחו כי בשנה האחרונה הם ויתרו על אוכל בגלל קשיים כלכליים. כ־7% (כ־394 אלף איש), אכלו ב־2017 פחות משרצו. כ־5% (כ־286 אלף איש) ויתרו מאותה הסיבה על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים. גם כאן ניכרת ירידה בכלל האוכלוסייה באחוז המוותרים על ארוחה חמה לאורך השנים בשל קשיים כלכליים: בקרב האוכלוסייה הערבית ניכרת ירידה ניכרת בקרב המוותרים על ארוחה חמה, אך עדיין נותרו פערים ביחס לשאר האוכלוסייה. גם באוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי המוותרים על ארוחה חמה בשל קשיים כלכליים.

בני 20 ומעלה שוויתרו על תרופות בשל קשיים כלכליים, אחוזים, שנים נבחרות, מתוך הסקר החברתי 2017, הלמ"ס בני 20 ומעלה שוויתרו על תרופות בשל קשיים כלכליים, אחוזים, שנים נבחרות | מתוך הסקר החברתי 2017, הלמ"ס בני 20 ומעלה שוויתרו על תרופות בשל קשיים כלכליים, אחוזים, שנים נבחרות, מתוך הסקר החברתי 2017, הלמ"ס

 

חצי הכוס המלאה וחצי הכוס הריקה

פרופ' תד טולצ'ינסקי, ראש בית הספר למדעי הבריאות במכללה האקדמית אשקלון, מתייחס לנתונים ומסביר: "בסך הכל ניתן לומר כי התחושה היא מעורבת. מחד, ניתן לשאוב עידוד מהירידה עם השנים באחוזים בקרב כלל האוכלוסייה בכל הנוגע לוויתור על תרופות, טיפולים רפואיים וארוחה חמה בשל קשיים כלכליים. במיוחד אמורים הדברים באשר לאוכלוסייה במגזר הערבי ולאוכלוסייה החרדית. מאידך, עדיין מדובר במספרים גבוהים – כך שאלו בהחלט נתונים מדאיגים. צריך להבין: לוויתור על טיפולים רפואיים ותרופות עלולות להיות השלכות בריאותיות משמעותיות, ואסור להגיע למצב שבו צרכים בסיסיים כל כך נמנעים על רקע כספי. צריך גם לזכור שישראל נמצאת בחלק העליון של רשימת מדינות ה־OECD בכל הנוגע לפערים הכלכליים בין קבוצות באוכלוסייה. בהקשר הזה, הרי מעניין היה לראות את החלוקה בין האזורים השונים בארץ, מה שיאפשר לקבל תמונת מצב מדויקת היכן יש להשקיע משאבים נוספים".

עוד מוסיף פרופ' טולצ'ינסקי: "במבט כולל קדימה יש להשקיע מאמצים בשינוי הרגלי התזונה של האוכלוסייה, ולהגביר את החינוך וההסברה לצריכה של מזון בריא יותר. מומלץ לפעול בין היתר להעשרת מזון – כגון יוד למלח, פלואוריד למים וכן הוספת חומצה פולית לקמח, לצד ויטמינים (B,C,D) וברזל – במיוחד אמורים הדברים לגבי נשים בתקופה הטרום הריונית ובמהלך ההיריון עצמו, וזאת למניעת מומים מולדים. במקביל, יש להפחית שומן טראנס וסוכר מהאוכל ומהמשקאות שאנו צורכים. בהחלט ניתן לומר כי נעשות פעולות לשיפור בריאות הציבור, אך יש עוד הרבה מה לעשות בנידון".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות