הדייג, הטורף והבלם שנולד להיות בלם

1. אדינסון קאבאני דייג. כלומר, הוא אוהב לדוג. "דיג מעניק לי רוגע ושלווה" סיפר אדינסון קאבאני בראיון לפני מספר שנים. "כשחקן התקפה, הדיג עוזר לי עם הראיה ולאיך שאני רואה את המשחק. בדיג אתה צריך לחכות לרגע הנכון כדי לתקוף, לתפוס את הדג. ובכדורגל זה די אותו דבר בתפקיד שלי. אתה צריך לחכות לרגע המדויק כדי לתקוף. אני מחכה לדג בשביל לתפוס אותו. צריך סבלנות וצריך לשים לב - ולפעול במהירות. אתה צריך להכין את עצמך לרגע המדויק לתקיפה. זה משהו שאני לא חשבתי עליו כילד, אבל משהו שברגע שהבנתי כחלוץ זה עזר לי בקריירה לכבוש שערים".

2. לא בטוח שדייגים לוחמים כל כך טובים על הדשא כמו קאבאני. גם לא בטוח שיש דייג בעולם שנע כל כך הרבה על המגרש כמו קאבאני. אבל מה שבטוח זה שקאבאני אכן למד הרבה מהדיג. התנועה שלו ללא הכדור והרוגע מול השער הם אלמנטים ששיפר במשחק שלו כנראה בזכות שעות עם החכה. השער השני שלו, שער הניצחון - הוא שער מרהיב (היה לו סיכוי של 5% לכבוש מהזווית הזו - לפי מדד ה-xG) בזכות הטכניקה הנהדרת בסיומת אבל גם בזכות התנועה שעשה לפני השער - בלי ששחקני פורטוגל שמו לב לאחד מהחלוצים הטובים בעולם. כמו בשער הראשון בעצם (בישול אדיר ושיתוף פעולה אדיר עם סוארס). הוא חיכה לרגע הנכון בשביל הספרינט הנכון למקום הנכון.

3. קאבאני הדייג מסתדר מצוין עם לואיס סוארס הטורף (שניהם מאותה העיר באורוגוואי, סאלטו). וזה נראה במספרים. קודם כל, אורוגוואי היא הנבחרת היחידה במונדיאל הזה עם 2 נציגים בטופ 10 של מלך השערים האירופי (גולדן בוט). זה כבר בסיס לשניים-שלושה שערים במשחק. והם גם משתפים פעולה היטב. הם בישלו אחד לשני במונדיאל 2010 פעמיים, במונדיאל 2014 ובמונדיאל 2018. אף צמד חלוצים דרום אמריקאים לא שיתפו פעולה ביותר שערים מאשר השניים הללו. מאז 1966 היו רק שני צמדים מאותה נבחרת שבישלו אחד לשני יותר פעמים במונדיאל מקאבאני וסוארס (4): גז'גוז' לאטו ואנדרז' אנדז'יי זרמאך (פולין - 5); מיכאל באלאק ומירוסלב קלוזה (גרמניה - 5). יהיה חבל מאוד אם קאבאני לא יוכל לשחק ביום שישי ברבע הגמר נגד צרפת. הוא הרגיש "דקירה" ברגל. זה יכול להיות הכל - לטוב ולרע.

4. אבל, קאבאני וסוארס הם רק חלק מנבחרת מצוינת. הלב של הנבחרת הוא לב ההגנה. דייגו פורלאן, חלוץ נבחרת אורוגוואי לשעבר, אמר לפני המשחק: "הדבר הכי קשה להגיע אליו בכדורגל זה הבנה מלאה ולא מילולית עם שותפך על המגרש. לדעת לאן הוא הולך ואיך הוא הולך בלי לדבר אפילו. במועדונים אפשר להגיע להבנה כזו אחרי שנה, שנתיים. זה קשה יותר לעשות בנבחרות כי אין זמן ביחד - אבל לאורגוואי יש צמד כזה של בלמים שעובד מצוין ביחד במועדון ובנבחרת". הצד הוא דייגו גודין וחוסה חימנס, שבשנים האחרונות מטפחים שיתוף פעולה נהדר באתלטיקו מדריד.

5. והשניים מכירים את רונלדו היטב. בארבעה דרבים של מדריד הם שיחקו נגד כריסטיאנו רולדו. בשלושה הם ניצחו. באחד הוציאו תיקו. באחד מהם חימנס כבש. באף אחד מהם רונלדו לא כבש. השניים, שלא כבשו נגדם בשלב הבתים (אורגוואי היא הנבחרת היחידה עם איטליה וברזיל שפעמיים סיימה שלב בתים בלי לספוג), היו נפלאים נגד רונלדו ופורטוגל.

6. מה שבאמת מדהים זה שהשניים כמעט ולא ירדו לתאקלים במשחק הזה ("אם אתה מתקל, אז כנראה שעשית טעות" - פאולו מאלדיני). שחקני אורגוואי, נגד פורטוגל, ירדו ל-27 תאקלים. צמד הבלמים רק לשלושה (פחות מהממוצע של 4.8 שלהם). הם גם לא נכנסו ליותר מדי עימותים אוויריים (1). מה שכן, הם חטפו את הכדור 4 פעמים (מתוך 16), והיו אחראים על 10 מ-31 ההרחקות של אורוגוואי. פורטוגל אולי בעטה לשער 20 פעמים (אורוגוואי רק 5) אבל איכות ההזדמנויות שלהם היתה נמוכה. מדד ה-xG מראה שהם היו אמורים לכבוש רק 0.9 שערים במשחק. אורוגוואי עמדו על 0.7 xG. אמנם פפה השווה זמנית לפורטוגל (השער הראשון שסופגת אורוגוואי) אבל אחרי שאורגוואי כבשה את השער השני בדקה ה-62 - פורטוגל לא התקרבה לשער שני.

7. מילה נוספת על דייגו גודין. כנראה שאין בלם יותר טוב ממנו במונדיאל הזה. לפי TwelveFootball.com הטעות היחידה שלו היתה הפסד בקרב אווירי בקרן, אבל נגד פורטוגל היו לו 9 פעולות הגנתיות חשובות ברחבה ועוד אחת בקו החצי - יותר מכל שחקן אחר. היו לו גם עשרות פעולות חיוביות ללא הכדור (לחץ נכון, יציאה טובה לנבדל, סגירת זווית). קשה לכמת את הרוגע והמנהיגות שלו, אבל גודין כל כך בלם שכשהוא נולד אמרו לאמא שלו 'ברכות, יש לך בלם'.

8. זה כנראה מאוד מייאש לשחק נגד החבר'ה האלה מאורגוואי. הם פשוט לא מוותרים. 100% אגרסיביות ונחישות בכל תאקל, קפיצה לכדור וריצה. היו לפחות שני מקרים בהם הם תיקלו עם הראש שלהם. חוליית המגנים והקשרים שלה אורוגוואי צעירה, דינמית, אינטנסיבית, עובדת קשה - עובדת כקולקטיב בצורה מאוד מרשימה. נגד צרפת יהיה להם קשה מאוד נגד הפיזיות והמהירות הצרפתית, אבל הצרפתים יצטרכו לאכול הרבה מאוד בוץ ואבנים בשביל לנצח אותם. עם או בלי קאבאני.

9. ולפורטוגל. אלופת אירופה ב-2016 לא הרשימה במונדיאל הזה. כריסטיאנו רונלדו כבש 4 מ-6 השערים שלה אבל המתכון מיורו 2016 לא עבד הפעם. כריסטיאנו רונלדו לא בדיוק נעלם במשחק הזה אבל במחצית הראשונה נגע 24 פעמים בכדור ולו פעם אחת לא ברחבה. בדקה ה-53 נגד בפעם הראשונה בתוך הרחבה וזה הוביל לקרן שהובילה לשער של פפה. אחר כך נגע פעמיים בכדור ברחבה - אבל בשתי הקצוות שלה ולא במרכז הרחבה. ההגנה של אורוגוואי סגרה אותו היטב עם עבודה קולקטיבית נהדרת, כפי שאוסקר טאברס, מאמן אורוגוואי, הבטיח לפני המשחק ("בשביל לעצור אותו, צריך שכולם יעצרו אותו").

10. את ההצלחה של פורטוגל לוקחים כמובן מאליו, אך הנבחרת לא באמת נחשבת לסיפור הצלחה. קודם כל, בפעם האחרונה שחזרה מפיגור במחצית השנייה היתה ברבע גמר מונדיאל 1966 נגד צפון קוריאה. כמו כן, פורטוגל עלתה רק 4 פעמים בהיסטוריה של לשלב הנוק-אאוט של המונדיאל (1966, 2006, 2010, 2018). היא עשתה זאת 3 פעמים עם כריסטיאנו רונלדו. זה לא רק בזכותו אבל כמו שקשה לכמת את ההנהגה של גודין, קשה לכמת את האמונה שרונלדו מעניק לפורטוגלים צעירים. בסוף המשחק דיברו בשידור על כך שזה יהיה המונדיאל האחרון של כריסטיאנו רונלדו. ואולם, זה כלל לא בטוח. כן, אמנם האיש בן 33 ולמונדיאל הבא (בחורף 2022) יהיה כחודש לפני חגיגות יום הולדתו ה-37. ואולם - האיש בכושר גופני נדיר ויש לו מטרה ברורה: לכבוש יותר שערים בינלאומיים מאשר עלי דאי. לרונלדו יש 86 כרגע. לדאי 109. רונלדו לא הולך לפרוש לפני יורו 2020 וכנראה לא לפני מונדיאל 2022.