אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בשנת 2020 זו תהיה המחלה עם שיעור התמותה השלישי בגובהו בעולם צילום: אלי דדון, בית חולים כרמל

בשנת 2020 זו תהיה המחלה עם שיעור התמותה השלישי בגובהו בעולם

על רקע הכנס השנתי של האיגוד לרפואת ריאות: כ־8% מבני 40 ומעלה סובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית, בעלת שיעורי תמותה הנמצאים בעלייה

02.07.2018, 09:56 | יונתן סידון

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

מלון דן כרמל שימש באחרונה אכסניה לכנס השנתי של האיגוד הישראלי לרפואת ריאות. האירוע משך אליו רופאי ריאות מישראל, כשלצדם התארחו בו גם מומחים מחו"ל בעלי שם עולמי.

"הכנס סיפק תמונת מצב עדכנית בכמה וכמה נושאים הנוגעים לתחום רפואת ריאה", מרחיב פרופ' יוחאי אדיר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, ומי שמשמש מנהל מכון הריאות בבית חולים כרמל ומנהל המכון למניעת מחלות ריאה בשירותי בריאות כללית במחוז חיפה. "לצערנו, תחום רפואת הריאות לא נמצא בישראל בקדמת הבמה ולא זוכה לתהודה מספקת. אנו מקווים שבאמצעות הכנס הצלחנו לייצר עוד מודעות לתחום. בישראל יש כיום כ־150 רופאי ריאה בלבד, כשהמחסור הגדול בא לידי ביטוי במיוחד בפריפריה. השאיפה של כולנו היא שבעתיד נראה גידול ניכר בכמות הרופאים, מה שישליך באופן ישיר גם על ציבור המטופלים".

קראו עוד בזירת הבריאות

כ־10-8 אחוז מהישראלים סובלים מאסטמה

"כאשר מדברים על רפואת ריאה יש למעשה מספר נושאים עיקריים שראוי להתמקד בהם במהלך השנים הקרובות", ממשיך פרופ' אדיר, "הנושא הראשון הוא מה שנקרא מחלות דרכי האוויר, כששתי המחלות המשמעותיות ביותר הן מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ומחלת האסטמה".

פרופ פרופ' יוחאי אדיר | צילום: אלי דדון, בית חולים כרמל פרופ

על מחלת ריאות חסימתית כרונית מפרט פרופ' אדיר: "מדובר במחלה הנגרמת בעיקר על ידי עישון, כשגורם משמעותי נוסף למחלה הוא חשיפה לזיהום אוויר וחשיפה תעסוקתית. בהקשר הזה יש לומר כי רוב החולים במחלה סובלים גם ממחלות נוספות, כמו אי ספיקת לב וסוכרת. אנו יודעים כי בשנת 2020 זו תהיה המחלה עם שיעור התמותה השלישי בגובהו בעולם. במחלה חולים כ־8% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם מעל גיל 40, כשההערכות הן שבישראל מדובר בשיעור דומה".

באשר לדרך לאבחון המחלה, אומר פרופ' אדיר: "האבחון נעשה בבדיקת תפקודי נשימה פשוטה הנקראת ספירומטריה, כשאוכלוסיית הסיכון העיקרית כוללת מעשנים כבדים מעל גיל 40 או כאלו שעישנו לאורך שנים ארוכות. אבחון מוקדם הוא קריטי ויכול להציל חיים, כאשר ההמלצות הן שכל אדם מעל גיל 40 המעשן באופן תדיר ומתלונן על קשיי נשימה או שיעול מלווה בליחה, חייב לבצע ספירומטריה. הבעיה היא שעל אף העובדה שבדיקת הספירומטריה קיימת בסל הבריאות, הנגישות אליה נמוכה מאוד. בארץ הבדיקה מתקיימת במספר מוקדים מצומצם ואנו סבורים כי היא לא מונגשת לקהילה בצורה מספקת. על כן יש חולים רבים שכלל לא מאובחנים, בעיקר באזורי הפריפריה ובקרב אוכלוסיית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך".

על מחלת האסטמה מרחיב פרופ' אדיר: "זו מחלה הקיימת בדרגות חומרה שונות בקרב כ־10-8 אחוז מהאוכלוסייה, כשמרבית החולים שומרים על שגרת חיים מלאה בעזרת שימוש במשאפים. כ־5% מהחולים סובלים מאסטמה קשה המלווה באשפוזים חוזרים ובצורך במתן סטרואידים סיסטמיים. אף על פי שאסטמה מצטיירת בעיני הציבור כמחלה קלה, מדי שנה ישנם חולים המתים כתוצאה מהחמרה חריפה של המחלה. בשנים האחרונות נכנסו תרופות ביולוגיות חדשות לטיפול בחולים עם אסטמה קשה אשר עונים לקריטריונים שונים המייחדים תת קבוצה של חולי אסטמה קשה".

כ־3,000 חולים חדשים בסרטן הריאות מדי שנה

מנתוני האגודה למלחמה בסרטן עולה כי מדי שנה מתגלים בישראל כ־3,000 חולים בסרטן הריאות. על פי ההערכות, מדי שנה נפטרים מהמחלה כ־1,900 חולים. כ־90% מהחולים הם מעשנים בהווה או שעישנו בעבר. כמו כן, הסבירות להתפתחות סרטן ריאה גבוהה יותר בקרב אנשים המתחילים לעשן בגיל צעיר.

"זהו סרטן ששיעור התמותה שלו גבוה מזה של סרטן שד, לבלב, פרוסטטה ומעי גס גם יחד", מדגיש פרופ' אדיר, "יש לזכור שחלק גדול מהחולים בסרטן ריאה מתגלים רק בשלב מתקדם, מה שמפחית את סיכויי ההחלמה שלהם. אבחון מוקדם הוא המפתח להחלמה. עבודות שפורסמו בשנים האחרונות הראו שבדיקת CT חזה בקרינה נמוכה עוזרת בגילוי מוקדם של סרטן ריאה ומורידה משמעותית את שיעור התמותה. בארצות הברית ובמדינות באירופה, קיימת הנחייה לבצע בדיקת CTשל החזה בקרינה נמוכה לקבוצות סיכון הכוללת מעשנים כבדים או כאלו שעישנו לאורך שנים ארוכות בגילאי 74-55. נתונים מארצות הברית אף הצביעו על כך שאבחון כזה הציל 15-12 אלף איש בשנה. אצלנו בארץ, הבדיקה הזו אינה נכללת בסל הבריאות ויש לעשות כל מאמץ להכלילה בסל".

על קבוצת מחלות הגורמות להצטלקות של רקמת הריאה מרחיב אומר פרופ' אדיר, "המחלה המוכרת ביותר מקרב קבוצה זו היא פיברוזיס ריאתי מסיבה לא ידועה. זו מחלה נדירה יחסית עם כ־30 חולים לערך למיליון נפש. עד לפני כמה שנים, אלו שאובחנו כחולים בה חיו בממוצע סביב 4-3 שנים. למחלה פותחו תרופות המונעות את התקדמותה, אלא שהן זמינות בסל רק לחולים בדרגה בינונית או קשה, ויש לפעול יחדיו לשינוי המצב".

עוד מוסיף פרופ' אדיר: "לתכנית לשיקום ריאות – תכנית רב זרועית המשלבת בין היתר פעילות גופנית תחת השגחה צמודה – יש אפקט משמעותי על איכות חייהם של החולים. מעבר לעניין הבריאותי, יש לכך גם השלכות כלכליות: אימוץ התכנית בקרב קהל חולים עתיד לחסוך למערכת הבריאות ימי אשפוז יקרים ולהביא לחיסכון בסכומי כסף משמעותיים. נכון לשנת 2018, הטיפול הזה מאושר אך ורק לחולי מחלות ריאות חסימתית כרונית עם הפרעה חסימתית קשה. לדעתנו, משרד הבריאות יחד עם קופות החולים חייב להירתם ולהפעיל מכוני שיקום בכל רחבי הארץ. כך למשל מחיפה צפונה יש רק שני מכוני שיקום – האחד בבית חולים רמב"ם והשני בשירותי בריאות כללית, מה שבעצם אומר כי לאוכלוסייה של מעל מיליון איש יש נגישות נמוכה לשיקום. תמונת מצב דומה יש גם בדרום הארץ, וכולנו תקווה שבשנים הבאות נראה מכונים נוספים נפתחים באזורים אלו".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות