תערוכה: תופסים ראש

אם לפני כמה עשרות שנים מישהו היה מנבא שגולגולת, אייקון שהיה מזוהה יותר מכל עם מוות וחידלון, יהפוך לאחד הדימויים הרווחים בתרבות הפופולרית - בטח היו מסתכלים עליו כמו על משוגע. הסמל שבעבר היה רלבנטי לשודדי ים בלבד, הפך מקובל היום - מבגדי ילדים ועד תכשיטים יוקרתיים.

גם בעולם האמנות קיבלה הגולגולת מקום של כבוד, בעיקר הודות לאמן הבריטי המצליח דמיאן הירסט שציפה גולגולת ביהלומים והפך אותה ליצירה היקרה ביותר שנוצרה אי פעם בעולם.

עכשיו זוכה הדימוי הזה גם לכבוד מקומי, בתערוכה “בראש טוב” שמוצגת בגלריית החווה בחולון (עד 25.8). לרעיון ולפיתוח שלו אחראית האמנית קרן שפילשר שאצרה תערוכה שבה משתתפים 38 אמנים ומעצבים. “יש לי פחד מהמוות. פחד ממחלות. זה משהו שטמון בי מאז שאני זוכרת את עצמי כאמנית”, היא מספרת על הבחירה שלה דווקא בדימוי הזה. “בהמון עבודות שלי מופיעות גולגולות לצד ילדות מדממות, זה הכל מגיע מהפחדים שלי. אני לא מאמינה ברופאים ולא בפסיכולוגים. יש לי את הציור שהוא מרפא עבורי”.

זו הפעם הראשונה ששפילשר (41) נכנסת לנעלי אוצרת תערוכה, תפקיד ששמור בדרך כלל לבעלה, האוצר ד”ר גיא מורג צפלביץ’. “זה מקצוע למשוגעים”, היא אומרת, “כמות האנרגיה וכמות הזמן שמשקיעים בתערוכה של חודש וחצי הן מטורפות. אבל חשוב לי שהאנשים שיגיעו יחוו חוויה, שהם ילכו הביתה עם מחשבות ושהעבודות ייחרתו להם בראש. אני חושבת שזה בסך הכל הישג גדול להציג 40 אמנים שמתייחסים לנושא כל אחד בדרך שונה לגמרי, במיוחד כשמדובר בדימוי כל כך פופולרי. אין חומר או טכניקה שחוזרים יותר מפעם אחת”.

ואכן, מגוון העבודות בתערוכה הוא מרשים מאוד: מפסלים קטנים המוצבים בתוך אקווריומים עגולים של ורד אהרונוביץ’, דרך מיצגים פגאניים של שי עיד אלוני וכלה בעבודות מחרוזים ובדים של יאיר רקנאטי. יש בתערוכה גם עבודות וידיאו, קרמיקה, פרספקס, עור, וכאלה שעושות שימוש בחומרים כמו סרטי מתנה, גופי תאורה ופרחים. בניגוד לתערוכות רבות של אמנות עכשווית, התערוכה היא קומוניקטיבית וכיפית - וזו גם לגמרי היתה כוונת המשורר. “יש היום כל כך הרבה תערוכות כבדות”, אומרת שפילשר, “הכוונה היתה לבחור משהו שאנשים ירצו להתלבש יפה ולצאת מהבית בשבילו. גם הטקסט שמלווה את התערוכה הוא מתומצת, בגובה העיניים, בלי הכותרת ‘ללא כותרת’”, היא אומרת.

“אני לא בטוחה שכולם יאהבו את התערוכה הזו ויכול להיות שיהיו כל מיני ביקורות”, אומרת שפילשר, “אבל אני כן בטוחה שאנשים שיבואו יראו מה אפשר להוציא מהדימוי הזה של גולגולת ויתהו איך זה שעד היום לא הוקדשה למוטיב הזה תערוכה בארץ”.

אוצרות זה תחום שאת מתכוונת עכשיו להיכנס אליו באופן קבוע?

“אני מאוד נהנית מזה שאני יכולה לביים אנשים ולהתעסק בשיווק. הרי מעבר ללמצוא אהבת אמת הדבר שתמיד הכי רציתי בחיים היה להיות מלכת הכיתה”, רומזת שפילשר לשם סדרה של עבודות ותערוכות שלה בעבר.

“אבל היום כדי להיות אוצר צריך גם שיהיו לך מלא חברים שיבואו לפתיחה, צריך לדעת לתקשר עם אנשים ולנהל עשרות אמנים וזה לא פשוט”, ממשיכה שפילשר. “אני גאה בתערוכה הזו, אבל אני לא אוצרת עוד תערוכה בקרוב. אני הולכת לצייר. יש לי מקצוע שבו אני תלויה רק בבן אדם אחד, כזה שבמקרה אני מכירה אותו טוב מאוד. בציור שלי מה שאני דורשת מעצמי קורה”.

שפילשר לא זקוקה למרחב או אווירה מיוחדים כדי לקבל השראה. “אם אני צריכה להיכנס לאטרף של ארבעה חודשים, אני עושה את זה בלי בעיה. יש אמנים שצריכים להסתגר בסטודיו, לחכות שהמוזה תבוא, להדליק קטורת, לצרוך סמים. אני צריכה רק לסגור את הדלת. כשאני מציירת, אני פועלת שחורה”.

מספיקות כמה דקות של שיחה עם שפילשר כדי להבין שמדובר באשה עם מנוע טורבו. כזו שלא נחה לרגע, וגם כשהיא נחה, הראש שלה ממשיך לרקום תוכניות פעולה להמשך. “אני מאחלת לעצמי שאף פעם לא אנוח”, היא אומרת, “אף שהפנטזיה שלי אחרי הפרויקט האחרון היא חופש”.

בשנים האחרונות הציגה שפילשר בתערוכות קבוצתיות, עסקה בהוראת אמנות לילדים, בני נוער ומבוגרים, ויצרה שיתופי פעולה עם אמנים מתחומים שונים כמו מעצב הנעליים עודד ארמה והאמנית סיון שטרנבך שמפורסמת בבלוני הקרמיקה שלה.

במקביל הפכו היא ובן זוגה לאחד הפאוור קאפלס המובילים בסצנת האמנות העכשווית בארץ, והם מעורבים במגוון רחב של פרויקטים.

“ההצלחה שלו היא גם ההצלחה שלי”, היא אומרת בגאווה, “אנחנו שותפים הרבה מעבר לזה שאנחנו נשואים ויש לנו ילד. השיר ‘שני משוגעים’ של עומר אדם נכתב עלינו. אנחנו מתעוררים כל בוקר וממציאים את עצמנו מחדש. אנחנו עושים ליווי אוצרותי, ביקורות בבתי ספר, קונים ומוכרים עיזבונות. גם פה בתור אוצרת נעזרתי המון בגיא שעושה את הכל בעיניים עצומות. יועצות זוגיות תמיד אומרות לא להכניס את העבודה הביתה, אבל אנחנו עובדים כל הזמן גם כשאנחנו בבית. אנחנו אוכלים עם אייל לנדסמן, מתרחצים עם ליהי חן ועושים סקס עם ניר הוד. אפילו בחדר של הבן שלנו, בן 6, יש יצירות אמנות. מאז שהיה תינוק, הוא מצטרף אלינו לתערוכות ופתיחות. יש משהו בדינמיקה הזו שמבחינתי אני חיה בזכותה את החלום”.

ומה עם תערוכת יחיד של קרן שפילשר האמנית? לא היתה כזו כבר הרבה שנים.

“ב־5 במרץ, יום ההולדת הבא שלי, תהיה גם תערוכת יחיד. אני עוד לא יודעת איפה, אבל זה התכנון. יש לי כבר שתי עבודות מוכנות, ואני הולכת לעבוד על סדרה חדשה. גם האספנים שלי והרבה אנשים מסביבי מחכים לתערוכה כזו, כמעט כמוני. אבל בשביל זה אני צריכה לעשות סטופ ולהתמקד”.