נשיא מקסיקו לא מבין בכלכלה, אבל הבטיח להילחם בשחיתות

בתום מערכת בחירות אלימה שהתמקדה בשחיתות ובעוני, נבחר אתמול לנשיאות מקסיקו מועמד השמאל אנדרס מנואל לופס אוברדור, המכונה AMLO. בעקבות ניצחונו הסוחף, לאחר שזכה ב־53% מהקולות, תוהים עתה פרשנים, האם במהלך שש שנות נשיאות הוא יזוז יותר שמאלה ויתן דגש רב יותר לנושאים חברתיים או שיהיה רק עוד מנהיג פופוליסטי לטיני שיגרור את ממשלתו לגירעונות ולשחיתות מוסדית.

איך מסבירים את 'תופעת AMLO'?

בניגוד לסברה הרווחת, אין לכך שום קשר להשתלחויות החוזרות ונשנות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במקסיקו או באיומים שלו להקים חומה. בדומה לקמפיין הנשיאותי שהתנהל בארה"ב ב־2016, הבחירות במקסיקו התקיימו על רקע הלך רוח לאומי שאפשר לתמצת בקצרה כ"בואו נדפוק את המערכת ואת כל מה שקשור אליה".

המקסיקנים זועמים, ובצדק. פשע מאורגן והאלימות הנלווית לו הביאו לרציחתם של 100 אלף אנשים במהלך שש שנים ומעל 100 פוליטיקאים שחוסלו במהלך הקמפיין. בנוסף קיימת התפכחות מהמדיניות מבוססת השוק שמקסיקו קידמה מאז שנות ה־80. הצמיחה הכלכלית חלשה והשכר, בשקלול אינפלציה, נמצא די בקיפאון כבר 20 שנה. באופן מיוחד נמאס למקסיקנים מהשחיתות של מפלגת ה־PRI השלטת: הנשיא הקודם, אנריקה פניה נייטו, היה המנהיג הכי פחות פופולרי במקסיקו זה עשרות שנים. המקסיקנים כועסים גם על מפלגת האופוזיציה המסורתית, ה־PAN.

הנשיא החדש של מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור, מכונה AMLO | צילום: רויטרס

תמיכה בעיקר מהעניים

למרות שה־PAN הביסו את ה־PRI ב־2000, אחרי שבעה עשורים של שלטון PRI, הם לא עשו עבודה טובה יותר. איש השמאל אנדרס מנואל לופס אוברדור, הממתג את עצמו כאאוטסיידר, הבטיח שינויים דרסטיים והתחייב לעקור מהשורש את "שלטון המאפיה" ולשים קץ לשחיתויות על ידי "טאטוא המדרגות מלמעלה עד למטה". המצביעים שלו הם בעיקר מקרב האוכלוסיה הענייה, אבל הוא פופולרי גם בקרב המעמד הגבוה, במיוחד בוגרי אוניברסיטאות.

מה עומד בבסיס המדיניות שלו?

לופס אוברדור התחייב לבצע את "המהפך הרביעי" של מקסיקו - התייחסות לעצמאותה ב־1821, מלחמת האזרחים באמצע המאה ה־19 והמהפכה של 1910 - באמצעות מיגור השחיתות, צמצום ממדי האלימות ואיזון מחדש של הפער בין עשירים לעניים. עם זאת, פרטים רבים עדיין לוטים בערפל. כאשר כיהן כראש עיריית מקסיקו סיטי בשנים 2005-2000, לופס אוברדור, בן לזבן, צבר לעצמו מוניטין כפרגמטיסט כלכלי. הוא שיקם את מרכז העיר בסיוע איל התקשורת קרלוס סלים והיה שמרן מבחינה פיסקאלית. מעבר לכך, הוא לא מתעניין במיוחד בכלכלה, או מבין בה. "ממשלת הצנע" שלו מתכננת לאזן את התקציב בתוך שלוש שנים על ידי ביטול הטבות לדרג השלטוני, כמו מטוס נשיאותי, וכן לכבד את עצמאות הבנק המרכזי ולא לקבע את שער הפסו. על מנת למגר את העוני, הוא הבטיח פנסיות גבוהות יותר למבוגרים, תוכניות הכשרה לצעירים, מחירי מזון קבועים עבור החקלאים הקטנים ומחירי דלק מסובסדים.

מסילת רכבת בשיתוף סין

כמו כן הוא מתכנן פרויקטי תשתית נרחבים, כולל מסילת רכבת שתחבר בין חופי האוקיינוס השקט והאטלנטי, ייתכן ובמימון משותף עם סין. העלות המשוערת של הפרויקטים הללו עומדת על כ־2.5% מהתמ"ג. התקציבים לכך יגיעו מביטול תוכניות סוציאליות לא יעילות, קיצוץ שכרם של פקידי הציבור במחצית וניהול מערכת רכש יעילה יותר. בה בעת, כלכלנים רבים מטילים ספק במידת המציאותיות של המספרים האלה. הגירעון התקציבי הנוכחי של מקסיקו עומד על כ־2.5% מהתמ"ג.

ומה כוונותיו לגבי מגזר האנרגיה?

מקסיקו תנהל מדיניות "דלת פתוחה" להשקעות פרטיות בכל תחום, פרט לאנרגיה. מכרזי הנפט שהתחילו תחת הנשיא פניה נייטו יוקפאו ולמעלה מ־100 חוזים ייבחנו מחדש. חברות נפט השקיעו עד כה 4 מיליארד דולר במגזר, עם צפי לעוד 200 מיליארד דולר. אבל קרוב לוודאי שגם ההשקעות הללו יוקפאו. AMLO אמר כי מקסיקו צריכה לשקם את יכולות הזיקוק שלה, הצעה שקרוב לוודאי לא תזכה לתמיכה במגזר הפרטי.

כיצד הוא מתכוון לטפל בשחיתות?

לופס אוברדור התחייב למגר את השחיתות במדינה, אבל לא הציג עד כה תוכניות קונקרטיות כדי להגשים את המטרה הזאת. התבטאויותיו לגבי סחר בסמים היו מעורפלות, מעבר להבטחה להעניק חנינה לסוחרי סמים קטנים. בעבר, הוא לא הסתיר את סלידתו מבית המשפט העליון ומוסדות עצמאיים נוספים, וביקר בגלוי חברה אזרחית ששיחקה תפקיד מפתח בחשיפת שחיתויות. לפעיליה הוא קרא "פיפיס" (fifis) - "אדונים יהירים" בעגת רחוב.

מה עמדותיו בנושאי מדיניות חוץ?

אף שהוא לאומן נלהב, לופס אוברדור לא נשען על הקלף האנטי־אמריקאי במהלך הקמפיין שלו. במקום זאת, הוא אמר כי "ימצא דרך להסתדר" עם הנשיא טראמפ וכי הוא ימשיך לקיים מגעים למען ניסוח מחדש של הסכם הסחר הצפון אטלנטי (NAFTA). עם זאת, על פי יועציו, הוא יפעל למען "NAFTA 2.0" ולא "NAFTA 0.5", כפי שהגדירו את ההצעה הנוכחית של הבית הלבן.

ייתכן והוא יפגין עמדה קשוחה יותר כלפי הגירה, זאת לאחר שכינה את מדיניות האפס־סובלנות של טראמפ "מדכאת, גזענית ולא אנושית", ואמר כי מקסיקו צריכה להפסיק לשמש חיץ למהגרים המגיעים ממרכז אמריקה בדרכם צפונה. בתחומים אחרים הוא צפוי להחזיר את מקסיקו למדיניות החוץ המסורתית שלה שמהותה אי־התערבות. משום כך, קלושים הסיכויים לשמוע ממקסיקו ביקורת על הפרות של דמוקרטיה בוונצואלה, ניקרגואה או מקומות אחרים. העמדה הזאת דומה מאוד לזו של ג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור בבריטניה, וחבר קרוב של לופס אוברדור.