כדורגל. משחק הזיה

1. מצד אחד: בלגיה, אחת מהנבחרות החזקות בעולם עם שחקנים שמרוויחים את לחמם בליגות הבכירות בתבל. למאמן שלהם יש ניסיון בפרמיירליג ועוזר המאמן זכה במונדיאל כשחקן. בלגיה עלתה לשמינית הגמר עם 3 ניצחונות והכי הרבה שערים במונדיאל. מצד שני: נבחרת יפן, שמורכבת ממספר שחקנים לא רעים בכלל אך ללא דמויות בכירות באמת בכדורגל הבינלאומי. למאמן כמעט אין ניסיון אימון. יפן עלו לשמינית בגלל שקיבלו שני צהובים פחות מסנגל.

זה היה אמור להיות קל? לא בכדורגל. לא במונדיאל הזה.

2. מה שיפה אצל היפנים זה היכולת שלהם לתכנן קדימה. ב-1982 כינו תוכנית כדורגל ל-100 שנים. עד 2082 הם אמורים לזכות במונדיאל והליגה שלהם אמורה להיות מהטובות בעולם. הם כרגע לפני אמצע הדרך. ההתקדמות שלהם עד כה היתה מרשימה. וב-52 הדקות הראשונות נגד בלגיה נראו כמו הנבחרת הטובה יותר.

ועדיין, כדורגל - משחק הזיה. אקירה נישינו מאמן את יפן מאפריל 2018. המשחק הרשמי הראשון שלו היה נגד קולומביה במונדיאל הזה. היום הם נראו כמו הקבוצה הכי מאומנת בעולם. יפן הובילה משני שערים נפלאים ומוצדקים של גנקי הארגוצ'י (שחקן בונדסליגה 2 של פורטונה דוסלדורף - עבר להאנובר לפני המונדיאל) ושער מרהיב של טקאשי אינוי, שחקן מצוין של אייבר (עבר לריאל בטיס). היפנים התמודדו מצוין מול הבלגים שנראו פשוט אבודים, ואיבדו את הכדור 25 פעמים (היפנים איבדו את הכדור 9 כדורים בלבד). באותו שלב היפנים רצו 2 ק"מ יותר מהבלגים.

3. נבחרת יפן מורכבת מכמה מקצוענים נדירים ואהובים מאוד במדינתם. יש לה אפילו שני סופרים בסגל: מקוטו האסבה - שכתב את Kokoro o totonoeru (אימון המוח) ותרם 1.65 מיליון דולר מההכנסות ממכירות הספר לנפגעי הצונמאי; ומאיה יושידו שכתב את "מוח בלתי מנוצח" שיצא רגע לפני הטורניר. השניים מנהיגים את הנבחרת ועשו עבודה נהדרת בהגנה (יושידה) ובקישור ההגנתי (האסבה). ליפנים באמת "הגיע" לנצח. הבלגים הגיעו רק להזדמנויות ששוות 0.67 במדד xG. יפן, אחרי שני השערים - אחד מחוץ לרחבה - היו עם 0.68 במדד xG. הבלגים תיקלו פחות, רצו פחות ק"מ ומסרו פחות טוב מהיפנים. כמו כן, היו להם 26 נגיעות ברחבה - אף נבחרת לא נגעה 26 פעמים ברחבת היריב במחצית הראשונה במונדיאל הזה. ואולם, הם הצליחו לבעוט רק פעמיים למסגרת. עד הדקה ה-70 בערך, זה נראה כאילו אנחנו הולכים להפתעה ענקית נוספת במונדיאל הדרמטי ביותר.

4. אבל כדורגל הוא משחק הזיה. בין 40% ל-50% מהשערים הם רנדומליים. טעויות של הגנה או סתם דברים מפתיעים שקורים. ואז, בדקה ה-69 - יאן ורטוחן, אולי השחקן הגרוע ביותר של בלגיה על המגרש, נגח מזווית בלתי אפשרית מ-18.6 מטרים. מעולם לא נכבש שער בנגיחה מכל כך רחוק במונדיאל. היה לבלם טוטנהאם סיכוי של 2% בלבד לכבוש מאותה זווית לפי מדד xG. אבל איכשהו הכדור נכנס לשער. כדורגל - משחק הזיה.

5. הגובה הממוצע של הבלגים הוא 1.84 מטר - בטופ 8 מבחינת גובה במונדיאל. הגובה הממוצע של היפנים הוא 1.78 מטר. הם גבוהים במונדיאל הזה רק משחקני סעודיה. הבלגים הבינו זאת באיזשהו שלב, ויתרו על משחק מסירות מתוחכם והתחילו להגביה את הכדור לרחבה (הם גם התחילו לרוץ יותר וצמצו את פער הק"מ מיפן לק"מ אחד). בדקה ה-74, מרוואן פליאני - 1.94 מטר, נגח פנימה מהרמה של אדן האזר (שמבשל או כובש בכל אחד משבעת המשחקים האחרונים של בלגיה בטורנירים הגדולים). לפלייאני, שחקן שמושמץ על היכולות הטכניות שלו מדי עונה, יש יותר שערים בשלבי הנוק-אאוט של המונדיאל מאשר לליאו מסי וכריסטיאנו רונלדו ביחד. כאמור, כדורגל משחק הזיה.

6. במונדיאלים, כל המונדיאלים, היו ארבע נבחרות שחזרו מפיגור של שני שערים בנוק-אאוט. רק שתיים ניצחו שלא בפנדלים. בלגיה מצטרפת לרשימה המאוד מצומצמת הזו. התקפה מתפרצת בשניות האחרונות של המשחק. התקפה שמראה את האיכויות שיש לנבחרת הזו - מבחינת מהירות וטכניקה. קווין דה ברוינה הוביל את הכדור מהחצי שלו כפי שעשה עשרות פעמים בפרמיירליג, מצא את המסירה הנכונה למגן הימני של פריז סן ז'רמן, תומא מונייה, שמסר פנימה לחלוץ מנצ'סטר יונייטד, רומלו לוקאקו. לוקאקו ויתר על הכדור ו"מסר", בלי לגעת בכדור, לנאסר שאדלי - שאחרי אחת מהעונות הגרועות ביותר שלו בפרמיירליג (בווסט ברומיץ') - כבש את אחד מהשערים החשובים ביותר בתולדות הכדורגל הבלגי. שער ניצחון על יפן עמוק בתוך תוספת הזמן. ב-1966 נבחרת פורטוגל חזרה מפיגור שני שערים לצפון קוריאה ברבע הגמר וניצחה 3-5 בתוך 90 הדקות. בלגיה היא הנבחרת הראשונה מאז שעושה זאת. כאמור, כדורגל - משחק הזיה.