חוק הגיוס אושר בקריאה ראשונה; 63 ח"כים תמכו, 39 התנגדו

בתום דיון סוער, אישרה הלילה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת "חוק הגיוס" ברוב של 63 חברי כנסת שתמכו מול 39 חברי כנסת שהתנגדו. ח"כי יש עתיד שבאופוזיציה תמכו בהצעת החוק ולעומתם הח"כים החרדים התנגדו. הח"כים החרדו יצאו מהאולם בעת ההצבעה הראשונה וחזרו להצביע נגד לאחר שוידאו שיש רוב בעד החוק.

הבוקר (ג') תחל ועדת מיוחדת בכנסת בראשותו של יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם (ליכוד) בדיונים מרטוניים לאישור החוק. סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) איים אמש שאם החוק יוגש על ידי הוועדה כפי שהוא - אזי סיעתו תפרוש מהקואליציה. בכנסת משרטטים 2 תרחישים: האחד- בלחץ החרדים יוכנסו שינויים בהצעת החוק להקלות ביעדי הגיוס ובסקנציות הכלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. השני - הממשלה תבקש דחייה של חצי שנה מבג"ץ, כאשר בנובמבר יוחלט על הקדמת הבחירות לכנסת ה-21 לתחילת 2019 - כך שתפוח האדמה הלוהט הזה יגולגל לממשלה הבאה. יו"ר הוועדה אמסלם התחייב לתקן בוועדה טעות סופר באחד הסעיפים שהחיל את החוק על ישיבות ההסדר.

שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כתב בחשבון הטוויטר שלו לאחר שהחוק אושר בקריאה הראשונה כי "הכנסת גילתה אחריות ואישרה את חוק הגיוס בקריאה ראשונה. לפני 4 חודשים טרפדנו חוק גרוע שעשה צחוק מהשוויון בנטל. הלילה התייצבה רוב הכנסת מאחורי החוק של מערכת הביטחון. הממלכתיות ניצחה את הספינים והמחלוקות. אני מקווה שהחוק יאושר, ככתבו וכלשונו, בקריאה שניה ושלישית עוד במושב הזה".

יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד שספג ביקורת על תמיכתו בחוק אמר, כי "בעודנו ישובים פה מתפרעים חרדים ברחובות ירושלים נגד חוק הגיוס וזה כי הם יודעים שהחוק הזה יוביל לכך שעוד חרדים יתגייסו ויכנסו לשוק בעבודה. אין מפלגה יותר עקבית מיש עתיד בנושא הזה. בכנסת הקודמת ראש הממשלה נאם נאומים נרגשים על החוק של יש עתיד ושרת המשפטים עמדה בראש הוועדה שהכינה אותו ואז הצביעו נגדו"

לפיד הוסיף כי "זה פצע בליבה של החברה הישראלית שלא ירפא עד שיהיה חוק אמיתי כמו שמונח עכשיו על שולחן הכנסת. מדינה לא יכולה להתקיים במצב שבו לחלק מהאזרחים יש זכויות וחובות ולחלק אחר יש רק זכויות והם משוחררים מהחובות. אנחנו לא יכולים לבקש מילדים שלנו ללכת לצבא ולסכן את חייהם כשלילדים אחרים יש מפלגה שדואגת לזה שהם לא ילכו לצבא ויסכנו את חייהם. זה לא נטל, זו החובה המקודשת להגן על מדינת ישראל ועם ישראל. אנחנו הולכים עם החוק של צה"ל כדי לרפא את הפצע בחברה הישראלית".

יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי טען כי ״לפיד ויש עתיד הפקירו את האפשרות לשוויון בנטל בגלל גחמות והתקרנפות פוליטית. ישראבלוף אחד גדול. במקום להילחם למען החיילים ולהוכיח נחישות, לפיד נכנע לקומבינות פוליטיות עם ליברמן והחרדים, התקרנף והפקיר את ערכי המחנה שלנו כדי להציל את ממשלת הכישלון של נתניהו. אבל אנחנו נדאג שאלו שכן מתגייסים ותורמים יתוגמלו בשכר ראוי. אנחנו בצד של החיילים והחיילות, וכשנגיע לשלטון – אנחנו נדאג להם".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) צעק במליאה " ליבי מתפלץ! אני קורא לבחורים אל תתפתו עמדו על משמרתכם! אני יושב כאן ושומע את הויכוחים מי צודק, יש עתיד או המחנה הציוני. אני יושב כאן שומע את הויכוח הזה ופשוט מתפוצץ, אנחנו הח"כים החרדים יושבים כאן וליבנו מתפלץ".

גפני הוסיף "איפה הבושה של העם היהודי שמדברים על לומדי תורה? אין בושה יהודית לחברים כאן! אני קורא למי שתורתו אומנותו, אף אחד מכם לא יעזוב את הלימוד שלא ישמע למה שמדברים פה, שלא יתחשב בזה. בזכותכם אנחנו קיימים".

ליצמן הסביר כי "התנגדנו לחוק הגיוס החדש לפי הוראת מועצת גדולי התורה. לאורך הדורות מסר עם ישראל את נפשו למען לימוד התורה וראה בו את הערך החשוב ביותר לעתיד העם היהודי. לא נסכים להגביל את לומדי התורה ולא נתמוך במתן סנקציות על בני ישיבות שתורתם אומנותם".

יו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג אמרה כי "העוול הכי גדול של החוק הזה, זה שהוא משאיר את הפריון של המשק הישראלי והיציאה לעבודה שבוי בידי מכסות גיוס. כל מה שנשאר פה זה נשף מסיכות פוליטי. השבוע ייזכר בתור אחד הפספוסים הגדולים באופוזיציה כי במקום שהמאבק יהיה בין האופוזיציה לממשלה, הקרב הוא בין גבאי לבין לפיד. הייתה לנו הזדמנות להפגין חזית אחידה ולדחוק לפינה את הקואליציה, אבל מישמחזיק בכוח את הרגליים של הממשלה אלה החברים באופוזיציה."

ח"כ דב חנין: "חוק הגיוס הוא בלוף שרק מזין את פוליטיקת השנאה, שכמעט כולם במערכת הפוליטית מרוויחים ממנה אבל הציבור מפסיד. גם בצבא לא רוצים לגייס את החרדים והחוק רק יגרום להרחקה של רבים מהצעירים החרדים משוק העבודה כיוון שמחוייבים ללמוד כדי להימנע מגיוס. זהו מנגנון שמזיק לחברה. בטלו את ההגבלה שמונעת מחרדים להצטרף לשוק העבודה. אם לא נעשה את זה אנחנו דנים ציבור גדול מאוד להמשך חיים בעוני. במקום חוקים מופרכים ולא מציאותיים צריך לקדם שיוויון. לא לייצר מנגנון שימשיך ויעמיק את האפליה והפערים בחברה."

ח"כ יואל חסון, יו"ר סיעת המחנה הציוני טען כי "הונחה על השולחן הצעת חוק שלא תואמת לתזכיר של משרד הביטחון. אמרנו לכם שלא תקנו את הבלוף הזה. מה שכתוב כאן לא יהיה בקריאה השנייה והשלישית, לא יהיה שוויון בנטל. אתם מסתמכים על מכתב של יו"ר הקואליציה, שום מכתב של ח"כ כנסת לא מחייב את ממשלת ישראל, גם לא של יו"ר הקואליציה. זה הלוקש הראשון שאתם אוכלים מול הלוקשים שתאכלו בהמשך. חבל מאוד שפירקתם את השותפות באופוזיציה".

סגן שר הביטחון ח"כ אלי בן דהן (הבית היהודי) אמר כי "אין בכוונתנו להיכנס לישיבות ולהוציא בכוח תלמידי ישיבה. תפסיקו עם ההפחדות על מציאות שלא קיימת. כל מי שתורתו אומנותו ימשיך ללמוד תורה. כל מי שאינו לומד תורה אנו דורשים ממנו לבוא ולהתגייס. צה"ל עושה את כל המאמצים כדי שמי שיבוא לשרת בצבא יוכל לשרת ולהמשיך באורחות חייו".

עוד אמר כי "בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי איטי אל מתמשך בציבור החרדי במספר המשרתים בשירות הלאומי אזרחי. אנו רוצים ביעדי גיוס ריאלים שגדלים בשנים הקרובות".

על פי החוק במקרה של אי עמידה ביעד הגיוס יוטלו סנקציות כלכליות בלבד ורק כלפי תקציב הישיבות, לא כלפי בחורי הישיבות או הישיבות עצמן. הסנקציות יחולו רק מהשנה השלישית לתחולת החוק. הן יצמצמו את תקציבי הישיבות מהשנה השלישית בשיעור מזערי של אחוז תקציב לכל אחוז של אי עמידה ביעד ושני אחוז (לכל אחוז של אי עמידה ביעד) מהשנה החמישית. מדובר בסנקציות פיקטיביות. המפלגות החרדיות יוכלו להשיג גידול משמעותי מזה בהרבה באמצעות ההסכמים הקואלציוניים. כזכור כשחזרו המפלגות החרדיות לשלטון בקדנציה הנוכחית הוכפל תקציב הישיבות.

הוועדה ממליצה על יעדי גיוס קלים במיוחד להשגה שיתבססו על הגיוס הקיים שיעלה בקצב נמוך במיוחד של 5%-8% לשנה. בהתחשב בעבודה שהגידול הטבעי בציבור החרדי עומד על 4.5% מדובר בקושי בגידול ביעדים. לשם השוואה, הגידול ביעדים עד כה עמד על בין 15% ל- 20%.

אחד המבחנים החשובים לחוק פטור מגיוס היא איזה מצד של אי עמידה ביעדים יביא לביטולו. החוק הזה מציב תנאים מקלים במיוחד. החוק יבוטל רק אם במשך שלוש שנים ברציפות תהיה אי עמידה ביעדים (הכל כך נוחים) בהיקף של 15% לפחות. שלוש השנים יחלו רק לאחר שנתיים ההסתגלות. גם אם החוק יבוטל יהיה לכנסת שנה להעביר חוק אחר. כלומר בכל מקרה החוק מקנה לציבור החרדי שש שנים של המשך המצב הקיים.