אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פלוג: "ללא שינוי מהותי, הנזק השנתי מהפקקים יוכפל ל-70 מיליארד שקל ב-2040" צילום: עמית שאבי

פלוג: "ללא שינוי מהותי, הנזק השנתי מהפקקים יוכפל ל-70 מיליארד שקל ב-2040"

נגידת בנק ישראל אמרה את הדברים במסגרת "יום התחבורה הציבורית" שנערך בכנסת; לדבריה, ההוצאה בפועל על תשתיות תחבורה נמוכה ב-45% מהמתוכנן

03.07.2018, 17:32 | ליאור גוטמן

הכנסת ציינה היום בכמה ישיבות ודיונים את "יום התחבורה הציבורית", במטרה להציף בעיות שונות של תקצוב וחוסר השקעה בתשתיות ומדידת הנזק השנתי שנגרם למשק מהעדר מערכות הסעת המונים מודרניות.

קראו עוד בכלכליסט

בכנס המרכזי שהתקיים שם אמרה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "בחינה שנעשתה בדו"ח בנק ישראל מצביעה על כך שהפער בין הצפי ב-2012 להוצאה התקציבית ב-2015 על תשתיות התחבורה לעומת הצפי בתחילת 2015 הגיע ל-10 מיליארד שקל, כלומר ההוצאה בפועל נמוכה מהמתוכנן ב-45%, וזאת אף שהממשלה לא ביטלה תוכניות משמעותיות לפיתוח התחבורה אלא מפני שהתכניות מתבצעות בקצב אטי מהמתוכנן". לדבריה, הנזק השנתי בגין גודש הוערך על ידי האוצר, משרד התחבורה וגופי התכנון בניתוח שפורסם ב-2016 בכ-35 מיליארד שקל, "ואם לא יבוצע שינוי מהותי הוא צפוי להיות כפול מכך עד 2040", אמרה.

כפי שפורסם הבוקר ב"כלכליסט", סקרים מצביעים על כך ששביעות הרצון מהתחבורה הציבורית בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית, והתוצאה היא שימוש נמוך יחסית בתחבורה ציבורית בכלל, וכאמצעי להגעה לעבודה בפרט. "זוהי גם ככל הנראה אחת הסיבות לכך ששיעור האבטלה באזורי הפריפריה גבוה משמעותית מזה שבמרכז. באזורים המיושבים בדלילות יחסית, החשיבות של הרחבת שוק העבודה הרלוונטי באמצעות תחבורה ציבורית איכותית גבוהה במיוחד, ובפרט לאנשים שכושר השתכרותם אינו גבוה, שהאופציה של נסיעה ברכב פרטי יקרה מדי עבורם. היעדר תחבורה ציבורית איכותית בזמינות גבוהה מצמצם אם כך את שוק העבודה הרלוונטי ובכך פוגע ביכולת למצות את פוטנציאל ההשתכרות באמצעות מציאת עבודה התואמת את הכישורים", סיכמה.

קרנית פלוג, צילום: עמית שאבי קרנית פלוג | צילום: עמית שאבי קרנית פלוג, צילום: עמית שאבי

ועדת הכלכלה קיימה אף היא ישיבה בנידון בנוכחות שר התחבורה, ישראל כץ. לדבריו, "בתחילת 2010 הבאתי לממשלה תוכנית מסודרת בתחום התשתיות והתחבורה הציבורית. בעבר היו יותר מדי מקומות בפריפריה, בגליל ובנגב, שהיו מנותקים מהיכולת לקבל את השירות של תשתיות ותחבורה ציבורית, היום אנחנו מחברים את כל המדינה. מלבד מסילות הרכבות, אנחנו בונים רכבת קלה בגוש דן, בונים מרכזים ורשויות מטרופוליניות ומקדמים את המסה הגדולה של התחבורה הציבורית, שזה האוטובוסים"

כץ הוסיף כי בתיאוריה, ראשי הערים הם בעד תחבורה ציבורית, אבל לא כשצריך לתעדף אותה על חשבון הרכב הפרטי.

יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל אמר שבחלק מהמקומות ראשי הערים הפכו לחסם המרכזי, והם צריכים לדעת שללא קידום תחבורה ציבורית הם לא יוכלו להיבחר. לדבריו, "ישנם ראשי רשויות שהופכים לחסם, והם צריכים לדעת שאם לא יקדמו תח"צ הם לא ייבחרו".

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
הפוליטיקאים הישראלים מזניחים תשתיות חיוניות כבר עשרות שנים
ישראל מדינה קטנטנה בסדר גודל של עיר גדולה + 2 חצרות אחוריות בגליל ובנגב אבל את המשאבים היא משקיעה בדת קיצונית. גוש דן חייב להפוך מהפך של רכבות תת קרקעיות מהירות. הפקקים כבר היום עולים מיליארדים רבים כל שנה בגלל פריון נמוך מאוד והגירת מוכשרים שמעדיפים שדרוג איכות חייהם במקומות בהם ההון הפיזי והאנושי גבוהים יותר. מחירי הנדל"ן בתל אביב משקפים את עלות הזמן של התחבורה למי שגר בפריפריה הקרובה פיזית אך הרחוקה מבחינת הקרבה לתשתיות.
אזרח עולם  |  04.07.18
9.
להתקדם לדור הבא של התחבורה -רכבות עליות ותחתיות מגנטיות !
הישראלים ידועים בחשיבה שלהם מחוץ לקופסה, כבר כיום יש את הטכנולוגיה של הרכבות המגנטיות , אז למה לא לשלב את זה גם ברכבות התחתיות ? תארו לכם שאתם יושבים בקרונית קטנה שנמצאת ראשונה מתוך כמה שמחכים בתחנה , וקרונית זאת נכנסת באופן אוטונומי למסילה הראשית , כך יחסך זמן ההמתנה בתחנה לקרונות הרכבת הגדולות ,ואפשר לעשות גם רציפים שונים בתחנה שהקרוניות ייקחו את הנוסעים ליעדים שונים, כדאי גם לבחון שבקרונית יהיה רק טור אחד של כיסאות שיושבים אחד ליד השני (לכוון הכניסה לקרונית) והכניסה והיציאה לקרוניות יהיו במהירות שיא , כמובן שצריך לבדוק אם אופן הישיבה הזה ישים כי מספר אנשים שמגיעים יחד ירצו לשבת ביחד ויהיה בזבוז של מקומות מיותמים .
אילן  |  04.07.18
8.
זה כלל אינו בסמכותו של בנק ישראל...
...להורות למשרדי הממשלה כיצד לפעול, לא בנושאי תחבורה ולא בשום נושא אחר. בנק ישראל מאוכלס בפקידים שאינם נבחרי ציבור. מעשיו אינם נתונים לשום צורה של ביקורת, ואפילו התקשורת מטפלת בו בכפפות של משי. כל עוד בנק ישראל התרכז במשימה המקורית שהוגדרה לו - שליטה על היצע הכסף בכלכלה באמצעות כלי הריבית ומניעת אינפלציה, עצמאותו היתה יתרון. אולם כעת, כאשר הוא מנכס לעצמו עוד ועוד סמכויות, ומתיימר לשמש כסוג של ״ממשלת-על״, היעדר הפיקוח עליו הפך לסכנה לדמוקרטיה.
אורן  |  04.07.18
לכל התגובות