אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרקליטות לעליון: אין הצדקה לאפשר לאלוביצ'ים לערער על שחרור רכושם צילום: אוראל כהן

הפרקליטות לעליון: אין הצדקה לאפשר לאלוביצ'ים לערער על שחרור רכושם

בעל השליטה בבזק ואישתו ביקשו רשות ערעור מהעליון על החלטות השלום והמחוזי בת"א לשחרר את נכסיהם שהוקפאו בתיק 4000. הפרקליטות: "סוגיות הראיות וסמכות המדינה ברורה"

04.07.2018, 15:49 | תומר גנון

"השאלה האם הראיות כנגד בני הזוג אלוביץ' מבססות חשד סביר לעבירה של הלבנת הון, וסוגיית סמכות תפיסת הנכסים בביתם של המבקשים, אינם מצדיקים מתן רשות ערר". כך טוענת הפרקליטות בתגובה שהגישה היום (ד') לבית המשפט העליון לבקשת בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', ואישתו איריס לאפשר להם לערער על החלטות בתי המשפט השלום והמחוזי בת"א שלא לשחרר את נכסיהם שהוקפאו עם פתיחת החקירה נגדם.

רכושם של בני הזוג אלוביץ' הכולל נדל"ן, חשבונות בנק, ניירות ערך, חפצי אומנות, תכשיטים, טבעות, עגילים ושעוני יד בשווי של עשרות מיליוני שקלים - הוקפא עם פתיחת החקירה נגדם בתיק 4000, בחשד למתן שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

שאול ואיריס אלוביץ שאול ואיריס אלוביץ' | צילום: אוראל כהן שאול ואיריס אלוביץ

"בראיות שנאספו יש כדי לבסס חשד סביר לעשיית פעולה ברכוש אסור", נכתב בתגובה שהוגשה על ידי עו"ד אבי וסטרמן מפרקליטות המדינה. "כמו כן, סמכותה של המשטרה לתפיסת הנכסים מעוגנת היטב בדין - לשון החוק, תכליתו ופסיקת בית המשפט הנכבד - ואין כל בסיס לטענה לפיה נדרש צו לשם התפיסה".

האלוביצ'ים: "שאלה של זכות חוקתית"

באמצעות עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר ביקשו בני הזוג אלוביץ' רשות לערער משום שמדובר לדבריהם "בשאלה חשובה שהכרעה בה משפיעה על הזכות החוקתית לקניין בשלב בו עומדת לחשודים חזקת החפות, ואשר עניינה נוגע למתח שבין זכותם זו לבין האינטרס הציבורי בתפיסת הרכוש".

בני הזוג מעלים שתי טענות מרכזיות בבקשה. הראשונה, נגד קביעת המחוזי לפיה השאלה אם יש די ראיות לעבירת מקור לצורך הקפאת הנכסים היא שאלה משפטית טהורה שלא צריך להכריע בה בשלב זה. השנייה, לפי הבקשה, היא שמשמעות ההחלטה במחוזי היא שהמדינה יכולה לתפוס רכוש בלי צו שקובע את שווי.

אלוביץ' ביקש בין היתר בבקשות שהגיש לבתי המשפט השלום והמחוזי, לשחרר לידו באופן מיידי דמי קיום של 46,508 שקל ברוטו – קצבת הפנסיה החודשית שלה זכאי עם הגיעו לגיל 70. השופט עלאא מסארווה מבית משפט השלום בת"א דחה את הבקשה, אך במקביל הורה לבני הזוג להגיש תצהירים בהם יפרטו את הוצאותיהם החודשיות הבסיסיות, על מנת ש"ייפסק סכום שיעמוד על קרקע מוצקה ככל הניתן. על המבקשים לפרט הכנסותיהם (או למעשה להצהיר על העדר הכנסות)". השופט הסכים לשחרר חשבון שבו כ-38 אלף שקלים, אשר אליו מקבל אלוביץ' את קצבת הזקנה שלו.

בני הזוג אלוביץ' ערערו למחוזי בת"א על ההחלטה, אולם הערעור נדחה. "אף אני מצאתי", כתבה השופטת שרית זמיר, "כי בשלב בו אנו מצויים, די בראיות שנאספו עד כה כדי לבסס חשד סביר לביצוע העבירות על ידי המערערים, באופן המצדיק תפיסת נכסים לצורך בחינת אפשרות חילוטם בעתיד".

הפרקליטות: "אין הצדקה לגלגול שלישי"

כאמור, בני הזוג ביקשו מהעליון רשות לערער על החלטות והמדינה מתנגדת. "עניינם של המבקשים נדון בפני שתי ערכאות; הלכה היא כי מתן רשות לערער בפני ערכאה שלישית מוגבל למקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם של הצדדים לתיק", נכתב בתגובה.

לטענת המדינה שתי השאלות שמעוררים בני הזוג אינן מצדיקות מתן רשות ערר. "במסגרת הסוגיה הראשונה נטען כי המעשים בהם נחשדת המבקשת אינם מבססים עבירה של הלבנת הון. נטען כי מדובר בשאלה 'משפטית טהורה', כפי שהוגדרה על ידי בית המשפט המחוזי, ומשכך קיימת להכרעה בה השלכות ציבוריות.

"המשיבה תטען כי יש לדחות טענה זו. הטענות, להן ניתן לבוש משפטי עקרוני, אינן אלא טענות המתמקדות בנסיבותיו הקונקרטיות של תיק זה. השאלה האם מסכת עובדתית מסוימת מקימה אחריות בעבירה, היא שאלה הנטועה לעולם בנסיבותיו הספציפיות של התיק, ועניינה הוא יישום העובדות הקונקרטיות בתוך תבנית העבירות המיוחסות. המבקשת לא הצביעה על סוגיה משפטית עקרונית כלשהי הקשורה בכך".

המדינה מסכימה כי הסוגיה השנייה שמעוררים המבקשים היא משפטית, אולם מדובר לדבריה בעניין לגביו קבע העליון בעבר בפסיקותיו קביעות ברורות וחד משמעיות. "בית המשפט עמד באופן עקבי על כך כי לצורך תפיסת נכסים לא נדרש צו בית המשפט (...)אשר על כן, גם סוגיה זו - אשר ההלכה לגביה ברורה - אין מקום להביא בפני בית המשפט הנכבד ב'גלגול' שלישי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות