כשטכנולוגיה מערבית גובה מחיר קטלני מחברות מתפתחות

שמועות אינן המצאה חדשה אך נראה שעידן האינטרנט הפך אותן למכה של ממש. כלי מסרים מיידיים ותכתובות מייל מאפשרים להעביר שמועות בקלות ובמהירות בין קבוצות עצומות של אנשים, ובניגוד לתכנים שמועברים בתקשורת הממוסדת, כאן אין שום גורם מתווך שינסה לוודא אם יש כלל גרעין כלשהו של אמת בדברים.

פייסבוק מתמודדת כבר שנתיים עם ביקורת על חלקה בהפצת מידע כוזב ושקרי. הטענות על תרומתה להטיית תוצאות של מערכות בחירות הכריחו את בכיריה להעיד בפני שורה ארוכה של מחוקקים בעולם המערבי. אך במקומות אחרים על גבי הגלובוס הפצת שמועות ותכנים כוזבים על גבי הפלטפורמה שלה יוצרת תופעות לוואי קטלניות אפילו יותר.

לפי דיווח אתר ThePrint ההודי, מאז מאי אשתקד נרצחו לפחות 29 איש בהודו בידי המון זועם בהמשך לגל שמועות בווטסאפ על כנופיה שחוטפת ילדים. לפי ההודעות שהופצו בווטסאפ, בצירוף סרטונים להמחשה, מאות חוטפי ילדים זרים חדרו להודו ועל התושבים לנקוט במשנה זהירות. המצב היה כה חריף עד שבאחת המדינות בדרום בהודו נשלחו שוטרים למסע מדלת לדלת ב-700 כפרים כדי לבשר לכל משפחה שהשמועות שקריות.

קל לחשוב ששנים ארוכות של חשיפה לאמצעי תקשורת הרגילו רבים בעולם המערבי להתייחס בספקנות למסרים ממקורות מפוקפקים. בפועל, התפוצה הרחבה של תיאוריות קונספירציה כמו פיצה גייט ואנשי הלטאה מוכיחה שגם בקרב אנשי המערב יש עוד דרך ארוכה. אך בחברות מתפתחות שלא מנוסות בהצפת המידע של העולם המקוון הבעיה חמורה יותר. שיעורים ניכרים מאוכלוסיית הודו נחשפים בימים אלו לאינטרנט לראשונה, אך החדירה המהירה חושפת אותם לא רק לנפלאות הטכנולוגיה המערבית אלא גם לתחלואיה. הם הוצבו על כביש מהיר מבלי שיספיקו בכלל ללמוד את חוקי התנועה.

פייסבוק וטוויטר אוהבות לנופף בתרומה שלהן להנעת תהליכים פוליטיים ומחאות חברתיות כמו האביב הערבי, מחאת השחורים בארה"ב ותנועת MeToo. אך במקרים של השפעה שלילית הן מעדיפות לשמור על שתיקה. פייסבוק, בעלת ווטסאפ, נמצאת תחת לחץ רגולטורי מערבי שמכריחים אותה להתמודד עם התחלואים. במצב כזה, למי יש פנאי להתעסק בכמה הודים שנרצחו בגלל שמועות שקריות בווטסאפ.