אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברה ממשלתית תוכל להשעות עובדים רק לתקופה של 45 יום ולאחריה תחויב באישור בית הדין לעבודה צילום: יח"צ

חברה ממשלתית תוכל להשעות עובדים רק לתקופה של 45 יום ולאחריה תחויב באישור בית הדין לעבודה

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקריאה ראשונה את "חוק יאיר כץ" שמונע השעייה של עובד בחברות ממשלתיות ותאגידים סטטורים שנחקר בחקירה פלילית. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ דוד ביטן

08.07.2018, 18:57 | צבי זרחיה
ועדת השרים לעניניי חקיקה אישרה היום (א') את העלאתה להצבעה בקריאה ראשונה של הצעת חוק המכונה "חוק יאיר כץ" שמונעת השעייה של עובד בחברות ממשלתיות ותאגידים סטטורים שנחקר בחקירה פלילית, כך שמעבר ל-45 ימים ידרש אישור של בית הדין לעבודה. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ דוד ביטן (ליכוד). הצעת החוק תובא בימים הקרובים להצבעה בקריאה ראשונה ולאחר מכן לדיון לפני הצבעה בקריאה השנייה והשלישית - ככל הנראה עוד לפני יציאתה של הכנסת לפגרת הקיץ בעוד 11 ימים.

קראו עוד בכלכליסט

הצעת החוק שונתה מהקריאה הטרומית ותחול עתה רק על עובדים מחברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים. השעיית עובדי מדינה תישאר תחת נציבות שירות המדינה גם לאחר 45 יום.

יאיר כץ, צילום: יח"צ יאיר כץ | צילום: יח"צ יאיר כץ, צילום: יח"צ

על פי נוסח החוק שעבר בקריאה טרומית ייקבעו דיני משמעת אחידים על כל התאגידים הציבוריים והחברות הממשלתיות וכן השעיית עובדי המדינה תיעשה רק על ידי בית הדין למשמעת, ולא על ידי נציב שירות המדינה כפי הנעשה היום. הצעת החוק צומצמה היום בוועדה והיא מחילה את השינויים בחוק רק על עובדים מגוף ציבורי שאינם עובדי מדינה – קרי עובדים מחברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים שלגביהם טרם נקבע בחוק כל דיני השעיה ואלו נעשו בהתאם להסכמות של העובדים עם המעסיקים. כעת לאחר שיאושר החוק החדש, יוכלו המעסיקים להשעות רק לתקופה של 45 יום ולאחריה יחויבו באישור של בית הדין לעבודה.

ועדת הפנים אישרה את הצעת החוק ביום חמישי האחרון. יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש אמר בדיון: "הייתי רוצה לראות הסדרה מלאה של הנושא לגבי כל הסקטורים בשירות הציבורי בהקמת בית דין משמעתי שירכז את כל הנושא עבור כל הגופים הציבוריים. אבל במצב הנוכחי שלרשויות המקומיות יש בית דין משמעתי ולעובדי המדינה קיימת הנציבות, צריך להתעסק במה שלא מוסדר עדיין.

חוק זה בא לתקן מצב שבו עובדים מוצאים את עצמם בסיטואציה שהעונש שלהם זה כבר התהליך. סופו של התהליך יכול להיות בלא כתב אישום אך אלו תקופות זמן ארוכות מאוד שבהן עובד שלא אשם נפגע מהשחרה של תדמיתו, ממאבק כלכלי וביכולת לשרוד".

עו"ד גיא דוד מנציבות שירות המדינה הציג בוועדה נתונים על תהליכי ההשעיה: "מתוך 80 אלף עובדי מדינה, מדווח לנו על פתיחה בחקירה פלילית של בין 350 ל- 500 עובדים בשנה. מתוך כל זה, יש בשנה 200 הליכים של בקשות השעיה כאשר חלקם הם הליכים חוזרים של עובד שהושעה כבר בשנה הקודמת. ממוצע ההשעיה הוא של שנה וחצי אך קיים גם עובד ש-10 שנים כבר מושהה כי טרם הסתיים ההליך הפלילי שלו. בחצי השנה הראשונה לזמן ההשעיה, עובד זכאי למחצית משכרו אך לאחר מכן הוא כבר מקבל שכר מלא".

עו"ד אבינועם סגל-אלעד ממשרד המשפטים: "נושא ההשעיה בנוגע לגופים ציבוריים אכן אינו אחיד ולא מוסדר אך בלי קשר להצעת החוק, בכוונתנו להציע פיילוט למנגנון השעיה שיופעל בגוף אחד ולאחר מכן לשכפל אותו למקומות נוספים. אנו חוששים שהחוק המוצע יפגע בהעברת חומרי חקירה שעד היום נשקלת בכובד ראש ועתה דרך חוק זה הוא יאפשר לגופים רבים גישה רחבה ובלתי הגיונית למרשם הפלילי". עו"ד סגל-אלעד ביקש כי החוק החדש יכול לגבי השעיה בעקבות כל חקירה שהיא ולא דווקא חקירת משטרה.

אילה וינשטיין מהמשרד לביטחון פנים אמרה כי "בהצעת חוק זה נגרום לכך שחומרי חקירה יבואו לבית הדין לעבודה בזמן קרוב להליך פתיחת החקירה. חשיפת חומרי החקירה בשלב זה, יכול לפגוע בתהליך החקירה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות