אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח משרד הבריאות: תוחלת חיים גבוהה, מחסור באחיות, פחות מיטות אשפוז צילום: נמרוד גליקמן

דו"ח משרד הבריאות: תוחלת חיים גבוהה, מחסור באחיות, פחות מיטות אשפוז

דו"ח מערכת הבריאות בראי ה־OECD מצביע עוד על כך שבישראל שיעור נמוך של תמותת תינוקות והתאבדויות. שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות עומד על 7.3%

10.07.2018, 09:41 | יונתן סידון

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

ה־OECD, הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, פרסם באחרונה כמדי שנה את נתוני הבריאות של 35 המדינות החברות בו, ובהתייחס ל־2015. על רקע זה, פרסם מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות את דו"ח "מערכת הבריאות בראי ה־OECD" ובו התייחסות ליותר מ־40 מדדים שבהם ניתן לראות את מצבה של ישראל ביחס למדינות החברות בארגון.

מהדו"ח עולה כי שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות מהתוצר הגולמי עומד בישראל על שיעור יציב של 7.3% (נתון שמקביל לנתון של 7.4% שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) – והוא עדיין נמוך מרוב מדינות הארגון ומהממוצע שעומד על 8.9%.

קראו עוד בזירת הבריאות

בראש מדד הפיריון

הדו"ח מצביע על כך ששיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך ביחס למדינות אחרות החברות בארגון (חמישי מתחתית הרשימה) ועומד על כ־2.3 מיטות לאלף נפש – וזאת לעומת ממוצע של 3.6 במדינות החברות ב־OECD. בהקשר הזה יש להביא בחשבון כי ההגדרות שונו לפני כמה שנים וכעת מיטות לבריאות הנפש נכללות בהגדרה של מיטות כלליות. שינוי זה משפיע בין היתר גם על הנתונים בנוגע לשהייה הממוצעת ולשיעורי התפוסה, כאשר תפוסת המיטות בישראל עומדת על 93.8% והיא השנייה בגובהה בקרב מדינות הארגון, לאחר אירלנד.

 

ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית בישראל    , צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית בישראל | צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית בישראל    , צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית

 

בעוד שיעור הרופאים הפעילים בישראל ל־1,000 נפש נמוך במעט מהממוצע במדינות הארגון – 3.1 ביחס ל־3.3 – שיעור האחיות ל־1,000 נפש עומד על חמש בלבד, כשהממוצע הוא 9.3.

מהדו"ח ניתן לראות כי שיעור מכשירי ה־MRI למיליון תושבים בישראל עולה, ועומד על 4.9. עם זאת, ועל אף ההגדלה המשמעותית של מספר המכשירים, ישראל נמצאת במקום נמוך לעומת הממוצע ב־OECD, שעומד על 15.8 מכשירים (רק במקסיקו והונגריה השיעור נמוך יותר). בישראל ביצעו 36 בדיקות MRI לאלף נפש, כשהממוצע במדינות הארגון עומד על 64. גם במספר מכשירי CT ישראל נמצאת מתחת לממוצע עם 9.7 מכשירים למיליון תושבים, ביחס ל־24.7. בכל הנוגע לבדיקות CT, הממוצע בישראל נמוך במקצת מזה שבארגון: 136 ל־1,000 איש, לעומת 145 ל־1,000 איש במדינות ה־OECD.

נתון מעודד נוגע לכך שתוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה־ OECD ועומדת על 82.5 שנים והיא השישית בגובהה בארגון. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות הארגון: 80.7 ביחס ל־78.1 – ומדובר על תוחלת החיים הרביעית בגובהה בכל מדינות ה־ OECD. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כשנה: 84.2 לעומת 83.4. בדירוג תוחלת החיים בקרב נשים ניצבת ישראל במקום ה־12.

 

באשר לשיעור הפיריון, הרי שבמדד זה ניצבת ישראל בראש מדינות ה־ OECD עם 3.1 לידות לאישה בממוצע, לעומת 1.7 בממוצע. כמו כן, שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון והוא עמד בישראל על 3.1 פטירות לאלף לידות חי, לעומת ממוצע של 3.8 בקרב מדינות הארגון. שיעור ההתאבדויות בישראל עומד על 4.1 ל־100 אלף איש, לעומת 12.4 בממוצע במדינות ה־OECD. במדד זה ניצבת ישראל במקום השני הנמוך ביותר.

"בנושאי תשתיות ומשאבים נדרש שיפור משמעותי"

"ארגון ה־OECD מראה שוב שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם", מציין ח"כ יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. לדבריו, "מספר רב של מדדים משתפר וניתן לראות את התוצאות של הגידול בהשקעה במערכת הבריאות הציבורית. אני בטוח שגם בשנים הבאות נמשיך ונראה מגמת שיפור".

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, מוסיף: "נתוני ה־ OECD מציגים תמונה מורכבת של מערכת הבריאות. תוצאי הבריאות הם בצמרת ה־OECD, אך בנושאי תשתיות ומשאבים נדרש שיפור משמעותי מעבר לשיפורים שביצענו בשנים האחרונות. האתגרים של מערכת הבריאות, כפי שעולים בדו"ח, מחייבים תשומת לב יתרה במיוחד לאור מגמת ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה".

ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית-הדסה ומי שמשמש מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), מתייחס גם הוא לממצאי דו"ח מערכת הבריאות בישראל בראי ה־OECD, ומדגיש: "לצד מדדים חיובים מאוד, כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעור התאבדויות נמוך, חשוב להתייחס גם לצדדים החיוביים פחות. כך למשל, הרושם שאני מקבל הוא שהדו"ח מהווה ראייה להשקעה ציבורית שאינה מספקת בבריאות בישראל. השקעה בבריאות הקהילה ובריאות הציבור מצמצמת פערים ויעילה יותר, וראוי שתחום זה יזכה להשקעה גבוהה יותר. על אף מדדי הבריאות הטובים יחסית בממוצע, יש לזכור כי קיימים בישראל פערים עצומים בין אוכלוסיות שונות ומחסור בתשתיות ובהשקעה בכוח אדם לטווח ארוך. למזלנו האוכלוסייה בישראל עדיין צעירה יחסית ולמובילי המערכת יש עדיין חלון הזדמנויות קצר לתקן באופן יסודי עיוותים היסטוריים בתקנון ובתקצוב מערכת הבריאות".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות