צילום: באדיבות yes
איימי אדמס חדה במיני סדרה אכזרית של HBO
המותחן של HBO שעולה הערב, "חפצים חדים" עם איימי אדמס, נכנס לקרביים של החיבור בין נשים ואלימות
עד כה היתה השחקנית איימי אדמס מועמדת לאוסקר לא פחות מחמש פעמים, אך היא מעולם לא זכתה. התפקיד החדש שלה, שהוא לגמרי מסוג התפקידים שעליהם זוכים באוסקר, לא יזכה אותה בפסלון המוזהב כי הוא לא מתרחש בקולנוע, אלא בזירת ההתרחשות שכבר כמה שנים נחשבת לרלבנטית ומעניינת יותר ממנו: על מסך הטלוויזיה.
במיני־סדרה החדשה של HBO, ”חפצים חדים” שעולה הערב לשידור בארה”ב (ותשודר במקביל ב־HOT, סלקום tv ו־yes), מגלמת אדמס את הדמות האפלה ביותר מבחינה פסיכולוגית שהיא פעם נכנסה אליה (טוב, לא חוכמה, מדובר בבחורה שגילמה נסיכת דיסני בשר ודם בסרט “מכושפת”). את המותחן הפסיכולוגי, המחולק לשמונה פרקים, ביים הבמאי הקנדי זוכה האמי ז’אן־מארק ואלה (“שקרים קטנים גדולים”), שהיה גם מועמד לאוסקר על סרטו “מועדון הלקוחות של דאלאס”. “חפצים חדים” הוא עיבוד לרב־המכר העוסק בנשים ואלימות, רומן הביכורים של הסופרת האמריקאית ג’יליאן פלין, שספרה השלישי, “נעלמת”, עובד על ידיה לקולנוע והופק כסרט בבימויו של דיוויד פינצ’ר ובכיכובם של בן אפלק ורוזמונד פייק. אבל “חפצים חדים” הרבה יותר אלימה ואפלה מ”נעלמת”, וצריך קיבה מאוד חזקה כדי לצלוח אותה.
הבמאי ואלה סיפר שאדמס קראה את ספרה של פלין ובאה אליו עם הרעיון שהוא יביים על פיו סדרה שהיא תככב בה. אדמס מגלמת בסדרה עיתונאית אלכוהוליסטית מסיינט לואיס בשם קאמיל פריקר, שהעורך שלה מפעיל עליה לחץ לשוב לעיירת ילדותה הקטנה במיזורי, שממנה היא נמלטה בעור שיניה, על מנת לסקר פרשת רצח סדרתי שמתרחשת בה. עצם המחשבה לחזור הביתה, להיפגש עם אמה ולהתעמת עם עברה מכניס אותה למצב נפשי כה רעוע, שרק בקבוק המים המינרליים המלא בוודקה שהיא לוגמת ממנו כל שנייה מצליח להציל אותה מהתמוטטות עצבים. אמה היא יורשת של חוות החזירים שעליה מבוססת כלכלת העיירה, אשה קרה ומתנשאת שאכפת לה רק מה השכנים חושבים, שאותה מגלמת פטרישיה קלארקסון (“רסיסי אפריל”, “בית הקלפים”) בסגנון מכשפתי מהנה, כמו כוכבת מזדקנת מימי תור הזהב של הוליווד.
במהלך הסדרה, שעלילתה המרכזית מלאה בפלאשבקים מבעיתים מעברה או מנפשה הפגועה של קאמיל, נגלה עוד ועוד אמיתות מחרידות על עברה, שהביאו לאשפוזים פסיכיאטריים בעקבות שנים ארוכות של פגיעה עצמית. המסרים שהוחדרו בקאמיל בצעירותה, הלחשושים האכזריים של נשים וילדות אחרות, הם אותם מסרים שממשיכים לרסק את נפשן של ילדות צעירות, לא רק בעיירות אמריקאיות קטנות ושמרניות. הסאבטקסט העצוב והאכזרי של “חפצים חדים” הוא שגם כשאין רוצח סדרתי בסביבה שפוגע בילדות קטנות, החברה כבר תדאג שהן יפגעו בעצמן.
2 תגובות לכתיבת תגובה