ראשל"צ: היזם ארז מוסצ'ו נבחר ללא מכרז וקיבל הטבות מפליגות

מבקר המדינה יוסף שפירא מותח ביקורת חריפה ב"פרשת ראשון לציון", בעניין הקמת מתחם ליד פארק האגם בעיר. פרשת השחיתות על הנעשה בראשון לציון נחקרת על ידי המשטרה, ובמהלכה נחקרו גם יו"ר הקואליציה לשעבר ח"כ דוד ביטן (ליכוד), ראש העירייה דוב צור ואחרים.

המבקר ציין כי "העירייה היא גוף נבחר המשמש נאמן ציבור המחוייב להפעיל את סמכותו מתוך דאגה לאינטרס הציבורי. ההליכים שנקטו העיריוה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שליווה את הקמת המתחם בפארק האגם על ידי היזם ארז מוסצ'ו, נעשו אגף הפרת הדין, ותוך כדי מתן הטבות של ממש למוסצ'ו על חשבון הציבור, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובתו להחזיר ולנהל את נכסי העירייה, וענייניה בנאמנות הציבור. העירייה נתנה עדיפות לקידום האינטרסים הפרטיים של היזם על חשבון האינטרס הציבורי, תוך כדי פגיעה בעיקרון השיוויון ומתוך פגיעה קשה באימון הציבור".

עוד קבע המבקר ש"העירייה הפרה את הוראות הדין בכל הקשור לאישור עסקות המקרקעין על ידי שר הפנים - שנועדו להבטיח כי השיקולים במכירת נכס יהיו עניינים ויעשו כדין ולתועלת הציבור. לפני חברי ההנהלה והמועצה לא הוצגו מלוא העובדות הרלבנטיות לעסקה, וגם העובדות שנמסרו להם לא היו מדוייקות. בכך נפגעה אפשרותם לקבלת החלטה עניינית המאזנת בין טובת העירייה לבין טובת הציבור".

עוד קבע המבקר כי לראש העיר דב צור היתה היכרות מוקדמת עם מוסצ'ו בתחילת שנת 2014, עובדה שהעמידה אותו במצב של חשש לניגוד עניינים לכאורה, אך למרות זאת היה מעורב בהליך קבלת ההחלטות והדיונים פנימיים הקשורים ביזם בנושא עסקת המכירה, ופעל לקבל החלטה בישיבת המועצה בעניין עסקת המכירה".

המבקר תיאר את ההליכים לחתימת ההסכם עם היזם באוגוסט 2010, ללא מכרז ושלא כדין.

המבקר התייחס למכירת חלקה של העירייה במכרז ליזם, תמורת 9 מיליון שקל. בהחלטותיה של העירייה לא נמצא נימוק מדוע נמצאה חלופה של מכירת המקרקעין כמתאימה ביותר בהשוואה לחלופות אחרות. גם בהסכם המכירה נעשו לטובת מוסצ'ו ויתורים כספיים שאינם עולים בקנה אחד עם הצהרת העירייה כי הסכם המכירה צמצם לכאורה את הנזקים שנגרמו בשל טעויות שהיו בהסכם החכיר עם היזם.

ואולם, מועצת העירייה החליטה למכור את זכויותיה על המגרש ליזם, גם הפעם בלי לפרסם מכרז פומבי כנדרש. נמצא כי מועצת העירייה חזרה והסתמכה בהחלטתה זו לפטור את המכירה מחובת מכרז על חוות הדעת שנתן שבע שנים קודם לכן היועץ המשפטי החיצוני דאז, ולפיה מדובר ב"חלקת השלמה".

העירייה הסתמכה על חוות הדעת, אף שחלפו שבע שנים מיום שנתן היועץ המשפטי החיצוני דאז את חוות דעתו, אף שחוות דעתו התייחסה להסכם החכירה ולא להסכם המכירה של מקרקעי העירייה, ואף שחוות הדעת לעניין החכירה התבססה על עובדה שגויה.למרות שלפי פקודת העיריות אישור הסכם להחכרת המקרקעין של העירייה טיעון אישור של שר הפנים ואף ששר הפנים לא אישר את העסקה להחכרת המקרקעין - העירייה לא ביטלה את ההסכם ונתנה היתר בנייה על המגרש ואף חתמה בהתבסס עליו על הסכם המכירה והחישוב לצורך השומה היה נמוך בכ-800 אלף שקל לטובת היזם.

המבקר העיר לגבי שווי זכויות הבעלות של העירייה כי על פי השומה המוסכמת שהכין השמאי המוסכם במרץ 2015 נקבע כי שווי מ"ר מבונה מסחר במגרש א' הוא 9,000 שקל. באותו מועד היו מונחות לפני העירייה שתי חוות דעת שמאיות שקבעו כי שווי מ"ר מבונה מסחר במגרש הנידון הוא 17,600 שקל. חוות הדעת הללו, שהעריכו את המגרש בשווי הגבוה ביותר מ-100% מהשווי שהעריך השמאי המוסכם, לא הובאו לידיעת חברי ההנהלה שדנו בהסכם המכירה בנובמבר 2014 ובמרץ 2015 ולא לידיעת מועצת העירייה שאישרה את הסכם המכירה.

המבקר קבע שעל העירייה לקיים הליך קבלת החלטות מסודר שיכלול קבלת מידע וחוות דעת מתאימות והבאת מלוא הנתונים לפני הנהלת העיריתה ומועצת העיריה לצורך גיבוש ההחלטה המיטבית בנוכע לעתיד זכויותיה על המקרקעין.

עוד קבע שפירא: "כל התקשרות של עירייה למכירה או להקניית זכויות על קרקעות ציבוריות טעונה מכרז. את הפטור ממכרז יש להפעיל בצמצום בצמצום רק על סמך חוות דעת משפטית העולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם הנחיות משרד הפנים. מדיניות העירייה למכירת מקרקעין צריכה להתבסס על בדיקה עניינית ושיטתית הכוללת התבססות על נתונים ועל חווֹת דעת כלכליות לבחינת חלופות. כדי להעריך את שווי זכויותיה של העירייה בעסקות שעמן היא מתקשרת עם גורמים פרטיים, על העירייה לבדוק סוגיות של חשש לניגוד עניינים של השמאי שלגביו הוא התבקש לתת חוות דעת שמאית ולקבל חוות דעת משפטית בהתאם.

"על העירייה לפעול כמתחייב ממנה כנאמן הציבור ולשמור על זכויותיו בכל הנוגע לנכסים שבהם היא מחזיקה עבורו, ולהימנע מלהיטיב עם יזמים על חשבון נכסים אלה.על ראש העירייה להבטיח כי ההחלטות במועצה יתקבלו אחרי שהובאו מבעוד מועד לפני חברי המועצה מידע שלם. עוד קבע ש"על הוועדה המקומית ליתן היתר בנייה לאחר קיומו של הליך תכנון המבוסס על ראייה תכנונית כוללת, ולהקפיד על קיום כל התנאים שנקבעו בתכניות המפורטות החלות על השטח, ובכלל זה הכנת תכנית בינוי, כאשר נדרש הדבר".

המבקר קבע כי "נוכח הנסיבות שתוארו בדוח, ולפיהן עיריית ראשון לציון מכרה ליזם קרקע עירונית ללא מכרז וללא חוזה מאושר על ידי משרד הפנים ואיפשרה ליזם להקים מבנה מסחרי על הקרקע וליצור עובדות מוגמרות, וחמור מכך - נוכח העברת הבעלות על הקרקע על שם היזם בלשכת רשם המקרקעין, על העירייה ומשרד הפנים לבחון את ההשלכות המשפטיות של המצב שנוצר ולקבל בדחיפות החלטות על הצעדים האופרטיביים שניתן לנקוט כיום".

מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה, "העירייה חולקת על מסקנות הדו"ח וסבורה שמבקר המדינה טעה טעות קשה, הן בעובדות והן בפרשנות להן, במישור המשפטי, המנהלי והשמאי. היה ראוי שהמבקר ישבח את פעולתה של העירייה בכך שפעלה בנחישות לתיקון טעות שבוצעה ושפגעה בקופה הציבורית. עיריית ראשון לציון פתחה חוזה חתום עם יזם, אף שעברו חמש שנים מאז נחתם, באופן חסר תקדים, וגבתה עוד תשעה מיליוני שקלים לקופת הציבור מעבר לארבעה מיליוני שקלים שנגבו במקור. תוספת זו לא הייתה מתקבלת ללא התערבותו הנחרצת של ראש העירייה, שהקים צוות שפעל לתיקון העיוות לטובת הקופה הציבורית ולרווחת תושבי ראשון לציון.

"טענתו של מבקר המדינה כאילו ראש העירייה, דב צור, היה מצוי, לכאורה, בניגוד עניינים שגויה לחלוטין. הטענה מתעלמת התעלמות מוחלטת מהעובדות שהוצגו למבקר המדינה לגבי ניתוק היחסים בין ראש העירייה ליזם המדובר בעת הטיפול במכירת הנכס. זאת ועוד, המבקר מתעלם במסקנותיו מהעובדה שראש העירייה בחר מרצונו שלא להשתתף כלל בדיוני המועצה והנהלת העיר בנושא, ולכן לא נפל פגם בהתנהלות העירייה או אורגניה. לטענות המבקר כאילו ראש העיר היה מעורב בהליכים מאחורי הקלעים, אין שמץ של בסיס עובדתי.

"גם להערה כאילו התערבות ראש העירייה בדיון שהתקיים במועצה בעסקה הינה התערבות פסולה משוללת יסוד, שכן ההתערבות נגעה רק בתקינות הישיבה והמשכה כמתחייב מתפקידו כיו"ר הישיבה, בלי שנכח או השפיע השפעה כלשהי על הדיון עצמו או על ההחלטה", תגובת עיריית ראשון לציון.

עו״ד ליאל אבן זהר, חברת מועצת העיר ראשון לציון, אשר היתה בין המתלוננים למבקר המדינה בעניית עסקת האגם: "מדו"ח המבקר עולה תמונת מצב עגומה של עיר המתנהלת בשיטת הקומבינות. היום כבר ברור שראש העיר פעל בניגוד עניינים כשפעל מאחורי הקלעים בעניני מקורבו היזם ארז מוסאצ'ו, ושראש העיר ושותפיו בקואליציה פגעו בקופה הציבורית במכר מוזל - של קרקע יקרה. הדו"ח הזה הוא תעודת עניות לעיר ולצור שכבר מזמן היה צריך להשעות את עצמו מפעילותו הציבורית. כפי שפעלתי עד היום להשיב כסף לקופה הציבורית, אמשיך לפעול כדי שהממצאים החמורים יחקרו עד תום, ולהחזרת כספים מידיים פרטיות- לתושבים. אדרוש לכנס ישיבה דחופה של מועצת העיר לדון בדו״ח המבקר״.

מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "העירייה חולקת על מסקנות הדו"ח וסבורה שמבקר המדינה טעה טעות קשה, הן בעובדות והן בפרשנות להן, במישור המשפטי, המנהלי והשמאי.

"היה ראוי שהמבקר ישבח את פעולתה של העירייה בכך שפעלה בנחישות לתיקון טעות שבוצעה ושפגעה בקופה הציבורית. עיריית ראשון לציון פתחה חוזה חתום עם יזם, אף שעברו חמש שנים מאז נחתם, באופן חסר תקדים, וגבתה עוד תשעה מיליוני שקלים לקופת הציבור מעבר לארבעה מיליוני שקלים שנגבו במקור.

"תוספת זו לא הייתה מתקבלת ללא התערבותו הנחרצת של ראש העירייה, שהקים צוות שפעל לתיקון העיוות לטובת הקופה הציבורית ולרווחת תושבי ראשון לציון.

"טענתו של מבקר המדינה כאילו ראש העירייה דב צור היה מצוי, לכאורה, בניגוד עניינים שגויה לחלוטין. הטענה מתעלמת התעלמות מוחלטת מהעובדות שהוצגו למבקר לגבי ניתוק היחסים בין ראש העירייה ליזם המדובר בעת הטיפול במכירת הנכס. זאת ועוד, המבקר מתעלם במסקנותיו מהעובדה שראש העירייה בחר מרצונו שלא להשתתף כלל בדיוני המועצה והנהלת העיר בנושא, ולכן לא נפל פגם בהתנהלות העירייה או אורגניה. לטענות המבקר כאילו ראש העיר היה מעורב בהליכים מאחורי הקלעים, אין שמץ של בסיס עובדתי.

"גם להערה כאילו התערבות ראש העירייה בדיון שהתקיים במועצה בעסקה הינה התערבות פסולה משוללת יסוד, שכן ההתערבות נגעה רק בתקינות הישיבה והמשכה כמתחייב מתפקידו כיו"ר הישיבה, בלי שנכח או השפיע השפעה כלשהי על הדיון עצמו או על ההחלטה".

 

עו״ד איל כהן מסר תגובה בשמו של ארז מוסצ׳ו: ״לטענות בדבר קשר פסול עם ראש העיר דב צור אין שחר. גם הטענות בדבר אי סדרים הנוגעים להקלות מופרכות. לגופו של עניין, האיחוד והחלוקה של המתחם בוצעו עוד בשנת 2007, בתקופת כהונתו של ראש העיר הקודם, ובמועד החכירה של המתחם, בשנת 2010, היה קיים סכסוך עמוק עם ראש העיר הנוכחי ולא היה עימו שום קשר. לא מפתיע לגלות שאותם גורמים אינטרסנטים שהצביעו בעד הסכם החכירה כאשר היו בקואליציה, שינו את עמדתם ופנו למבקר המדינה ברגע שעברו לאופוזיציה. יודגש כי הטיסה המשותפת לחו״ל, שהתקיימה במהלך החודשים הספורים בה היה קשר ידידותי עם ראש העיר הנוכחי, מימן כל אחד באופן עצמאי, ולאחריה שוב נותק הקשר בעקבות סכסוך עד היום".