אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה: הצבא ממשיך להתחמק מתשלומי ארנונה צילום: טל כהן

דו"ח המבקר

מבקר המדינה: הצבא ממשיך להתחמק מתשלומי ארנונה

לדברי המבקר, "התעלמות משרד הביטחון מפניות הרשויות המקומיות וההתחמקות מביצוע המדידות במחנות הצבא השונים, אילצו את הרשויות המקומיות להגיש תביעות משפטיות ולהגיע עם המשרד להסדרי פשרה"

09.07.2018, 16:00 | עמרי מילמן

משרד הביטחון מערים קשיים על הרשויות המקומיות בכל נושא גביית הארנונה מה שגורר סחבת משפטית וגבייה לא אחידה, כך עולה מדוח מבקר המדינה בנושא גביית הארנונה. מבקר המדינה מציין כי "דוח זה מצביע על התנהלות לא ראויה של משרד הביטחון בכל הנוגע למגעיו עם הרשויות המקומיות שנזכרו. התעלמות משרד הביטחון מפניות ומן המסמכים שגובשו, וכן הסחבת וההתחמקות מביצוע המדידות במחנות הצבא השונים, אילצו את הרשויות המקומיות להגיש תביעות משפטיות ולהגיע עם המשרד להסדרי פשרה".

קראו עוד בכלכליסט

בשנת 2017 שילם משרד הביטחון ארנונה בסך כ-320 מיליון שקל עבור 611 מחנות ומתקנים הנמצאים בתחום שיפוטן של 96 רשויות מקומיות, ומשמשים בעיקר את צה"ל. ב-2016 העביר כ-572 מיליון שקל וב-2015 העביר משרד הביטחון לרשויות המקומיות תשלומי ארנונה של כ-529 מיליון שקל. כך שכל מחלוקת עולה הרבה מאד כסף.

הליקויים מ-2005 עדיין לא תוקנו

מה שחמור יותר הוא שמדובר בדוח מעקב, לראשונה בדק משרד מבקר המדינה את נושא גביית הארנונה בדוח שפרסם ב-2005, כאשר בבדיקה הנוכחית מצא המבקר כי רוב הליקויים עליהם כבר העירו לפני יותר מעשור לא תוקנו - המחלוקות בין הרשויות המקומיות למשרד הביטחון נותרו בעינן, לעתים אף הוחרפו, ומלבד כמה נסיונות כושלים של משרדי הביטחון והפנים ליישב את המחלוקות, לא הוצעו הסדר או הליך חלופי לפתרון המחלוקות הבסיסיות.

כך למשל מצא המבקר כי משרד הביטחון מגיע לסיכום עם רשויות שונות בנוגע לגובה הארנונה ללא מסמכים רשמיים או יעוץ משפטי. מועצה אזורית באר טוביה למשל, העניקה במסגרת סיכום עם משרד הביטחון לבסיס חיל אוויר בשטחה סיווג של "מלאכה" עליו משולם תעריף של של כ-64 שקל למ"ר בעוד שיש סיווג מתאים יותר, של מרכז לוגיסטי עליו משלמים כמעט 77 שק ללמ"ר. הפער, בעקבות ההסכם הזה מביא לאובדן הכנסות למועצה שעומד על כ-412 אלף שקל בשנה, לפי מבקר המדינה.סביב הסכמים על סיווגים אחרים הפסידה באר טוביה ארנונה בהיקף 1.32 מיליון שקל בשנה.

עוד מצא המבקר כי 18 רשויות שקבעו תתי סיווגים נפרדים לנכסים של משרד הביטחון וצה"ל, זאת בניגוד להוראות של משרד הפנים. מי שהיה אמור לשים לב לכך זה כמובן משרד הפנים שמאשר את צווי הארנונה לרשויות,ועל כך ננזף על ידי המבקר כי לא היה ער לכך, ולא הורה לרשויות לבטל את הסיווגים.

העיר צפת. מחלוקת עם משרד הביטחון, צילום: אלעד גרשגורן העיר צפת. מחלוקת עם משרד הביטחון | צילום: אלעד גרשגורן העיר צפת. מחלוקת עם משרד הביטחון, צילום: אלעד גרשגורן

חוסר אחידות בתשלומי ארנונה

מהביקורת עולה גם כי משרד הביטחון לא נהג באחידות בכל הנוגע לתשלום ארנונה. כך למשל בעוד שלבאר טוביה שילם ארנונה על קרקע מסוימת, על קרקע אחרת בשטחה של גן רווה, עם שימוש דומה, הוא לא שילם.

זו לא הפעם הראשונה שהמבקר נוזף במשרד הפנים על כך שלא עומד בתפקידו כגוף המאסדר ואחראי על תפקודן של הרשויות, מלבד הדוח ב-2005, גם ב-2010 בנוגע להערכות הרשויות לעתות חירום ביקורת זו עלתה.

מבקר המדינה מצא כי למרות שהעיר על כך כבר ב-2005, מועצות אזוריות גן רווה ובאר טוביה, העיר צפת ומועצה מקומית כפר יונה, לא תיקנו את הליקויים ונתנו למשרד הביטחון פטור חלקי או מלא מתשלומי ארנונה על שטחי קרקע במסגרת משא ומתן עם משרד הביטחון ללא חוות דעת משפטיות וללא בחינה מפורטת של השטח, "התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם סדרי המינהל התקין" לדברי המבקר.

משרד הפנים התעלם גם מדרישתו של מבקר המדינה ב-2005 לבחון מול היועץ המשפטי לממשלה האם באמת ניתן לפטור מארנונה שטחים המוגדרים כשטחים צבאיים סגורים.

עיריית צפת מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2018, כי שנים רבות היא מקיימת מגעים עם משרד הביטחון בניסיון להסכים על חיוב ראוי המשקף את המקרקעין המוחזקים על ידיו; הניסיונות להידברות היו עוד קודם לשנת 2004, ולא הניבו פירות. העירייה הדגישה כי "מדובר במאבק של 'גוליית' הענק ועוצמתי מול רשות קטנה וחלשה".

במסגרת פירוט כלל המהלכים הכושלים של משרדי הפנים, הביטחון והאוצר להסדרת נושא הארנונה של משרד הביטחון, חשף המבקר מסמך פנימי שעשתה הלשכה המשפטית של משרד הביטחון,לאחר שהממשלה הנוכחית סיכמה כי תסדיר את הנושא עם הקמתה. לפיו יש למערכת הביטחון מחלוקת מתמדת מול 96 רשויות מקומיות, כאשר הסיבות לכך הן העובדה כי הסיווגים מתאימים לשימושים אזרחיים וכן החשדנות שנוצרת בקרב הרשויות המקומיות שנאלצות להסתמך על נתוני השטחים שמעביר משרד הביטחון ולא מודדים מטעמן. אולם מתווים שונים שניסו לקדם המשרדים לא התקדמו בפועל.

בתשובה שמסר משרד הביטחון למבקר המדינה ציין כי "לאחרונה סיכמו שני המנכ"לים (הפנים והביטחון) על המתווה והחלטת הממשלה בו תקודם הרפורמה", אולם קידומה של החקיקה "נעצר על ידי אגף התקציבים". עם זאת, לדבריו לא רק האוצר אשם אלא גם "האינטרסים הפוליטיים והכלכליים המעורבים בעניין, לרבות התנגדותו של מרכז השלטון המקומי, הם בעלי עוצמה רבה". כך למשל באר טוביה קיבלה תשלום גלובלי עבור מספר שנים של 5 מיליון שקל, מה שמעלה את החשש של מבקר המדינה כי היא ויתרה על הכנסות שהייתה צריכה לקבל.

22 רשויות מקומיות תבעו את משרד הביטחון

מי שמפסיד באמת מהסכסוכים הללו זה הציבור הרחב, שכן שני הצדדים שוכרים עורכי דין שגוזרים קופון נאה מתשלומי הארנונה במקום שאלו ישרתו את התושבים. לפי המבקר, נכון לאוגוסט 2017, 22 רשויות מקומיות ניהלו הליכים משפטיים נגד משרד הביטחון.

כך למשל עיריית צפת חתמה על הסכם ב-2002 עם משרד עו"ד המעניק לו 25% מתוספת השומה לשנות המס. לטענת גזבר העירייה היא לא שילמה למשרד עורכי דין מאז 2007.

מועצה אזורית באר טוביה שכרה משרד עורכי דין עבור תשלום חודשי של 19 אלף שקל (לא כולל מע"מ) וכן במקרים מסוימים גם אחוזים מהגבייה. ב-2015 שילמה המועצה לאותו משרד 753 אלף שקל, כפר יונה שכרה עורך דין שיגזור נתח של 10% ממה שייגבה ממשרד הביטחון.

גם בשלבים מוקדמים יותר, של מדידת שטחי הבסיסים עולה למשלמי המסים כסף מיותר, כך למשל מועצת גן רווה הגישה תביעה נגד משרד הביטחון בנושא "סחבת ממושכת שנוקט משרד הביטחון בהסדרת תשלום חובות הארנונה בגין הנכסים" שם פורט כי משרד הביטחון גורר יותר משנתיים את המועצה שמנסה לקבל מידע על גודל הבסיס ואופיו.

מבקר המדינה העיר למשרד הביטחון כי בכך שהצבא לא לאפשר למודדים מטעם הרשויות המקומיות, גם מודדים בעלי סיווג ביטחוני מתאים, לערוך מדידות בתוך מחנות הצבא, "מונעת מהרשויות המקומיות מידע אמין על הנכסים הנמצאים בתחומן". עוד הוסיף כי "בהיעדר אפשרות מדידה מטעם הרשויות המקומיות, אין לדעת אם מסופק למודדים מטעמן כל המידע שהם זקוקים לו לקביעת גודלם המדויק של המבנים והשטחים ומהות השימוש בהם, מה שמקשה על גביית מסי הארנונה האמורים להתבסס על מידע מלא של נכסים אלה".

ממשרד הביטחון נמסר כי הטענה על חוסר האחידות ביחס להסכמים הקיימים בין מערכת הביטחון לרשויות היא תולדה של היעדר אסדרה רוחבית, ולא של התנהלות לא נכונה או לא ראויה של מערכת הביטחון. כך גם בסוגיית התשלום בגין שטחי הקרקע המגודרים ובסוגיות ארנונה נוספות, משרד הביטחון פועל באופן ראוי ובהתאם לקביעות משרד המשפטים ולפסיקת בתי-המשפט.

במהלך שנת 2016 הועברה האחריות לפרויקט מדידת כלל מחנות צה"ל לאגף הנדסה ובינוי. מדובר במאות רבות של מחנות, שחלקם בגודל של ישובים. מטבע הדברים, זהו תהליך מורכב מאוד הטומן בחובו אלמנטים מסווגים ומגוונים, ושונה במהותו ממדידה בסביבה אורבנית אזרחית. בימים אלה פועל משרד הביטחון לקידום הליך המדידות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות