אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בקרוב אצלנו? בריטניה תשקלל את "אפקט אמזון" בחישוב האינפלציה

בקרוב אצלנו? בריטניה תשקלל את "אפקט אמזון" בחישוב האינפלציה

המחירים בחנויות המקוונות, שאחראיות על 20% מהמסחר הקמעונאי בממלכה, ייבדקו כל שבוע כדי לספק מדד מדויק יותר של המחירים לצרכן

09.07.2018, 19:11 | שירות כלכליסט

לשכת הסטטיסטיקה המרכזית של בריטניה (ONS) תחל למדוד את השפעת המסחר המקוון על מדד המחירים לצרכן. כיום בודקת ה־ONS את מחיריהם של כ־700 מוצרים ושירותים ב־20 אלף נקודות שונות בבריטניה כדי לחשב את שיעור האינפלציה בממלכה.

לפי דיווח היומון הבריטי "הדיילי טלגרף", בימים אלו נמצאת ה־ONS בעיצומן של הכנות קדחתניות לשקלול של מה שמכונה בבריטניה "אפקט אמזון" בחישוב מדד המחירים לצרכן. קמעונאיות מקוונות אחראיות כיום לכ־20% מכלל הקניות הקמעונאיות בבריטניה, ולפי ה־ONS, המחירים באתרי הקניות משתנים לעיתים קרובות יותר מאשר בחנויות הפיזיות.  

מסיבה זו, ה־ONS שכרה חברת שירותי תוכנה שתאסוף בכל שבוע 750 אלף מחירים של מוצרים במגוון קטגוריות ב־30 חנויות מקוונות שונות. אחרי תקופה שבה תיבחן שיטת איסוף הנתונים ומהימנותה, ישוקללו המחירים בחנויות המקוונות במדד המחירים לצרכן בבריטניה. ה־ONS מעדכנת פעם בשנה את סל המוצרים שכלול בחישוב מדד המחירים, ובהחלטה זו היא מביאה בחשבון גם את מגמות הצריכה המקוונת. ואולם, מעקב על בסיס קבוע אחר המחירים באינטרנט יאפשר חישוב מדוייק יותר של המחירים וזיהוי טוב יותר של מגמות הצריכה.

מייק הארדי, עוזר לסמנכ"ל סקרים כלכליים ב־ONS אמר לטלגרף כי "הטכנולוגיה החדשה תאפשר לנו לאסוף מחירים בחנויות מקוונות במהירות רבה יותר מהנוכחית. כך נוכל להבטיח שנתוני האינפלציה שלנו משקפים באופן מלא את השינוי המהיר במחירים המקוונים".

זהו לא הניסיון היחיד של ה־ONS להתאים את עצמה לשינויים שעוברים על הכלכלה. במאי היא הודיעה על שיתוף פעולה עם סוכנות דירוג האשראי אקוויפקס במטרה לעקוב אחר תנועות הכסף בחשבונות הבנקים. הרעיון למיזם נולד בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, והוא נועד לסייע לרגולטורים הפיננסיים להיות ערים לסיכונים במגזר העסקי והצרכני שנעלמו מעיניהם בעבר.

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
תסמכו על ה"לשכות המרכזיות לסטטיסטיקה"...
תסמכו על ה"לשכות המרכזיות לסטטיסטיקה", בוודאי שאצלנו בישראל אבל בהחלט גם בבריטניה ומדינות נוספות, שהן יינקטו כל תרגיל אפשרי כדי לתפור את ה"סטטיסטיקה" לטובת מה שמשרת את מוסדות המדינה הרלוונטיים. בישראל הפארסה שנקראת מדד המחירים לצרכן כבר מזה שנים מגוייס למטרה של מניעת תוספת יוקר לעובדים בפרט ויצירת מצג שווא על מצבו של האזרח הקטן, בכלל. כל מי שחי בישראל ומחובר איכשהו למציאות יודע היטב שכל השנים האחרונות עם ה"אינפלציה אפס" כביכול, יש בישראל אינפלציה דה פקטו - ומשמעותית - בוודאי ובוודאי שבכל מצרכי היסוד - אוכל, חומרי ניקוי, דיור, וגם ברכב ותחבורה, מוצרי היגיינה, וכד'. נכון אולי, שמחירי היאכטות והמטוסים הפרטיים ירדו קצת, ולכן עלויות המחיה מקוזזות עם ה"הוזלות" הנ"ל, ואז מקבלים "אינפלציה אפס"... בבריטניה, כמו פה, אולי אפילו יותר מפה, יש עשירון (או כמה אחוזונים) עליון שמוצץ משאר האזרחים המרוששים את כספם. וכמו כאן, דינמיקות הון-שלטון דואגות להגן על המצב הזה ועל המשכיותו. באור הזה יש לקרוא את הידיעה שמובאת בכתבה זו.
ג'יימס בלונד  |  17.07.18