אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכנסת אישרה: קבלת רישיון עסק תוך שבועות ולא חודשים צילום: אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

הכנסת אישרה: קבלת רישיון עסק תוך שבועות ולא חודשים

אחרי שנים של עיכובים ומאבקי אגו, הרפורמה שתקל על עסקים להוציא ולחדש רישיון יוצאת לדרך. החידוש: עסקים פחות מסוכנים ייהנו מאישור מזורז ומרישיון לשנים ארוכות. הוועדה שנועדה לבלום רגולציה חדשה תוקם, אבל בלי מעמד מחייב

10.07.2018, 06:57 | אדריאן פילוט

אחרי 8 שנות מאמצים במשרדי הפנים והאוצר, אישרה אתמול הכנסת את חוק רישוי עסקים דיפרנציאלי ‑ רפורמה שתביא להקלות מפליגות בהליכי רישוי עסקים. השינוי צפוי להקל על חייהם הלא־קלים של כרבע מיליון בעלי עסקים קטנים בשתי סוגיות עיקריות: הוא יקצר מאוד את משך הזמן המרבי לקבלת רישיון עסק, ויאריך את התקופה הרישיון תקף. המטרה היא להפחית דרמטית את המגע של בעלי העסקים עם פקחים ועם הרגולציה, ולצמצם את הבירוקרטיה.

אישור החוק מביא לסיומו גם מאבק יוקרה בין הטוענים לאבהות על הרפורמה ‑ ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר כחלון ושר הפנים דרעי. דרעי שיגר אתמול הודעה לעיתונות שבה ייחס את הובלת הרפורמה למשרדו; נתניהו, בצעד חריג, התייצב לדיון שבו אושר החוק בוועדת הפנים של הכנסת כדי להתהדר בתרומתו; ואילו כחלון פרסם בסוף השבוע פוסט בפייסבוק שבו קשר את הרפורמה למפלגת כולנו.

1.המטרה: לצמצם את הרגולציה החונקת

 

הרפורמה צועדת צעד חשוב לצמצום אחת התופעות המעיקות ביותר על המשק הישראלי ‑ הרגולציה העודפת. המספרים מעידים בבירור על המצוקה הזו: לפי מדד עשיית העסקים" (Doing Business) של הבנק העולמי, המבוסס על איסוף וניתוח נתונים על הרגולציה העסקית במשקים שונים, ישראל הידרדרה בסוף 2017 למקום ה־54 מקרב 190 מדינות. עד לפני עשור היא כיכבה בעשירייה השנייה.

עסקים קטנים ובינוניים הם מהסובלים העיקריים מהבעיה הזו, ומדובר במגזר עצום: לפי נתוני משרד הכלכלה היו בישראל בסוף 2016 542 אלף עסקים ועצמאים רגילים, וכן 144 אלף עוסקים זעירים פטורים ממע"מ. העסקים הקטנים אחראים ל־60% מהמשרות במגזר העסקי ול־52% מהתוצר העסקי.

2.המרוויחים: בתי קפה יקבלו רישיון ל־10 שנים

 

ביסוד הרפורמה החדשה עומד סיווג של עסקים לפי קבוצות סיכון רגולטוריות: עסקים מסוכנים פחות יזכו לרגולציה מקלה. לדוגמה, קיוסקים, מכוני שטיפת רכב וחנויות פרחים יוכלו לקבל רישיון עסק תוך 21 ימים בלבד, במקום 10 חודשים כמו היום; מספרות ומכוני יופי יוכלו לקבל רישיון זמני תוך 21 יום, ורישיון קבוע אחרי 6 חודשים (כולל ביקורת); מסעדות ובתי קפה יוכלו רישיון זמני תוך 49 יום, ורישיון קבע תוך 6 חודשים גם כן.

מה שמבטיח שהרישיון אכן יגיע בזמן הוא הוראה חדשה, שלפיה אם הרשויות יתעכבו בתשובה ‑ העסק ייחשב כאילו קיבל אישור.

גם תוקף הרישיון ישתנה דרמטית: דיסקוטקים, פאבים ועסקי קייטרינג, שכיום נאלצים לחדש את הרישיון כל שנה יוכלו לעשות זאת כל 5 שנים. כך גם בריכות שחייה, פארקי שעשועים ופארקי מים, שכיום מקבלים רישיון ל־3 שנים בלבד. מכוני יופי ומספרות יקבלו רישיון לעשור במקום 5 שנים כיום. הזוכים הגדולים יהיו עסקי המזון ‑ מסעדות, בתי קפה, מזנונים, מרכולים, גני אירועים ובתי מלון: אלה יזכו לרישיון עסק לעשור שלם במקום 3 שנים בלבד.

עוד שינויים חשובים: הדרישות להוצאת רישיון עסק יהיו זהות, אחידות וברורות בכל הרשויות.

3.הוויתור: בלי רישיון נצחי ועם ועדת ייעוץ חלשה

 

אף על פי כן, הרפורמה לא מושלמת, והיתה יכולה להיות הרבה יותר טובה ויעילה. הנה כמה דוגמאות.

ראשית, לצד ההקלות ברגולציה כוללת הרפורמה גם הקמה של מערך אכיפה ייעודי במשרד הפנים ‑ כלומר עוד רגולציה נוסף על הקיימת.

שנית, הרפורמה לא נכללה האפשרות להעניק לעסקים מסוימים רישיונות לצמיתות. הממשלה שקלה אפשרות כזאת, אבל פסלה אותה "מחשש לפגיעה בציבור". ייתכן שהיה מקום לשקול ויתור גמור על מתן רישיונות עסק לטובת מנגנון אכיפה מסוג אחר.

אבל ויתור חשוב יותר נוגע לוועדה המייעצת שנועדה לבלום תקנות רגולטוריות חדשות ומיותרות. לפי הרעיון המקורי נועדה הוועדה, שתורכב מאנשי אוצר, הפנים, הארגונים הכלכליים ונציגי ציבור, לקבל החלטות מחייבות על אישור ופסילה של תקנות חדשות. אבל לחצים של הרגע האחרון מצד הרגולטורים הביאו את יו''ר ועדת הפנים יואב קיש (ליכוד) להשאיר בידי הוועדה מעמד מייעץ בלבד. העובדה שהרגולטור יוכל להתעלם מהמלצות הוועדה תפחית את האפקטיביות שלה.

זרם של תקנות רגולטוריות חדשות הוא מכשול לעסקים. בעל מספרה שעבר במשך עשר שנים יכול לגלות, עם חידוש הרישיון, שמאז הפעם האחרונה נוספו אינספור תקנות בירוקרטיות ורגולטוריות שיחייבו אותו בהוצאות כספיות עצומות. ייתכן שייאלץ לסגור את העסק, או להפוך לעבריין הפועל ללא רישיון.

4.ההתנצחות: שלושה טוענים לקרדיט

 

סימן מסוג אחר לכך שהרפורמה מוצלחת הוא הרצון של פוליטיקאים לקחת קרדיט עליה. כפי שנחשף ב"כלכליסט" במהלך השנה האחרונה, הטענות הסותרות לאבהות על הרפורמה גרמו לא מעט עימותים חריפים בין השחקנים שקידמו אותה. לפני כשנה היה זה מנכ''ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר שהואשם "בגניבת קרדיטים" על ידי אנשיו של דרעי. משרד הפנים הטיל חרם של ממש על משרד ראש הממשלה, כולל ביטול כל הפגישות המקצועיות בנושא.

בסוף השובע האחרון, פוסט בעמוד הפייסבוק של שר האוצר משה כחלון שמייחס את הרפורמה למפלגת כולנו שוב הצית מלחמת קרדיטים ‑ הפעם בין שר האוצר לשר הפנים. בסופו של דבר, שר האוצר ויתר ולא הגיע לדיון המסכם בוועדת הפנים.

במהלך הדיון, חברי האופוזיציה לא החמיצו הזדמנות לנצל את העימותים בתוך הקואליציה כדי לשאול את דרעי האם הרפורמה לא שייכת בכלל למפלגת כולנו, ולתמוה "היכן שר האוצר".

מי שלא היה מוכן לוותר היה ראש הממשלה שהגיע במפתיע לדיון בכבודו ובעצמו, ואף ביקש לנכס את כל הקרדיט. "המאמץ העיקרי הוא להוריד את הרגולציה", אמר, "בפתיחת עסקים בכלל, ובקטנים בפרט, דברים מתעכבים היום בגלל רגולציה. אני לא עומד בהרבה ועדות שרים, אבל החלטתי לעמוד בראש ועדה בנושא הזה, מכיוון שזהו חסם עצום".

הוועדה שנתניהו מתכוון אליה היא הוועדה למלחמה בבירוקרטיה, שהתכנסה רק 3 פעמים בשנת 2016, פעם אחת בלבד ב־2017 ואף לא פעם אחת השנה. " הרפורמה הובלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי, והובאה לאישור ועדת הפנים בראשות ח"כ יואב קיש" ‑ נמסר מטעמו של נתניהו, בניסיון לשלול את ההישג מכחלון.

לכחלון היתה תרומה משמעותית לגיבוש הרפורמה; אלא שהוא הסתבך עם נתניהו ביום ראשון כשקרא לו "פילוסוף", וטען שלא הצליח במשך 20 שנה להשלים רפורמה משמעותית במשק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות