הדולר קופץ ל-3.64 שקלים; "הסיכוי שהריבית תעלה בקדנציה של פלוג - נמוך"

"בנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית כאשר השקל כל כך חזק ושער החליפין הנומינלי האפקטיבי כל כך נמוך", כך אמר היום (ג') יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות, בהתייחסתו להחלטת בנק ישראל אתמול להותיר את הריבית ואת תחזית הריבית על כנה ברמתה האפסית (0.1%). בתגובה להחלטה של בנק ישראל, מתחזק הדולר בשיעור של 0.6% לרמה של 3.64 שקלים.

מוקדם יותר היום, השער היציג של הדולר נקבע על 3.64 שקלים ושערו של היורו נקבע על 4.26 שקלים.

לדברי חברון, הנגידה פלוג אמרה זאת באופן מפורש במסיבת העיתונאים כי פער הריביות והמדיניות המרחיבה, לעומת הריבית שעלתה בארה”ב, הם שתמכו בשער החליפין של השקל מול המטבעות המובילים בעולם, ולכן גם באינפלציה. "לא בטוח שהבנק ירצה לוותר על היתרון הזה בשלב כל כך מוקדם ובטח שלא כרגע, כשהסיכונים עלו", הוסיף.

בנוסף, מציין חברון, גם בהודעה שפרסם הבנק הוא חזר והדגיש מספר פעמים כי שער החליפין של השקל מול המטבעות המובילים בעולם עדיין קרוב לרמות השפל וכי ללא פער הריביות - הוא לא היה נשאר יציב בחודשים האחרונים. "בנק ישראל יוכל לחשוב על העלאת ריבית רק כאשר הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB) יתחילו לאותת על העלאות ריבית, אז גם תשואות האג"ח שם יעלו וגם היורו יתחזק מול השקל", אמר האסטרטג הראשי של אלומות.

לא בשלו התנאים לעליית ריבית מהירה

למרות החלטתו הצפויה של הבנק להותיר כאמור את הריבית ברמתה האפסית, מיקוד המשקיעים היה בעדכון בתחזיות הצמיחה, האינפלציה ותוואי הריבית. בעוד שרוב המשקיעים העריכו כי הבנק יעלה את תחזית הריבית, הוא דבק גם הפעם בהערכתו הקודמת: הריבית תעלה קלות ל-0.25% במהלך הרבעון האחרון של השנה, ול-0.5% במהלך הרבעון השלישי של 2019.

עם זאת, הבנק עדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה לשנת 2018 ל-3.7% והותיר את התחזית לשנת 2019 ללא שינוי על 3.5%. בנוסף, לפי הערכת חטיבת המחקר בבנק, עד סוף השנה תעמוד האנפלציה על 1.4%. כיום היא עומדת על 0.5%. "הדבר מעלה את הסיכוי לכך שאכן נראה העלאת ריבית עוד השנה", מעריך עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל. עם זאת, קליין סבור שעדיין לא בשלו התנאים לעליית ריבית מהירה (שמגולמת בשוק) במהלך 2019.

לדבריו, הגורמים המבניים במשק הישראלי כמו העודף בחשבון השותף, הנובע בין היתר ממכירת חברות ישראליות למשקיעים זרים, עדיין תומך בהתחזקתו של המטבע הישראלי - דבר שממתן גם את האינפלציה. "לאחר שנים של אינפלציה נמוכה או שלילית היא עדיין נושקת בקושי לגבול התחתון של יעד האינפלציה - דבר שלא תואם את הכוונה ארוכת הטווח של בנק ישראל שהאינפלציה תתבסס במרכז היעד", הוסיף קליין.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג | צילום: בלומברג

"התבססות סביבת האינפלציה"

"בנק ישראל דאג לקרר את הציפיות שנוצרו לקראת החלטת הריבית", מוסיף הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז'ינסקי ומדגיש שהנקודה העיקרית בהחלטת הריבית הייתה שבנק ישראל סוף כל סוף פירט לגבי המושג העמום שבו הוא משתמש כבר תקופה ארוכה: 'התבססות סביבת האינפלציה'.

הבנק ציין כי האינפלציה לא חייבת להיות במרכז יעד האינפלציה (בין 1% ל-3%) כדי להיחשב "מבוססת" אבל לאור תנודתיותה, לא מספיק שהיא תהיה קרוב לגבול התחתון של היעד. "אפשר להבין מכך שהאינפלציה מעט מעל 1% עשויה להיחשב ע"י בנק ישראל כלא מספיקה בכדי לעלות את הריבית", אמר זבז'ינסקי.

נקודה חשובה נוספת אותה ציין הבנק היא משך הזמן שהאינפלציה צריכה להימצא בתוך היעד כדי שתהיה "התבססות". לדברי בנק ישראל, לא מדובר בחודשים ספורים בלבד, אלא בתקופה משמעותית. "בהתחשב בעובדה שעד לסיום הקדנציה של הנגידה נותרו ארבעה חודשים בלבד, היא בעצם שוללת אפשרות שהיא בעצמה תתחיל להעלות את הריבית, אלא אם תהיה התפרצות אינפלציונית חריגה", מוסיף הכלכלן של מיטב דש.