שר האוצר החדש של ארדואן: החתן שהבריח נפט עם דאעש

בסוף השבוע האחרון התרחש אסון בטורקיה. רכבת שהיתה בדרכה לאיסטנבול ועליה מאות נוסעים ירדה מהפסים ו־24 בני אדם לפחות ניספו. אבל, דומה כי תאונה לא פחות חמורה התרחשה אתמול, לפחות עבור המשק הטורקי. היה זה כשהנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הודיע לאחר השבעתו לתקופה נוספת של חמש שנים, על שורה של מינויים לממשלה החדשה. ממשלה זו היא הראשונה שתפעל תחת השיטה הנשיאותית החדשה בטורקיה המעניקה לארדואן סמכויות נרחבות, ובכלל זה האפשרות למנות שרים (ראו מסגרת).

המינוי המסעיר ביותר הוא של חתנו של "הסולטן", ביראט אלבייראק, לתפקיד שר אוצר. מעבר למשמעויות הפוליטיות והכלכליות שמינוי זה טומן בחובו, הרקע של אלבייראק עשוי להסביר את חששות המשקיעים. אלבייראק, איש עסקים שהתחנך בארה"ב, הוא נצר למשפחה ידועה בטורקיה ואביו היה פוליטיקאי ועיתונאי מוכר. קרבתו לאיש החזק בטורקיה סייעה לו להתמנות ב־2015 לתפקיד שר האנרגיה זמן קצר אחרי שנכנס לפוליטיקה. עם זאת, מאז מלוות את פעילותו בטורקיה ומחוצה לה עננה כבדה וקופת שרצים לא קטנה.

מבוכה רבה בצמרת

כנגד אלבייראק הועלו לאורך השנים האשמות בדבר שחיתות, אך השערורייה הגדולה מכולן עלתה לכותרות בספטמבר 2015, אז קבוצה של האקרים אנרכיסטים פירסמה התכתבויות מתוך חשבון הדואר הפרטי שלו. התכתובות המודלפות הוכיחו כי אלבייראק היה שחקן מפתח בהברחת הנפט שביצע ארגון הטרור הרצחני דאעש דרך הטריטוריה הטורקית, ומכירתו במחירים נמוכים ממחירי השוק. מי ששיתף פעולה עם אלבייראק בהברחות הנפט מעיראק ומסוריה היה לפי החשד בנו של ארדואן, בילאל. מההתכתבויות עלה כי אלבייראק שימש כ"יועץ" החשוב ביותר של חברת הובלת הנפט פאוורטרנס, היחידה שקיבלה זיכיון מממשלת טורקיה להוביל את הנפט בדרך היבשה.

ביראט אלבייראק. וויקיליקס הדליף 57 אלף מסמכים | צילום: איי אף פי

בשל מבנה החברה והערפל סביב זהות בעליה, נשמעו טענות, שלא הוכחו מעולם, לפיהן פאוורטרנס השתייכה לאלבייראק בעצמו. הפרסום עורר מבוכה רבה בצמרת הטורקית והשלטונות עשו מאמצים אדירים כדי למנוע את המשך הפרסום. כך, למשל, הם חסמו אתרים שפרסמו מידע בנושא, כולל את הערך של אלבייראק בוויקיפדיה. בנובמבר 2015, לאחר שטורקיה הפילה מטוס רוסי, נכנסו הרוסים לתמונה והדגישו את מעורבותו האישית של ארדואן בסיוע לדאעש. במקביל הדליף אתר וויקיליקס 57 אלף מסמכים שנלקחו מתיבת הדואר של אלבייראק, ואשר הוכיחו לא רק קשרים לנפט של דאעש, אלא גם את מעורבות היתר שלו בנושאים שלא קשורים למשרדו.

ידו בכל: ארדואן משתלט על השירות הציבורי בטורקיה שופטים לא צריכים תואר במשפטים, רקטורים לא חייבים להיות פרופסורים שירות כלכליסט, 4 תגובותלכתבה המלאה

לפי מקורות בטורקיה, אלבייראק שיחק תפקיד חשוב בשכנוע האליטה העסקית המקורבת לארדואן להשקיע בתקשורת על מנת ליצור כלפיו יחס אוהד. זאת בתמורה למכרזים ממשלתיים שמנים. כל מי שניסה לעורר את הנושא בטורקיה, כולל חברי פרלמנט מהאופוזיציה, הושתקו על ידי השלטונות בדרכים שונות.

יצירת צמיחה בכל מחיר

יצוין כי החיבה היתירה של ארדואן לחתנו, הנשוי לבתו איסרא, לא נולדה בשבועות האחרונים. בעבר, שמו עלה בהזדמנויות שונות כמועמד לתפקיד ראש הממשלה. בחוגים המקורבים לארדואן נטען כי למנהיג יהיה "קל יותר" לעבוד עם אלבייראק, או כפי שגורסים באופוזיציה "להגדיל את ההון של שבט ארדואן".

ואכן, משקיעים חוששים עתה כי המינוי של אלבייראק לתפקיד הבכיר הוא איתות של ארדואן לשינויים קרבים במדיניות המוניטרית. עד כה, הבנק המרכזי דגל בהעלאת ריבית כדי ליצור משקל נגד למדיניות הבלתי מרוסנת שמקדמים ארדואן ויועציו הכלכליים. בבסיסה של אסכולת ארדואן, יצירת צמיחה בכל מחיר, בעיקר על ידי הגברת הצריכה, תוך הסתייעות בהלוואות, גם אם מדובר בהרמת ראשה של האינפלציה ובהגדלת הגירעון התקציבי.

העימות בין הבנק המרכזי לארדואן כבר עלה לפני הבחירות, אך עתה נראה כי המנהיג הטורקי מרגיש שידיו אינן כבולות יותר. שני מעצבי מדיניות בכירים שתמכו במדיניות המרוסנת יותר - סגן ראש הממשלה לשעבר מחמט סימסק, כלכלן מוערך, ושר האוצר הקודם נאצ'י אקבאל - הם כרגע מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות הקרוב לארדואן, מה שמלבה עוד את החששות.

בינתיים, עד ששר האוצר הטורקי החדש ישמיע את דברו, התחושה בשוק המקומי קודרת. הלירה הטורקית, שמתחילת השנה איבדה 20% כמעט מערכה בשל האי־בהירות הפוליטית והכלכלית, רשמה צניחה של כ־3% לאחר פרסום הרכב הממשלה החדש. גם בורסת איסטנבול הפגינה היום סנטימנט שלילי עם ירידות של למעלה מ־1%.

המשימה הניצבת בפני אלבייראק, לנסות ולשכנע את המשקיעים כי השוק הטורקי עולה מחדש על מסלול נכון, היא קשה עד בלתי אפשרית. בחודש שעבר הגיעה רמת האינפלציה ל־15.4% כמעט, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2004, אז היתה הכלכלה הטורקית בעיצומו של תהליך שיקום לאחר המשבר הפיננסי החמור של 2001 (שגם הוא נגרם כתוצאה מקריסת הלירה והשתוללות אינפלציונית). יש לזכור כי הגירעון התקציבי של טורקיה עומד כיום על כ־6.5% מהתמ"ג, בעוד החוב החיצוני הכולל נמצא בעלייה מתמדת בחודשים האחרונים וכבר הגיע ליותר מ־230 מיליארד דולר.

לא צפויה העלאת ריבית

עיני המשקיעים נשואות עתה ל־24 ביולי, אז צפוי הבנק המרכזי למסור את החלטת הריבית. ברקע המציאות הפוליטית המשתנה, קשה להניח כי יבצע העלאה, אף כי ודאי היה שוקל זאת ערב הבחירות.

גם הבטחת הבחירות של ארדואן לפיה ימנה בעצמו נגיד חדש לבנק המרכזי מעוררת תהיות לגבי עצמאותו העתידית של מוסד זה. בנסיבות אלה, העננה סביב המשק הטורקי לא תתפוגג ב־24 ביולי, ואולי רק תוסיף להתעבות. למרות שארדואן הדגיש באחרונה כי הוא לא מאמין עוד בהעלאת הריבית כמכשיר לריסון האינפלציה, הוא מעולם לא הסביר כיצד בדיוק בכוונתו לעשות זאת.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com