נושי צ. לנדאו נעמדים על הרגליים האחוריות

נושי צ. לנדאו נעמדים על הרגליים האחוריות

הספקים של חברת הבנייה הגישו התנגדות לתשלום נוסף של 490 אלף שקל למנהל המיוחד: “לא קיבלנו דבר מהקופה, ועו”ד בכר דורש לעצמו אחוזים מופרזים”

11.07.2018, 08:28 | ענת רואה

הנושים הרגילים של חברת הבנייה צ. לנדאו לא מוכנים לשתוק מול דרישת שכר הטרחה של המנהל המיוחד עו"ד ישראל בכר. לאחר שנחשף ב”כלכליסט” כי על פי התקנות, בכר זכאי ל־140 אלף שקל, אך הוא דרש 1 מיליון שקל, והכנ”רית אישרה לו 490 אלף שקל — כעת הגישו 12 נושים רגילים התנגדות חריפה לכך שבכר יקבל אגורה אחת מעבר למה שמגיע לו בדין.

קראו עוד בכלכליסט

בכר ועו"ד עומר גדיש מונו למנהלים מיוחדים של צ.לנדאו ועד כה לא חילקו לנושים הרגילים דבר. שניהם נהנו עד כה מ־1.5 מיליון שקל מקדמות שכר טרחה, ולאחרונה פנה בכר וביקש 1 מיליון שקל בעקבות מכירת קרקע של צ. לנדאו שהכניסה לקופת הנושים 14 מיליון שקל. לפי התקנות, הסכום הזה מזכה את בכר ב־140 אלף שקל. בכר קיבל רוח גבית מנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין שבועות האחרונים, ששלח את בכר לנהל מגעים עם נציגי הכנ"רית סיגל יעקבי. המגעים הללו הסתיימו בהסכמה שבכר יקבל 490 אלף שקל, פי 3.5 ממה שמגיע לו על פי התקנות.

הראשון להתנגד לשכר היה בנק הפועלים באמצעות משרד חיים צדוק, שחשף כי בכר וגדיש לא קיבלו "רק" 1.5 מיליון שקל, אלא 3.1 מיליון שקל, לאחר שחלק מבקשות שכר הטרחה תויקו תחת תיק אחר. יש לציין שכש”כלכליסט” פנה לפני כחודש לתגובת הכנ”ר וציין שהשניים כבר קיבלו 1.5 מיליון שקל, לא נמסר כל תיקון ולא נאמר שהמספר האמיתי כפול מזה. נראה שדרך ההתנהלות הזו מלמדת יותר מכל על התוהו ובוהו השורר בתחום בקשות שכר הטרחה של בעלי תפקיד בכירים. הבנק טען כי במקום להגיש בקשות בהתאם לנהלים ולתקנות, בעלי התפקיד פשוט עשו שימוש ב"מילת הקסם מקדמה" וכך לא נדרשו להציג לנושים נתונים מדויקים על הכספים שהתקבלו בקופתם.

עו”ד ישראל בכר. דורש יותר ממה שמגיע לו לפי התקנות, צילום: צפריר אביוב עו”ד ישראל בכר. דורש יותר ממה שמגיע לו לפי התקנות | צילום: צפריר אביוב עו”ד ישראל בכר. דורש יותר ממה שמגיע לו לפי התקנות, צילום: צפריר אביוב

כעת 12 ספקים של צ. לנדאו, שמיוצגות על ידי עו"ד רועי אהרוני, פנו לשופט אורנשטיין בבקשה שייחלץ לעזרתם בנושא זה, מאחר שמלבד אי השוויון, הדבר “נוגע באופן ישיר במכלול האינטרסים העסקיים בפעילות השוק המסחרי בישראל. לא ייתכן כי בעוד הספקים לא יזכו לתשלום החובות כלפיהם, ידרוש המנהל המיוחד תשלומים נוספים ובאחוזים מופרזים”. על פי נתונים שהביאו, היקף החוב לנושים רגילים עומד על 107 מיליון שקל.

עוד טענו כי לנוכח ההתנהלות בתיק והגירעון בקופה, נראה כי לא ייוותרו כלל כספים לחלוקה לנושים הרגילים ו"בשלה העת" לתת גם לנושים אלו את משקלם הראוי. "לא ייתכן כי על נושים אלה לעמוד כל העת על המשמר ולבקש וליזום כי ישתפו אותם באינפורמציה ובהתנהלות", טענו. עוד ציינו כי בפועל הסכמים רבים נחתמים בלי ליידע אותם: "ברירת המחדל היא הענקת משקל לעמדתם של בעלי תפקיד, בנקים והכנ”ר".

לטענתם, האופן בו בכר הגיש מלכתחילה את בקשת השכר שלו הוא עדות לכך שאין מי ששומר על זכויות הנושים הלא מובטחים. לדבריהם, לכל אורך הדרך נאמר להם שהם יקבלו 5% מהחוב כלפיהם, אך בינתיים זה לא קרה. יש לציין כי בדרך כלל תשלום של אחוזים בודדים בלבד לנושים רגילים מעורר חשד שכל המטרה היא לייצר מקור לשכר טרחה מנופח לבעלי התפקיד. זאת משום שכדי לעשות שימוש בתקנה 8א לתקנות השכר שמאפשרת לבעל תפקיד לגבות לכיסו עד 15% מקופת הנושים, צריך לחלק כספים "לכל סוגי הנושים", כלומר כולל הנושים הרגילים שעומדים בסוף התור. ישנם מקרים שבהם מחלקים לנושים הרגילים 5%־3% מהחוב כלפיהם, ואז בעל התפקיד מקבל לכיסו 10% מהקופה כולה. במקרה של צ. לנדאו לא ברור אם זה יקרה כי כרגע הנושים הרגילים קיבלו אפס, ובעלי התפקיד כבר קיבלו 3.1 מיליון שקל.

מעו”ד בכר נמסר: “טרם הספקתי לעיין בתגובת הנושים הרגילים שהוגשה רק הבוקר. לצערי נסיבות התיק לא מאפשרות להגשים את מלוא מאווייהם חרף פעילותם המאומצת של בעלי התפקיד. אמסור את תגובתי בצורה מסודרת לביהמ”ש”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות