לא משתתפים בחגיגה: רק 0.5% מזוכי מחיר למשתכן הם ערבים

בין שאוהבים את תוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון ובין שלא, אין ויכוח על כך שמחיר למשתכן סחפה את ציבור הזוגות הצעירים בישראל אחריה. בדיקת "כלכליסט" במלאת שלוש שנים להשקת התוכנית מעלה כי ישנו פלח אחד בציבור שנותר מחוץ לחגיגה כמעט לחלוטין - הציבור הערבי שמונה כ־1.7 מיליון איש, שהם 20% מאוכלוסיית ישראל.

המספרים מדברים בעד עצמם: נכון לסוף יוני, מתוך קרוב ל־123 אלף משקי בית שהוציאו תעודת זכאות של משרד הבינוי והשיכון שמאפשרת להשתתף בתוכנית, 1,033 בלבד - 0.8% - הם ערבים. עד כה שיווקה המדינה קרקעות לבניית 80 אלף דירות במסגרת התוכנית, אך רק 2,500 מהדירות הן ביישובים ערביים. השיעור הזעום נמשך גם כשבוחנים את מספר הדירות שהקרקעות לבנייתן נרכשו. ביישובים ערביים מדובר ב־993 דירות בלבד, מתוך 66 אלף דירות בתוכנית כולה. ולבסוף, מתוך 48.5 אלף משקי בית שזכו עד כה בזכות לרכוש דירה מוזלת במסגרת התוכנית, 257 בלבד הם משקי בית ערביים — 0.5% מכלל הזוכים.

"ניקח כל מה שיציעו לנו"

חוסר ההיענות של החברה הערבית להשתתף במחיר למשתכן, שבה ניתן לרכוש דירה בהנחה של עד מאות אלפי שקלים, מפתיע בהתחשב בכך שמצוקת הדיור ביישובי החברה הערבית בישראל לא חריפה פחות מזו שבחברה היהודית, ובהתחשב בכך שמצבה הכלכלי הכללי של החברה הערבית נמוך משמעותית מהממוצע. אבראהים בושנאק, פעיל חברתי מכפר מנדא, הסביר ל"כלכליסט" מדוע הציבור הערבי אינו משתתף בתוכנית: "בנייה רוויה לא תואמת את המבנה התרבותי שלנו. אנחנו עוד בונים אחד מעל השני או לצד השני, על קרקעות המשפחה. תרבות החמולה עדיין תופסת מקום משמעותי. לא תראה משפחה מסוימת גרה ליד משפחה אחרת באותו הבניין. התוכנית כשלה במגזר פשוט כי אצלנו זה לא מתאים. לא בכל יישוב מצליחה הבנייה הרוויה, ומנגד הצורך בדיור מחייב את הקבלנים לקנות קרקעות".

לטענת בושנאק "זוג צעיר יעדיף להתגורר בבית דירות ביישוב יהודי עם שכנים שהוא לא מכיר, מאשר להתגורר כך ביישוב מגוריו. לפי בושנאק, ההעדפה הזו, בשילוב מצוקת הדיור, מובילה לכך שישנם יישובים יהודיים שבהם האוכלוסייה הערבית הופכת יותר ויותר דומיננטית: "בנצרת עילית, קרוב לשליש מהאוכלוסייה היא ערבית, וזו תופעה שתלך ותתגבר ככל שמצוקת הקרקעות בכפרים תגבר".

בעוד התפיסה שמציג בושנאק מקובלת על רבים בחברה הערבית, יש גם מי שחושב אחרת, בפרט צעירי מעמד הביניים העירוני. ש', בן 36, נשוי ואב לשניים המתגורר בנצרת, זכה בדצמבר האחרון בהגרלת מחיר למשתכן בשכונת הגליל בנצרת. "בכוונתי לקנות דירה ב־560 אלף שקל בעיר מגוריי", אמר ל"כלכליסט". לדבריו, "בקרב צעירי המגזר יש מצוקת דיור קשה בכלל ובנצרת בפרט. אין לי כל אפשרות אחרת להגיע לדירה, כשהדירה הכי זולה בעיר עולה מיליון שקל".

עוד לדבריו, "לאחרונה התחילו להפנים במגזר, בעיקר בקרב בני גילי ומטה, שאי אפשר יותר שכל אחד יגור בבית פרטי משלו. אנחנו מבינים שאין מספיק קרקעות לכך במדינה, ומכיוון שבמשך עשרות שנים לא הפשירו קרעות במגזר הערבי, ניקח כל מה שיציעו לנו".

נצרת | צילום: wallpaperstop

בראש מפת השיווקים במגזר הערבי עומדת נצרת, שבה שווקו מגרשים לבניית 726 דירות כבר לפני יותר משנה, במאי 2017. אך נצרת אינה משקפת את התקדמות התוכנית במגזר. ההגרלה עבור רוב הפרויקטים טרם התרחשה, נראה כי יש קושי בהליכי הרישוי ומכרזים רבים זכו לביקוש נמוך. כך, למשל, בכפר מנדא שבחבל משגב בצפון שווקה באפריל 2017 קרקע ל־208 דירות, אך בסופו של דבר נרכש מגרש בודד לבניית 32 דירות. הדירות כבר הוגרלו ו־22 זוכים נרשמו. היזם הוא רו"ח עיסאוי סוהיל שלא בנה פרויקט למגורים מימיו. "לדעתי, בכלל לא מודעים לתוכנית הזאת אצלנו במגזר. מי שכן שמע עליה אולי חושש מהסיכון ומהרווחיות, אבל אני רואה פה המון פוטנציאל, וגם יש לי אחוז רווחיות נאה בפרויקט", אמר סוהיל ל"כלכליסט". לדבריו, בשבועות הקרובים הוא כבר צפוי לקבל היתר בנייה.

לשאלה האם אינו חשש כי המבנה החמולתי של החברה יביא לכישלון שיווק דירות בבנייני מגורים השיב כי "בכפר שלנו זה המוצא האחרון של מי שרוצה דיור במקום. למה לזוג ערבי צעיר ללכת לעפולה או לנצרת עילית אם הוא יכול לגור ליד המשפחה בכפר, בדירה יפה עם כל התנאים?".

השינויים הנדרשים

בנייר עמדה על אודות מחיר למשתכן שפרסמה בחודש יוני עמותת סיכוי הפועלת לקידום שוויון ושותפות בין יהודים וערבים נכתב כי "לפי בדיקתנו, החסמים בתחום זה קשורים לכך שתהליך השיווק במתכונת הנוכחית מופעל ביישובים הערביים באופן זהה לזה שביישובים היהודיים, כך שנוצר חוסר התאמה בין תהליך השיווק למאפיינים של החברה הערבית".

המסמך מצביע על כמה חסמים המונעים כיום את הצלחת התוכנית ביישובי המגזר הערבי. הראשון - מחסור במידע נגיש בשפה הערבית, כולל באתר האינטרנט שמיועד להוצאת זכאות, שמפעיל משרד הבינוי והשיכון, הפועל בעברית בלבד. "לקבלת זכאות נדרש התושב לפנות לאחד הסניפים של החברות מילגם, אלונים או עמידר, אולם ביישובים הערביים קיים רק סניף אחד בעיר נצרת, ואילו הרישום דרך האינטרנט מתבצע בעברית". המסמך מציע לפתוח סניפים נוספים בערים ערביות ולתרגם את אתר אישור הזכאות ואתרי ההגרלות לערבית.

עוד נטען כי ישנה אי־התאמה בין תנאי הסף להשתתפות בתוכנית לבין דפוסי הנישואים ורכישת הדיור בחברה הערבית, מכיוון שההרשמה להגרלת תוכנית מחיר למשתכן מתאפשרת רק לזוגות נשואים, או לרווקים מעל גיל 35, זאת בעוד בחברה הערבית זוגות נוהגים להתחתן רק לאחר רכישת בית או בניית בית. משום כך המסמך מציע לקבוע כי "גיל הסף להשתתפות במכרז עבור רווקים יהיה 21 שנים, כפי שנהוג במכרזים לבנייה עצמית".

עוד מציע המסמך לאפשר קיום הגרלות לקבוצות זכאים על קבוצת דירות, ולא רק הגרלות ליחידים. זאת כדי לאפשר לקבוצת זכאים שמעוניינת לגור באותו המבנה לעשות כן. בנוסף לכך מציע המסמך כי שיעור בני המקום בהגרלות מחיר למשתכן בחברה הערבית יוגדל משמעותית, מ־25% כיום, לשיעור של 50% לפחות, וזאת כדי להבטיח את יכולת הזוגות הצעירים להישאר בערי וכפרי הולדתם.

ממשרד הבינוי והשיכון, שאחראי על פתרון משבר הדיור בחברה הערבית, נמסר: "המשרד פועל רבות כדי להעלות את המודעות לתוכנית מחיר למשתכן בקרב תושבי היישובים הערביים. בחודשים הקרובים יתקיימו שישה כנסי הסברה נוספים בשישה יישובים שונים".