אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיא שלילי בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין: רק 32% מהמתמחים הצליחו לעבור צילום: גיא אסיאג

שיא שלילי בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין: רק 32% מהמתמחים הצליחו לעבור

על פי לשכת עורכי הדין 80% מכלל הנבחנים במועד הנוכחי הם בוגרי מכללות ואחוז המעבר שלהם נמוך - 26% בלבד, כלומר בממוצע רק 1 מכל 4 בוגרי לימודי משפטים במכללה למשפטים הצליח לעבור את הבחינה. 15% מהנבחנים הם בוגרי אוניברסיטאות ואחוז המעבר שלהם הוא 70%

16.07.2018, 15:04 | ענת רואה

רק 32% מאלפי הנבחנים שניגשו לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין ביולי 2018 הצליחו לעבור את הבחינה. כך עולה מנתונים שפרסמה לפני דקות אחדות הלשכה. מדובר בתוצאה אפילו גרועה יותר מזו שהיתה במבחן הקודם, בדצמבר 2017, שהובילה לעתירות שהגישו מאות מתמחים מתוסכלים. אז הצליחו לעבור את הבחינה 34% מהניגשים, כאשר לשכת עורכי הדין טענה כי המכללות הן האשמות בתוצאה העגומה מאחר שרוב בוגרי האוניברסיטאות כן הצליחו לעבור את הבחינה. כעת גם אחוז המעבר בקרב האוניברסיטאות ירד מעט.

קראו עוד בכלכליסט

על פי הנתונים שפורסמו לבחינה ניגשו 2,930 מתמחים, ומתוכם 1,930 מתמחים ניגשו לבחינה בפעם הראשונה ואחוז המעבר שלהם עומד על 44%. כל יתר הנבחנים הם נבחנים חוזרים שכבר נכשלו בעבר.

טקס הסמכת עורכי דין (ארכיון), צילום: גיא אסיאג טקס הסמכת עורכי דין (ארכיון) | צילום: גיא אסיאג טקס הסמכת עורכי דין (ארכיון), צילום: גיא אסיאג

לטענת לשכת עורכי הדין 80% מכלל הנבחנים במועד הנוכחי הם בוגרי מכללות ואחוז המעבר שלהם נמוך - 26% בלבד, כלומר בממוצע רק 1 מכל 4 בוגרי לימודי משפטים במכללה למשפטים הצליח לעבור את הבחינה. 15% מהנבחנים הם בוגרי אוניברסיטאות ואחוז המעבר שלהם הוא 70%. היתר למדו בחו"ל.

את ההישגים הגבוהים ביותר בבחינה השיגו בוגרי האוניברסיטה העברית ש-76% מהם עברו את הבחינה והציון הממוצע שלהם הוא כמעט 70 נקודות. אחריהם אוניברסיטת תל אביב, מכללת ספיר, ואוניברסיטת בר אילן (69% מעבר). בהמשך ממוקמות המכללה למנהל, אוניברסיטת חיפה והמרכז הבינתחומי שבכולם מעל 50% מעבר בבחינות.

מכאן צונחות התוצאות בצורה משמעותית כאשר המרכז האקדמי פרס אחוז המעבר הוא 23% בלבד, בשערי משפט ובקריה האקדמית אונו אחוז המעבר הוא 21% בלבד בשתיהן – כלומר בממוצע על כל 5 בוגרים שנגשו לבחינה רק 1 הצליח לעבור אותה. עם זאת יש לציין כי הציון הממוצע של הנבחנים בשני המוסדות הללו הוא 56-57 נקודות, כלומר הנבחנים מצויים מעט מתחת לסף המעבר שהוא 65 נקודות.

מכללת נתניה, עולים חדשים, המכללה האקדמית כרמל וישראלים שלמדו בחו"ל חותמים את הרשימה. מתוך 91 ישראלים שלמדו בחו"ל, רק תלמיד אחד בודד הצליח לעבור את הבחינה.

זוהי בחינת ההסמכה השנייה שנערכת במתכונת החדשה, בה הנבחנים אמורים להיבחן לא רק על היכולת לשנן חומר משפטי אלא על ידע משפטי והבנה. עם זאת המתמחים טוענים שהלשכה מקשה עליהם במכוון במטרה לצמצם את מספר עורכי הדין.

את הבחינה חיברה ועדה בוחנת בראשות השופט שאול שוחט והיא פרסמה תגובה לתוצאות ולאחוזי המעבר הנמוכים. לפי הודעת הוועדה התוצאות מטרידות נוכח העובדה ששיעור התשובות הנכונות גם על חלק מהשאלות שסווגו קלות ואפילו קלות מאוד לא היה גבוה. "אפילו בחלק הניסוח המשפטי שהורכב משתי מטלות בסיסיות ביותר מביניהן היה על הנבחן לבחור", נכתב בתגובת הוועדה הבוחנת, "מרבית הנבחנים לא עמדו ברף הנדרש... גם צוות בודקי מטלת הכתיבה התריע בפני הוועדה על ירידה חדה ברמת הניסוח שהפגינו הנבחנים".

יחד עם זאת נכתב בהודעה כי עמדת הוועדה היא שעליה להפעיל ביקורת עצמית ועל רקע זה החליטה באופן יוצא דופן הוועדה ללכת לקראת הנבחנים עוד טרם שלב ההשגות ולפסול שאלות אחדות. משמעות הדברים היא כי אחוז המעבר הנמוך הוא לאחר שהוועדה עוד הסכימה לפסול כמה שאלות.

לשכת עורכי הדין הגיבה לדברים של הוועדה כי "תגובת הוועדה מדברת בעד עצמה. לצערנו תופעת אי הקפדה על רמה אקדמית נאותה בחלק מהמוסדות האקדמיים אינה פוסקת ותוצאותיה משתפקות בתוצאות הבחינה", נכתב. הלשכה קוראת למוסדות הלימוד לקבוע תנאי סף רשמיים ללימודי משפטים ולערוך מבחן ממיין בתום שנת הלימודים הראשונה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



20 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
שהמכללות ילמדו במסלול משפטים שאינם מיועדים להיות עורכי דין
עברתי את הבחינה בשנת 1978 אחרי חמש שנות לימוד (לימודי ערב, חמש פעמים בשבוע) כי ביום עבדתי. הלימודים היו מאד אינטנסיביים וכללו עבודות שבועיות, בחנים, מבחנים וחובת נוכחות. ההתמחות הייתה מאד הייתה אמיתית ואפקטיבית ונמשכה שנתיים. הבחינה לא הייתה קשה (עבורי) אבל גם בה, מי שלא למד ולא התמחה - נכשל. היו אז רק אוניברסיטאות שמבחני הקבלה אליהן היו קשים, ובצדק. אחרי עשרות שנות עבודה ומפגש עם אלפי עורכי דין, אני יכולה לסכם כי רעיון המכללות היה משגה ושטות של עורכי דין שילדיהם לא התקבלו לאוניברסיטאות. כמו רפואה וראיית חשבון (ולא רק) עורכי דין חייבים ללמוד לימודים רציניים במוסד אוניברסיטאי ולעבור מבחני קבלה רציניים. נכון שאני מכירה גם מעט מאד כשרונות אדירים בוגרי מכללות, אבל הם יכלו גם להתקבל לאוניברסיטה. במכללות יכולים ללמד במסלול משפטים בלי שהוא יאפשר גישה למבחני הלישכה. משפטן שאינו עורך דין.
יעל  |  17.07.18
לכל התגובות