אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גשרים קורסים והפסקות חשמל: כך ייפגעו התשתיות החיוניות בישראל במקרה של רעידת אדמה צילום: יאיר שגיא

גשרים קורסים והפסקות חשמל: כך ייפגעו התשתיות החיוניות בישראל במקרה של רעידת אדמה

הדו"ח שמפרסם היום מבקר המדינה יוסף שפירא מבהיר ללא צל של ספק כי המשק הישראלי אינו ערוך למצב של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה: החל מחיזוק מבנים פרטיים ומבני ציבור ועד לביטוח שלא יכסה את הנזקים

18.07.2018, 16:00 | ליאור גוטמן

רצף רעידות האדמה שפקד בשבועות האחרונים את אזור צפון המדינה מוצא את ביטויו גם בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ד') ועוסק במוכנות העורף לאירוע קיצון של רעידת אדמה במגניטודה (מדד של כמות האנרגיה הסיסמית שהשתחררה במוקד רעידת אדמה) גבוהה במיוחד, כזו שעלולה לזרוע הרס בחלקים רחבים במדינה לרבות תשתיות חיוניות. השורה התחתונה של הדו"ח היא שאף משרד ממשלתי שיש לו נגיעה לנושא לא עשה את המוטל עליו, מה שמשאיר את האזרחים בעמדת המלצה שבמקרה אמת כדאי בעיקר לחבק משהו יציב ולהתפלל חזק.

קראו עוד בכלכליסט

דו"ח מבקר המדינה בעניין המוכנות לרעידות אדמה בדק את כלל הגופים מיולי 2017 עד פברואר 2018. הביקורת התמקדה בשלב ההיערכות הקודם להתרחשותה של רעידת אדמה, כאשר בין הגופים ומשרדי הממשלה שנבדקו ניתן לציין את משרדי ביטחון, האנרגיה, התחבורה, האוצר, החינוך, הפנים, השיכון והחברות הממשלתיות המובילות - חברת החשמל, נמלי ישראל, נתיבי גז, מקורות ונתיבי ישראל (מע"צ לשעבר). עוד נבדקו רשויות מקומיות שונות בפריסה ארצית.

יש סיכוי שכולנו נשב בחושך

 

אחת המסקנות של מבקר המדינה יוסף שפירא היא שהעדר תשתיות בתחום הדלקים והגז עלולה להשאיר את המשק ללא יכולת לייצר חשמל בביקוש הצפוי, או במילים אחרות טוב יעשה האזרח אם יצטייד בסוללות, נרות ומארזי מים לשתיה. לדבריו, בהעדר תשתית מספקת של נתונים על התנהגותה של קרקעית הים באזור ישראל ברעידת אדמה, "קשה לצפות את מידת הנזק העלול להיגרם לתשתיות הממוקמות בים ובראשן תשתיות הגז הטבעי. קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. לפיכך, עיכובים במימוש התוכנית לחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים למערכת ההולכה דרך נקודת כניסה נוספת לשם יתירות באספקת הגז למשק וביזור הסיכונים, מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנת שיבושים כבדים באספקת החשמל". לרוע מזלו של הציבור תשתית הולכת הדלקים, באמצעותה מעבירים דלקים חלופיים לייצור חשמל כגון סולר או מזוט, רעועה לא פחות מהגז ולכן במקרה אמת "צפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים לגז הטבעי לתשתיות חיוניות למשק, אשר אינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים, ובהן חלק מיצרני החשמל הפרטיים הגדולים".

האם משרד האנרגיה לא מודע לסכנה? לפי שפירא הוא מודע לכך אולם, "שנתיים ויותר מיום שקבע משרד האנרגייה כי רצועת התשתיות שהוגדרה בתמ"א 37/2 צרה מלהכיל את כל תשתיות הגז והדלק הנחוצות, תמ"א 37/3, שמקדם המשרד לשם פתרון בעיה זו, עדיין אינה נותנת מענה לכל הצרכנים". בכלל, משק הדלקים עלול לסבול ממחסור במקורות עבור מכוניות אזרחיו או של כוחות הביטחון ולו בשל העובדה שפגיעה ברציף הדלקים בחיפה "עשויה לגרום פגיעה ממשית באספקת הדלקים לצריכת המשק ואף לזיהום האזור הסמוך ומי הים. עד למועד סיום הביקורת לא הופקדה תוכנית מפורטת להקמת רציף דלק במסגרת התוכנית לנמל החדש בחיפה", מסביר שפירא, ומזכיר שכבר ב-2016 היתה הבעיה ידועה, אולם הנה נמל חדש בחיפה הולך ומוקם מול עיני התושבים שם מבלי שמישהו יתן את הדעת על מקרים של קריסת תשתיות שמקורן ברעידות אדמה.

בתחום משרד האנרגיה נמצאו ליקויים נוספים שעיקרם מחסור במידע על צוברי גז בישול לרבות העברת מסד הנתונים לשירותי הכבאות. "היעדר המידע פוגע פגיעה קשה ביכולתה של רשות הכבאות לתת מענה מיטבי לאוכלוסייה".

גם משק המים אינו חסין מביקורת ולפי שפירא, "רשות המים אינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים בעריכת סקרים הנדסיים של תשתיות מים שבאחריותם לשם בחינת עמידותם ברעידות אדמה", לרבות מגדלי מים. לגבי תשתית הביוב קובעי שפירא ש"פגיעות בצנרת הביוב בעת רעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים", אולם "רשות המים קיבלה עליה לקבוע את מקומם של כ-6,000 תאי שירותים כימיים, שיסופקו לאוכלוסייה באזורים שיפגעו, אך טרם השלימה את המשימה וטרם נחתמו הסכמים עם החברות".

הפסקת חשמל (ארכיון), צילום: תומריקו הפסקת חשמל (ארכיון) | צילום: תומריקו הפסקת חשמל (ארכיון), צילום: תומריקו

אם הפקקים לא תקעו אתכם בבית, רעידת האדמה תעשה את העבודה

בתחום התחבורה מצא שפירא ליקוים רבים מספור. כך למשל, לפי הדו"ח, לפני כמה שנים, "החליטו ששדה התעופה נבטים ישמש שדה תעופה חלופי לנמל התעופה בן-גוריון (נתב"ג) בשעת חירום, וכי רשות שדות התעופה תקבע את אופן קליטתם של מטוסי המטען הצפויים לנחות בו". לפי שפירא, "חרף חשיבות ההיערכות מבעוד מועד והכשרתו של שדה תעופה חלופי לנתב"ג, שיקלוט את מטוסי הסיוע הרבים הצפויים להגיע לישראל לאחר רעידת אדמה הרסנית. במועד סיום הביקורת טרם הסדירו משרד התחבורה ומשרד הביטחון את אופן תפעולו של שדה התעופה נבטים באמצעות רש"ת. עיכוב זה פוגע קשות במוכנות המדינה".

ומה לגבי הכבישים? גם שם נמצא ש"יותר מ-70 גשרים ברמות סיכון סיסמי גבוהות", אולם עד סיום מועד הביקורת "חוזקו שלושה גשרים בלבד". מבקר המדינה מצא שאין בכלל תקן לחיזוק גזר מקריסה בעקבות רעידת אדמה, פעולה עליה אחראי משרד התחבורה. עוד באחריות של השר ישראל כץ היא העובדה ש"למשרד התחבורה אין מיפוי שלם ומקיף של תשתיות התחבורה, לרבות הגשרים בערים וברשויות המקומיות". שפירא מזהיר שבהיעדר מיפוי מלא, "משרד התחבורה והרשויות המקומיות אינם יכולים לקבל החלטה מושכלת בדבר המשאבים הנדרשים לחיזוקן של תשתיות הדרכים העירוניות, כדי למנוע פגיעה בהן ברעידת אדמה, העלולה לסכן חיי אדם ולפגוע ברציפות התפקודית ובאפשרות התנועה ברחבי הערים אל מוסדות חיוניים".

פקקים בתל אביב (ארכיון), צילום: אורן רייס פקקים בתל אביב (ארכיון) | צילום: אורן רייס פקקים בתל אביב (ארכיון), צילום: אורן רייס

אלפי מבני חינוך ורפואה לא חוזקו

בתום מבני החינוך נמצא ש"כ-1,600 בתי ספר המיועדים לחיזוק חוזקו עד מועד סיום הביקורת כ-50 בתי ספר בלבד וכ-200 מצויים בתהליכי תכנון". גם פה אין תקן מחייב, ולמרות השקעה של עשרות מיליוני שקלים בייעוץ המשרד לא מצליח לרתום את הרשויות המקומיות לביצוע פעולות מנע. עוד התגלה ש"טרם התקבלה החלטה בדבר חיזוקם של בתי ספר השוכנים במבנים טרומיים. כמו כן יש בישראל אלפי תלמידים הלומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית ושלא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה, לא מופו הסיכונים לתלמידים".

תחום הרפואה אינו מפגר אחרי תחומי התשתיות והחינוך, ושפירא מצא שגם כאן "עד מועד סיום הביקורת לא קודם חיזוק מבניהם של בתי החולים אלא באופן חלקי. זאת ועוד, אין למשרד הבריאות מידע על מצבם הפיזי ועל מידת עמידותם ברעידת אדמה חזקה של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים ברחבי המדינה, שמטופלים בהם אלפי אזרחים במחלקות סיעודיות, במחלקות שיקומיות ובמחלקות לתשושי נפש". בתחום הכבאות התגלה ש"עד מועד סיום הביקורת לא היה בידי רשות הכבאות והמשרד לביטחון הפנים מידע מקיף על התחנות העלולות להיפגע בעצמן".

מבקר המדינה, יוסף שפירא, צילום: יאיר שגיא מבקר המדינה, יוסף שפירא | צילום: יאיר שגיא מבקר המדינה, יוסף שפירא, צילום: יאיר שגיא

ומי ישלם על כל זה?

אחת המגבלות החמורות ששפירא מצא הוא המחסור בכיסוי פיננסי לתיקון הנזק שייגרם. לפי מבקר המדינה "על אף המלצות הצוות להיערכות ביטוחית, עד מועד סיום הביקורת לא בחנו החשכ"ל או רשות שוק ההון את הקמתה של קרן לא רישומית שתכסה נזקי רעידות אדמה לרכוש פרטי ולרכוש ציבורי, וממילא לא בחנו מקורות מימון אפשריים לקרן כזאת". שפירא לא מזכיר זאת אבל אחת ממקורות הכסף לכיסוי הנזקים הייתה אמורה להיות קרן העושר, אותה קרן של בנק ישראל שאמורה לקלוט את המיסוי על הפקת הגז (מס ששינסקי), אולם זאת עדיין לא קמה וזאת שבע שנים לאחר אישור חוק ששינסקי בכנסת שהקמת הקרן הייתה חלק אינטגרלי ממנו.

באופן תמוה, שפירא מצא שמשרדי הממשלה לא מבוטחים במסגרת "הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה המנוהלת בחברת ענבל", כאשר "נציגי החשכ"ל הוציאו גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות מן הכיסוי הניתן על ידי הקרן הפנימית". עוד התגלה ש"משרד הביטחון הוא המשרד היחיד שאינו מבטח את נכסיו מפני רעידות אדמה (למעט חריגים) באמצעות חברת ענבל ואף אינו צובר כספים בקרן פנימית עצמאית".

לגבי האזרחים המצב לא יותר טוב. שפירא מחדד שתנאי הפוליסה התקנית לביטוח דירות מגורים קובעים כי יש להתחיל בביצוע תיקונים והשבת המצב לקדמותו בתוך זמן סביר לאחר האובדן או הנזק, ובכל מקרה יש להשלימו בתוך 12 חודשים מקרות מקרה הביטוח. "תקופה זו אינה מספיקה לכינונן של מרבית הדירות שייפגעו ברעידת אדמה". מנגד, ניכר שהנושא כלל לא מטריד את האזרחים כיוון ש"שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע בכל אחת מהשנים 2016 ו-2017 היה כ-4%" וסביב כאחוז בלבד עבור בתים משותפים, ואם כבר רכשו סכום הכיסוי היה נמוך במיוחד.

הבלוף של התמ"א 38

לפני שנים מספר אישרה הממשלה תיקונים חוזרים ונשנים בתוכניות לחיזוק מבני מגורים, מה שמוכר יותר בתור תוכניות תמ"א 38. לפי שפירא בשנת 2015, עשר שנים ויותר ממועד אישורה של תמ"א 38, "אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. רוב עבודות החיזוק בוצעו באזורי הביקוש, ואילו באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים בעטיין, תמ"א 38 כמעט אינה מיושמת". שפירא מצא שהחלטת ממשלה משנת 2016 הניחה לשיקול דעתו של משרד השיכון את עבודות החיזוק של פרויקטים של המשרד. "ההחלטה הביאה לידי הסטתו של רוב התקציב השנתי (לשנים 2016 עד 2017) לפרויקטים שאינם כוללים עבודות חיזוק. בהיעדר תמריץ, ספק אם במתכונת הנוכחית יחוזקו מבנים אלה בעתיד בידי גורם כלשהו", הוא מסכם.

מצעד המחדלים ממשיך גם למשרד התיירות, לו "אין כלים המאפשרים לו לחייב את בתי המלון לשתף עימו מידע על מידת המוכנות שלהם לרעידת אדמה, על אחת כמה וכמה שאינו יכול לחייבם לחזק מבנים, כמו גם המשרד להגנת הסביבה, שלא מצליח לבקר על עמידות מפעלים לרעידות אדמה בהם מוחזקים חומרים מסוכנים.

תמ"א 38 (ארכיון) תמ"א 38 (ארכיון) תמ"א 38 (ארכיון)

ומה עושה הממשלה עם כל זה? בעיקר משחררת ספינים. 48 שעות לפני פרסום דו"ח מבקר המדינה, ובתזמון לא מקרי בכלל, הממשלה אישרה השקעה של 5 מיליארד שקל לחיזוק מבנים בצפון נגד רעידות אדמה או התקפות טילים.

"על הממשלה להבטיח את יכולת ועדת ההיגוי לקדם את הפעילות הקשורה להיערכות לרעידות אדמה ואת יכולתה לקדם באופן יעיל נושאים הקשורים בהיערכות זו; להעניק לוועדה את הסמכויות הדרושות לה כדי לאכוף את עמידתם של כלל הגופים הרלוונטיים בהחלטות הממשלה ובהנחיות הניתנות להם", מסכם שפירא, עם המצלות לתיקון שניתנו בידי כל משרד בנפרד. את היכולת ליישם את המסקנות יגלה בציבור רק באסון הבא".

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מסרה בתגובה: "אנו מברכים על דוח המבקר, נמשיך לפעול למען שיפור הפוליסה בתחום זה". 

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "על פי הנתונים שהציגו חברות התשתית למשרד, כלל החברות עומדות בדרישות התקן הבינלאומי API 650 לרעידות אדמה. המשרד אף מקדם במרץ חיבור לחוף של שני מאגרי גז טבעי, האחד מול חופי חדרה, באמצעות תשתיות נפרדות, כך שתתקיים יתירות באספקת גז טבעי למשק ותובטח אספקת אנרגיה במקרה של רעידת אדמה. בנוסף, כדי לתת מענה לחיבור צנרת הדלק, כגיבוי לכלל תחנות הכוח הפרטיות במקרה חירום, המשרד מקדם בימים אלו הליך תכנון חדש בתמ"א 37 תיקון 3. התמ"א מקודמת בלוח זמנים מהירים וצפויה להגיע לדיון לקראת אישורה במהלך השנה הבאה. המשרד ורשות החשמל פועלים בימים אלה לגבש מחדש קריטריונים לחיבור צנרת גיבוי דלק עבור תחנות כוח. בתקופת הביניים ועד למתן מענה מלא, יסתמך משק החשמל על הובלת הסולר במכליות כביש. המענה למשק הדלק יכול להגיע ממספר מקורות אספקה בחירום ולכן פגיעה (שאין הכרח שתתקיים) במזח הדלק הקיים- לא תשבית את כלל יכולת קבלת מוצרי הדלק בישראל. כדי לזרז את הקמתה של מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה והתרעה, בוחן המשרד בימים אלו את האפשרות להפעיל את תוכנות ההתרעה המבצעיות בשלב מוקדם יותר. הצפי הנוכחי הוא שהמערכת תתפקד בצורה מיטבית עד סוף השנה ותעבור לשלב ההרצה בסוף 2019".

 

משרד התחבורה נמסר בתגובה: "אגף החשב הכללי מברך על פעולת הביקורת של מבקר המדינה בנושא כה חשוב של הערכות מפני אירוע של רעידת אדמה. אנו רואים חשיבות עליונה בהיערכות פיננסית לאירוע רעידת אדמה ועל כן הוא מבטח את נכסי הממשלה, למעט משרד הביטחון, בביטוח הולם באמצעות הקרן הפנימית ומבטחי משנה בחו"ל. נכסי הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות, להן ממשל תאגידי נפרד ועצמאי, אינם מוגדרים כנכסי הממשלה "הצרה" ועל כן על הרשויות המקומיות ועל החברות הממשלתיות מוטלת האחריות להיערך פיננסית באופן עצמאי לאירוע רעידת אדמה. יחד עם זאת, פועל האגף על מנת לסייע מקצועית לגופים שנכסיהם אינם באחריותו הישירה על מנת לצמצם את חשיפת תקציב המדינה למצבים בהם לא קיים כיסוי ביטוחי לנכסים אלו". בנודע להעדרות קרן העושר אמרו שם ש"חוק קרן לאזרחי ישראל, התשעד-2014, טרם נכנס לתוקפו שכן סעיף התחילה שלו קובע כי .תחילתו תהיה ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד שקלים חדשים"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות