אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אינפלציה בדרך: רע לפוליטיקאים אבל טוב לכלכלה צילום: שאטרסטוק

אינפלציה בדרך: רע לפוליטיקאים אבל טוב לכלכלה

האינפלציה תעלה ריבית, תייקר הלוואות ותכרסם ברמת החיים, אבל סוף־סוף המשק יחזור לתיקונו

17.07.2018, 08:13 | אדריאן פילוט

בניגוד למה שמקובל לחשוב, עליית מחירים היא התפתחות טבעית לחלוטין, בעיקר במשק צומח ומשגשג. הרי אין היגיון כלכלי בדפלציה מתמשכת של כמעט 4 שנים במשק שבו שיעור האבטלה צונח לשפל היסטורי; שבו שיעורי התעסוקה והשתתפות בכוח העבודה נוסקים לשיאים חסרי תקדים; שבו השכר הריאלי רושם ברציפות עליות תלולות; ושבו רמת החיים צומחת בעקביות, לפי נתוני הצריכה לנפש. לא ייתכן שהמשק יתרחב לאורך זמן ללא אינפלציה.

קראו עוד בכלכליסט

בדיוק כמו בארצות הברית ‑ שם היעדר האינפלציה נחשב בעיני מיטב הכלכלנים ל"תעלומה", בלשונה של יו"ר הפד לשעבר ג'נט יילן ‑ האינפלציה שבה עכשיו לישראל. שיבתה מחזירה למרכז המדיניות המאקרו־כלכלית את הדילמה המוניטרית: הצורך לאזן באמצעות הריבית בין היעד של יציבות מחירים לבין יעד אחר ‑ תמיכה בצמיחה, ביצוא (בשער החליפין) ובתעסוקה.

העלאת ריבית תוציא את האוויר החם משוקי הנדל"ן והנכסים הפיננסיים. אלא שהיא תזיק לכחלון, שהימר על הוזלת הדיור ויוקר המחיה, צילום: אלכס קולומויסקי העלאת ריבית תוציא את האוויר החם משוקי הנדל"ן והנכסים הפיננסיים. אלא שהיא תזיק לכחלון, שהימר על הוזלת הדיור ויוקר המחיה | צילום: אלכס קולומויסקי העלאת ריבית תוציא את האוויר החם משוקי הנדל"ן והנכסים הפיננסיים. אלא שהיא תזיק לכחלון, שהימר על הוזלת הדיור ויוקר המחיה, צילום: אלכס קולומויסקי

הכלכלה זקוקה לתקופת צינון

 

לפי הערכות פנימיות בבנק ישראל, הוועדה המוניטרית תעלה עוד השנה את הריבית, שלא עלתה במשך 7 שנים ועמדה וב־3 השנים האחרונות על 0.1%. התחזיות הן שקצב האינפלציה עוד יואץ ויחייב העלאת ריבית נוספת ב־2019, שבסופה תגיע הריבית ל־0.5%‑0.75%.

אף שהעלאת הריבית תייקר את המשכנתאות ואת ההלוואות ותכרסם בהכנסה הפנויה, היא תביא לנורמליזציה של הכלכלה. העלאת ריבית תוציא את האוויר החם משוק הנכסים הפיננסיים ותצנן את שוק הנדל''ן, שלהטו במשך כעשור. לריביות האפסיות ואף השליליות עלולות להיות השלכות הרסניות.

אבל בשעה שהאינפלציה טובה לכלכלה, היא רעה לפוליטיקאים, ובעיקר לשר האוצר משה כחלון, ששם את כל הז'יטונים שלו על הוזלת הדיור ויוקר המחיה.

לפני 7 שנים אמר על כחלון ראש הממשלה בנימין נתניהו את המשפט הבלתי נשכח "תהיו כחלונים", ותרם בכך לעלייתו לצמרת המדיניות הכלכלית. זה היה אחרי שכחלון הוביל רפורמות מבניות שסייעו לשכבות החלשות, הורידו את יוקר המחיה החריג שהוציא לרחובות מאות אלפים וטלטל את שלטון נתניהו. אין ספק שאינפלציה, העלאת ריבית וייקור של המשכנתאות וההלוואות, אינן מבשרות טובות לשר אוצר שעומד בפני בחירות, אחרי קדנציה שבה שרף את כל התחמושת – העלאת ההוצאה הממשלתית והפחתות שיא במסים. לא זה אקורד הסיום שכחלון רוצה להשמיע לתומכיו.

העשירים סבלו מאינפלציה כפולה

 

כחלון יכול למצוא נחמה בעובדה הבאה: בשלב זה האינפלציה פוגעת בעשירים הרבה יותר מאשר בעניים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מחשבת מדי חודש את עליית המחירים בשני סלי צריכה שונים - אחד שמאפיין את שני העשירונים העליונים ואחר שמאפיין את שני התחתונים. מתברר שמאז יוני 2017 ועד עכשיו העשירים סבלו משיעור אינפלציה כפול: 1.5% לעומת 0.8% בקרב העניים. המשמעות היא שמחירי המוצרים עלו השנה לכולם, אבל העלייה הורגשה ביתר שאת בקרב השכבות החזקות. הבדלים גדולים במיוחד נרשמו בסעיפי התחבורה והתקשורת ובסעיף הבריאות (פי שניים).

עוד דוגמה לפער: מדד המחירים בניכוי דיור וירקות ופירות עלה בקרב עשירי ישראל ב־0.8%. סל הצריכה המקביל שמאפיין את עניי ישראל לא רק שלא עלה, אלא אף ירד ב־0.2%. זה חידוש מרענן: במהלך רוב הקדנציה של נתניהו כראש הממשלה, המציאות היתה הפוכה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות