"ישראל היא לא סטארט־אפ ניישן, זורים לאנשים חול בעיניים"

"צריך לקרוע את דף המסרים של הסטארט־אפ ניישן והגניוס היהודי. הסיפור הזה הוא זריית חול בעיניים של אנשים. במציאות, רק כ־8% מהעובדים הישראלים עובדים בהייטק. שאר המשק נמצא במקום סופר־נמוך בהשוואה לעולם המפותח", את הדברים האלה אומר דרור גורביץ', שותף־מנהל בחברת הייעוץ למשאבי אנוש AKT, אדם שמתוקף תפקידו מכיר לעומק את שוק העבודה הישראלי.

"הפריון לעובד ישראלי הוא 57% מהפריון לעובד אמריקאי", מפרט גורביץ'. "כבר 20 שנה אנחנו לא מצליחים לסגור את הפער. מלבד ההייטק, ישראל היא אי של בינוניות. שאר השוק מפגר, עם משכורות נמוכות, פריון נמוך וכושר תחרות מאוד נמוך בהשוואה לשווקים אחרים".

AKT, שאותה מנהל גורביץ' יחד עם יואב ונטורה ואיתן ברנשטיין, ערכה בשבוע שעבר בראשון לציון את הכנס השנתי שלה בנושא עתיד שוק העבודה הישראלי. בהקשר זה, גורביץ' סבור שלא רק שמצב שוק העבודה רע, אלא שהמדינה לא עושה שום דבר בנידון.

גורביץ': רק 8% מהעובדים בישראל נמצאים בהייטק. שאר השוק מפגר, עם משכורות נמוכות, פריון נמוך וכושר תחרות מאוד נמוך אל מול שווקים אחרים" | צילום: אוראל כהן

הבידוד מציל אותנו

"מה שמציל אותנו עכשיו זה שאנחנו מבודדים ומוקפים אויבים. מי שפועל בשוק המקומי פועל בצורה מאוד לא יעילה, עם טכנולוגיה ברמה מאוד נמוכה, עם עלויות מאוד גבוהות יחסית למתחרים בחו"ל, ושורד רק כי יש המון חסמים ובירוקרטיה למתחרים. רואים את זה בבנקאות ובביטוח. לא פועלים פה מספיק גופים בינלאומיים, לכן יוקר המחיה כזה".

לדברי גורביץ', הבעיה מתחילה בחינוך. "מערכת החינוך כושלת בהכנת הבוגרים לשוק העבודה. ישראל ממוקמת בין המדינות האחרונות ב־OECD במבחן פיז"ה. יש גם מבחן שנקרא PIAAC, שבודק מיומנויות שוק עבודה למבוגרים, וישראל בין המדינות החלשות בו, לצד טורקיה וצ'ילה".

אבל שוק העבודה נראה טוב, אנחנו במצב של כמעט אפס אבטלה.

"אנחנו כמו הצפרדעים שהמים שבהם מבשלים אותן הולכים ומתחממים והן לא מרגישות. ארגונים מתלוננים על מצוקה איומה של איוש תפקידים, לא רק בהייטק, גם מסגרים ונהגים".

אלה לא צרות שנובעות מצמיחה?

"ארגונים לא מצליחים לממש תוכניות כי אין להם מספיק אנשים. יש סטארט־אפים שגייסו 30 מיליון דולר ולא מצליחים להוציא את הכסף על עובדים. יש בוגרים של 8200 בני 24 שמקבלים הצעות שכר של 37‑42 אלף שקל. זה מעיד על מלחמה נוראית על כוח אדם. אלגוריתמאים יכולים לשבת על 60‑80 אלף".

מה רע בזה?

"המשכורות האלה מקטינות את כושר התחרות שלנו, במיוחד לאור השקל החזק ורפורמת המס של טראמפ. בכל שוק נורמלי, מחסור כזה היה גורם להגירת עבודה, היו נותנים אשרות לכל אלגוריתמאי מוסמך או מהנדס בינה מלאכותית. זה לא קורה מסיבות פוליטיות. אבל אנחנו דווקא מצוינים ביצוא בעלי תואר שלישי, מהטובים במדינות העולם המפותח".

התוצאה: טראמפ

ואם זה לא מספיק, גורביץ' חוזה כי התפתחויות בתחומי הסייבר, הרובוטיקה, הגנטיקה והבינה המלאכותית "יעמידו 30% מהמשרות הנוכחיות במשק בסיכון. אם לא נעשה משהו, 900 אלף איש יאבדו את העבודה שלהם".

בתוך כמה זמן זה יקרה?

"10‑20 שנה, התסריט המתון מדבר על שני עשורים, אבל זה מתחיל כבר היום. ב־10 השנים האחרונות יש עלייה של 6% במשרות בשכר גבוה ושל 4% במשרות בשכר נמוך. במקביל, נעלמו 9% ממשרות הביניים - אנשי ביטוח, בנקאות ומנהלי חנויות, למשל. הטכנולוגיה - מחשוב ורובוטיקה - מחליפה את משרות הביניים. מדינות אחרות עושות הרבה מאד להתמודד עם התופעה, בישראל היו הרבה ועדות שכתבו דו"חות רבים אבל אין תוכנית חירום לאומית שתכין את המשק".

גורביץ' מבהיר שזה לא ייגמר רק באבטלה. "כשאתה מאיים לאנשים על הפרנסה, אתה מקבל אי־שקט חברתי. אנשים יבעטו בחזרה. במאה ה-19 כשהלודיטים (קבוצה של פועלים אנגלים - ש"א) התקוממו נגד המהפכה התעשייתית נשפך דם ברחובות. גם בימינו, אנשים שהמהפכה הדיגיטלית השאירה מאחור הצביעו לטראמפ ולמפלגות פופוליסטיות בעולם, תמכו בברקסיט, וזו רק ההתחלה".

ובישראל?

"בישראל כבר יש אי שיוויון מהגבוהים בעולם בגלל תופעת שתי הכלכלות - כלכלת ההיי טק עם השכר הגבוה ויתר השוק, שמפגר אחרי העולם והשכר בו נמוך. תהיה עלייה באי־השקט החברתי, תגובה חריפה של ארגוני עובדים, רוחות של אלימות ועלייה בלאומנות. אני רוצה לחשוב שאחנו לא נצטרך להגיע לדם ברחובות אלא שניתן לפעול מראש, כך שנוכל להכיל את השינויים".

איזה פתרון אתה מציע?

"פעולה מתואמת של משרדי האוצר, החינוך והעבודה עם המעסיקים הגדולים וארגוני העובדים. צריך להיות שידוד מערכות בעולם החינוך, כולל ההשכלה הגבוהה, וההכשרה המקצועית. בתחום ההכשרה המקצועית, אנשים צריכים לחזור לבית הספר במימון המעסיק או המדינה. החינוך צריך להשתנות לחלוטין, עם דגש על כישורים מותאמים לשוק העבודה העתידי, כלומר: כישורים דיגיטליים, כישורי חשיבה, פתרון בעיות, עבודה בצוות, תכנות וחשיבה אלגוריתמית".

לסיום, גורביץ' שופך דלי של מי קרח על מיתוס נוסף. "האגדה שאם נלך לאוניברסיטה ונעבוד קשה תהיה לנו עבודה מסודרת שתפרנס אותנו בכבוד - נגמרה. אנשים יצטרכו כל הזמן לשדרג את עצמם, 6-5 פעמים בקריירה, אחרת הם ייפלטו משוק העבודה".