אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה: חצי מילדי ישראל בסכנה אם תהיה רעידת אדמה בבוקר צילום: שאטרסטוק

דו"ח המבקר

מבקר המדינה: חצי מילדי ישראל בסכנה אם תהיה רעידת אדמה בבוקר

המבקר מגלה ש-2,350 בתי ספר ורוב בתי החולים באזורי הסיכון לרעידות אדמה לא חוזקו. המשמעות: קרוב לחצי מהילדים בארץ בסיכון, ולא בטוח שיהיה לאן לפנות נפגעים. גם חלק גדול מתחנות הכיבוי לא עמידות אבל המשרד לביטחון פנים לא החל להיערך

18.07.2018, 16:00 | שחר אילן

המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה; רוב בתי החולים בצפון אינם עמידים ברעידת אדמה; 2,350 בתי ספר פועלים במבנים שאינם עמידים לרעידות אדמה; 99% ממבני הציבור שטעונים חיזוק טרם חוזקו - למעשה רק 52 מבני ציבור חוזקו בעשור האחרון, 50 בתי ספר ושני בתי חולים שנעשה בהם שיפוץ חלקי.

קראו עוד בכלכליסט

דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא בנושא "מוכנות לקראת רעידות אדמה - מבנים ותשתיות" המתפרסם היום (ד') חושף את ההרס העצום הצפוי בישראל בשעת רעידת אדמה גדולה בשל המחדל של אי חיזוק של בתי ספר, בתי חולים וכן תחנות כיבוי אש.

רעידת אדמה באיטליה. השאלה מתי תתרחש גם בישראל, צילום: איי פי רעידת אדמה באיטליה. השאלה מתי תתרחש גם בישראל | צילום: איי פי רעידת אדמה באיטליה. השאלה מתי תתרחש גם בישראל, צילום: איי פי

הפרסום הוקדם עקב רצף רעידות האדמה האחרונות

 

ההיסטוריה מגלה שאחת ל-90 שנה בממוצע מתרחשת בישראל רעידת אדמה חזקה וקטלנית. הרעידה האחרונה הייתה ב-1927 כלומר לפני 91 שנים. המומחים מאוחדים בדעה שרעידת אדמה כזו בישראל היא ודאית והשאלה היא רק מתי תתרחש בדיוק. הניסיון מלמד שהערכות מוקדמת לרעידות אדמה יכולה להקטין דרמטית את מספר הנפגעים והנזקים ולזרז את השיקום. מבקר המדינה הכין דו"ח על מוכנות של מבנים ותשתיות לרעידת האדמה. נוכח העניין הציבורי שנוצר בעקבות רצף של רעידות אדמה קלות בעת האחרונה בצפון הארץ, הנחה מבקר המדינה להקדים את הפרסום.

על פי מסגרת ההיערכות שאושרה הממשלה, ישראל צריכה להתכונן לרעידת אדמה שבה כ-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37 אלף פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170 אלף חסרי קורת גג. הסיבה העיקרית לתרחיש הקשה: עד 1980 לא היה תקן בנייה מחייב לרעידות אדמה ולכן מבנים שניבנו לפני מועד זה נמצאים בסכנת קריסה.

דו"ח המבקר מגלה שבין מוסדות הציבור שנמצאו כבלתי עמידים כ-2,400 בתי ספר (מתוכם חוזקו רק 2%, שהם 50 מבנים), כ-730 גני ילדים, כ-25 מבנים בבתי חולים ועוד 75 מוסדות רפואיים אחרים, כ-180 תחנות משטרה, מד"א, כיבוי אש ומתקני כליאה וכ-1,100 מבני ציבור אחרים.

2,400 מבני החינוך שאינם עומדים בתקן רעידות האדמה מהווים 44% ממבני בתי הספר הממלכתיים בישראל, כלומר חצי מהדור הבא של מדינת ישראל נמצא בסכנה. המבקר מציין ש"רעידת אדמה אם תתחולל בשעות היום, בעת שהתלמידים נמצאים בבתי הספר, עלולה לגרום פגיעה המונית בתלמידים".

פרט ל-50 המבנים שחוזקו, עוד 200 נמצאים בהליכי תכנון, כלומר גם לאחר שיחוזקו, רק 10% מהמבנים הישנים יהיו עמידים. בין הסיבות לקצב האיטי: משרד החינוך התקשה לרתום חלק מהרשויות המקומיות למטרה זו, התעוררו חילוקי דעות לגבי השיטה לחיזוק המבנים והתקציב שהוקצה למטרה זו היה נמוך.

השבוע אישר הקבינט תוכנית למיגון בפני טילים ורעידות אדמה בהיקף של 500 מיליון שקל בכל אחת מעשר השנים הבאות. אלא שהניסיון מלמד שהסכומים הגדולים עלולים להישאר על הנייר. השאלה היא כמה מהר תבוצע התוכנית וכמה מהכסף באמת ינוצל.

גם הפוליסה לא בתוקף

 

המצב חמור עוד יותר משום שבישראל תלמידים רבים הלומדים במבנים טרומיים, שאינם עמידים ברעידות אדמה, גם אם נבנו לאחר 1980 וכן בתי ספר פרטיים הפועלים במבנים פרטיים. מוסדות אלה כלל לא נבדקו לגבי עמידות ברעידות אדמה. עוד מתברר שבפוליסה לביטוח התלמידים ישנה החרגה הקובעת כי הביטוח אינו מכסה רעידת אדמה או תאונה שאירעה בעטיה.

בית החולים רמב"ם בחיפה, צילום: אבישג שאר ישוב בית החולים רמב"ם בחיפה | צילום: אבישג שאר ישוב בית החולים רמב"ם בחיפה, צילום: אבישג שאר ישוב

ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה מעריכה שברעידת אדמה גדולה צפויה פגיעה מלאה או חלקית בעד שלושה מבין בתי החולים שלאורך קווי ההעתק: זיו בצפת, העמק, פורייה בטבריה, נהריה, רמב"ם בחיפה ויוספטל באילת. שיקומם של בתי החולים לא יושלם אלא כעבור חודשים או שנים. כן צפוי הרס של מערכות ומתקנים בארבעה או חמישה בתי חולים באזורים שונים בארץ. פגיעה בתשתיות רפואיות חיוניות כגון צנרת חמצן, עלולה להוציא בפועל את בתי החולים מכלל פעולה.

מתברר שחיזוק בתי החולים באזורי סכנה, מתבצע באופן חלקי מאוד. בבית החולים רמב"ם בחיפה ובבית החולים פורייה לא נעשו עדין כל פעולות חיזוק. בבית החולים בני ציון חוזק האגף המרכזי בלבד ובבית החולים זיו נבנה מגדל אחד מתוך הארבעה הדרושים כדיי לייצב את הבניין.

בנוסף, כ-185 תחנות משטרה, תחנות כיבוי אש ומד"א ומתקני שב"ס נבנו לפני 1980. לפחות 50 מ-120 תחנות הכיבוי בישראל נבנו לפני אותה שנה. לכבאים תפקיד מרכזי הן בכיבוי השריפות הרבות הצפויות בשל הפגיעה בצינורות הגז בבתים רבים והן בחילוץ. המשרד לביטחון פנים ורשת הכבאות לא ערכו אפילו סקר של מצב תחנות הכיבוי ולכן לא החל אפילו תכנון לחיזוקן.

המבקר חושף מה שהוא מגדיר "ליקויים של ממש בכיסוי הביטוחי של האזרחים והתושבים מפני רעידות אדמה". תנאי פוליסות הביטוח קובעים בדרך כלל שיש להשלים את הבנייה מחדש תוך 12 חודשם מרעידת האדמה אך ברוב המקרים הסיכויים שהדבר יקרה אינם גבוהים. 

שיעור הבתים המשותפים שביטחו גם את הרכוש המשותף מפני סיכוני רעידת אדמה נמוך מאחוז אחד. המבקר קובע ש"בהיעדר פוליסות לביטוח רכוש משותף בבנייני מגורים, ברוב המקרים יתקשו הדיירים בשיקום הבניין לאחר רעידת אדמה".

מאז הקמת מערך הכבאות בשנת 2012 כל המבנים החדשים, לרבות תחנות הכיבוי, מטות וקריית הכבאות, נבנו בתקנים הנדרשים והמחמירים התמודדות במצבים של רעידות אדמה.

יו"ר הועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני הודיעה כי למרות שהכנסת יוצאת לפגרה היא תכנס ביום שלישי הבא דיון מיוחד על דו"ח המבקר בנושא ההערכות לרעידות האדמה. זאת בשל חומרת הדו"ח. לדבריה, "זו קריאת השכמה מהדהדת, אולי אחרונה, בטרם יתרחש אסון שיגבה את חייהם של אלפים. זה הדו"ח השישי של המבקר המוקדש בלעדית לנושא רעידות האדמה – אך גם ממצאי הדו"ח החדש חושפים אפס מעשה, כשל תפקודי, והפקרות מוחלטת".

היו"ר לשעבר של הועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד, אמרה ש"כדאי שהממשלה תתעורר לפני שיהיה מאוחר מדיי, לפני שנצטער על המצב ולפני שנשלם עליו בחיי אדם. לדבריה, "כל הנתונים נמצאים על השולחן, הידע ברור ויש תכניות עבודה. נדרשת רק ממשלה שבוחרת לעשות ולשים את זה בראש סדר העדיפויות. בחמש דקות העבירו פה את חוקים הרסניים לדמוקרטיה, אבל כשזה נוגע לחיי אדם לממשלה לא אכפת".

 

מנציבות הכבאות וההצלה נמסר בתגובה: "מערך הכבאות, בסיוע, המשרד לביטחון הפנים, ימשיך לפעול לחזוק תחנות הכיבוי ברחבי הארץ והתאמתן לרעידות אדמה".

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות