הציניות של הממשלה הגיעה לגבול שהציבור הגאה מוכן לספוג

הציניות של הממשלה הגיעה, שוב, עד לגבול שהציבור הגאה מוכן לספוג. הומואים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרים (ועוד) שמשרתים בצבא, עושים מילואים ומשלמים מסים לא מוכנים יותר שלא יכירו בהם כאזרחים שווים.

מה שהצית את המחאה הנוכחית הוא חוק הפונדקאות החדש שאושר היום, שקובע כי למרות שפונדקאות בארץ היא חוקית ומותרת ואף ממומנת בחלקה מכספי הציבור כולו - היא סגורה בפני הומואים. הנקודה הזאת כואבת. במדינת ישראל מתקיימת חברה שמקדשת הבאת ילדים לעולם, והקהילה הגאה מוחרגת ממנה לחלוטין בצורה מפורשת. גם מי שמתנגד לפונדקאות על המורכבות שבה, צריך להבין שהמאבק הזה רחב יותר, הוא על האפליה הנקודתית והמפורשת נגד הקהילה הגאה.

יום חופש לשובתים עשרות חברות מצטרפות למחאת הפונדקאות מיקרוסופט הציעה 60 אלף שקל לכל עובד שירצה להביא ילד בפונדקאות ללא קשר למגדר, נטייה מינית, גיל או מצב משפחתי. משרדי פרסום ויח"צ הודיעו שלא ינכו יום מעובדים שישבתו ביום א'. לרשימה המלאה כתבי כלכליסט, 31 תגובותלכתבה המלאה

אין טעם בכלל להתייחס למספר המחקרים שמצאו כי אין שום הבדל בין ילדים שגדלו במשפחות הטרוסקסואליות לילדים שגדלו במשפחות חד-מיניות. אין טעם להזכיר את הארגונים המקצועיים המובילים בעולם שקבעו כי אין שום חריגות בתא המשפחתי הלהט"בי. אין טעם לציין שההיגיון אומר שמי שנלחם נגד כל הסיכויים להשיג ילדים יהיה הורה בשל יותר מרבים אחרים. אין טעם להילחם עם עובדות בקביעה נורמטיבית של נבחרי הציבור בישראל שאיננה מנומקת מלכתחילה, לפיה להט"בים אינם ראויים להיות הורים.

ההפגנה נגד חוק הפונדקאות הערב בת"א | צילום: מוטי קמחי

כשלא ניתן לנמק התייחסות שונה לאנשים שווים, מדובר באפליה. פשוט כך – אמירה צלולה שלהט"בים שווים פחות מאחרים. בדיוק כמו הסירוב להכיר ברישום של נשים לסביות לרשום את שתי בנות הזוג כאמהות בתעודת הלידה. לכך כמובן מצטרף האיסור להתחתן בארץ עם מי שאתה אוהב. כדי שאוכל להירשם כנשוי עם בן זוגי עלי להרחיק עד מדינה מתוקנת. כל זה לא חדש, אבל כשהציניות של הממשלה מתחזקת, זה כואב יותר. כשמשרד החוץ מתגאה בחופש להתחתן בארץ, בזמן שמשרד הפנים שולח אותך לחו"ל כדי להתחתן, זה כואב.

הפגנה של הלהט"בים הערב | צילום: מוטי קמחי

כשמשרד התיירות מפרסם במיליוני שקלים את אירועי הגאווה בתל אביב, בזמן שעיריית אשקלון מנסה לטרפד את המצעד בשטחה, והממשלה לא נוקפת אצבע לסייע, זה כואב. במיוחד כאשר הלך הרוח בציבור השתנה. אבל הממשלה, או יותר נכון מקבלי ההחלטות בה, מפחדים על כסאם. בסופו של דבר מי שמחזיק את הקואליציה הזו בביצים אלו ש"ס ויהדות התורה, שנלחמות באיסור על משכב זכר, לעומת

איסורים אחרים שלא פחות חמורים כמו חילול השבת, מסיבות שרק פסיכולוגים יוכלו לענות עליהן כנראה. אבל זה לא משנה לנתניהו, כחלון וליברמן. כדי לשמור על הכסא שלהם, הם ימכרו את הערכים שלהם.

במקרה של נתניהו רק אחרי שיספר באנגלית כמה אנו ליברלים, ובמקרה של כחלון רק אחרי שייספר כמה הוא תומך בקהילה - בסופו של דבר, בחברה נורמלית, יש גבול כמה אוכלוסיות מוכנות רק לתת ולתת, לשאת בנטל, לעמוד בחובות, להיות הגאווה של המדינה, ומצד שני לא לקבל זכויות בסיסיות.

זה מביא לא רק לתסכול, אלא להתפוררות של החברה. כבר עכשיו עולות קריאות רבות להפסיק לשלם מסים - הרי הם בחלקם הנכבד מממנים רבנים המסיתים ללא פחות מרצח של הומואים ולסביות, להפסיק לעשות מילואים - הרי למה לסכן את החיים שלך עבור מדינה שלא רואה בך אזרח? בהצמדות של כחלון ונתניהו לפאנטים החרדים, הם במו ידיהם מפוררים את החברה הישראלית מבפנים, ואת זה כדאי שהם יבינו בקרוב.