אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כחלון: "יוקר המחיה ירד", גבאי: "הוא עלה"; מי צודק?

כחלון: "יוקר המחיה ירד", גבאי: "הוא עלה"; מי צודק?

המונח 'יוקר מחיה' שמככב בקמפיינים פוליטיים ובכותרות עיתונים כלל אינו מייצג מדד רשמי. לכן כחלון וגבאי, החברים בעבר והיריבים הפוליטיים בהווה, יכולים להשמיע לגביו טענות הפוכות

20.07.2018, 08:04 | ארן רונדל

בתחילת החודש התראיין משה כחלון בתכנית "פגוש את העיתונות" ומנה את הישגיו כשר אוצר. כחלון אמר, בין השאר, כי "מאז שאני שר אוצר, לפי ה-OECD לפחות, יוקר המחיה ירד פה בין 5% ל-7% אחרי 15 שנים". יום לפני כן התראיין ברדיו תל אביב יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי. גבאי מנה את המטרות המוצהרות, לדידו, של הממשלה הנוכחית ותהה אם היא מקיימת את הבטחותיה. בתחום הכלכלה אמר גבאי ש"יוקר המחיה רק עולה, לא יורד".

קראו עוד בכלכליסט

הסתירה החד משמעית בין דבריהם של גבאי וכחלון שלחה אותנו במערכת 'המשרוקית' לבדוק את מה שאמרו שני הפוליטיקאים. אמירות כאלה הן לחם חוקנו: בדיקה של הטענות העובדתיות בדבריהם של אנשי ציבור, מתוך מחשבה שהאמת חשובה לקיום שיח פוליטי מעמיק ופורה. במקרה הזה, המשימה הבסיסית שלנו תובלה בפיקנטריה פוליטית: שר האוצר כחלון ויו"ר העבודה גבאי, שכיהן בעבר כשר מטעם מפלגת כולנו, מעלים טענות הפוכות ביחס ליוקר המחיה. אחד משני החברים בעבר, והיריבים הפוליטיים בהווה, לא מדייק.

נראה שלשיטתם של גבאי וכחלון, האמת אינה חד משמעית. אף שהמושג 'יוקר המחיה' מככב בקמפיינים פוליטיים, בהחלטות ממשלה ובכותרות העיתונים, לא נהוג למדוד אותו באופן רשמי. בישראל, כלל לא מוגדר מדד ליוקר המחיה. ה-OECD אמנם הגדיר מדד רשמי כזה, שבוחן מהן ההוצאות המינימליות הנחוצות לאדם כדי לקיים רמת חיים מסוימת. אולם, ה-OECD לא עושה כיום שימוש במדד יוקר המחיה, וזאת מסיבה טכנית למדי: צרכנים משנים מדי פעם את דפוסי הקנייה שלהם בהתאם למחיר המוצרים שהם רוכשים. לכן, לא ניתן להגדיר סל קבוע של מוצרים ולמדוד דרכו את יוקר המחיה באופן אמין.

מימין: כחלון וגבאי. אחד מעלה ואחד מוריד - ושניהם מטעים, צילומים: אוראל כהן ואלכס קולומויסקי   מימין: כחלון וגבאי. אחד מעלה ואחד מוריד - ושניהם מטעים | צילומים: אוראל כהן ואלכס קולומויסקי מימין: כחלון וגבאי. אחד מעלה ואחד מוריד - ושניהם מטעים, צילומים: אוראל כהן ואלכס קולומויסקי

השאלה הראשונה שצריך לשאול את השניים, אם כך, היא - כשאתה אומר "יוקר מחיה", למה אתה מתכוון? מערכת המשרוקית פנתה לכחלון ולגבאי כדי לקבל תשובות. דובר מטעם כחלון שלח לנו קישור לאתר ה-OECD, והדגיש שכחלון התכוון לירידת מחירי המזון. בנוסף הוא צירף קישורים לשתי כתבות בנושא ירידת מחירי המזון, שפורסמו לאחרונה בכלכליסט ובישראל היום. אז בדקנו.

לפי ה-OECD, מאז ששר האוצר נכנס לתפקידו במאי 2015 ועד למאי 2018 מחירי המזון אכן ירדו, אך לא ב-5-7% כפי שאמר השר, אלא ב-1.2% בלבד. הכתבות ששלח הדובר אכן העידו על ירידה של 5% במחירי המזון, אך הן לא כיסו את התקופה שחלפה מאז כניסתו של כחלון למשרד האוצר, אלא את התקופה שהחלה בנקודת השיא שנרשמה באוקטובר 2015. וחשוב מכך: שתי הכתבות לא התייחסו ליוקר המחיה בכללותו, אלא רק למחירי המזון. ירידה במחירי המזון אינה מעידה בהכרח על ירידה ביוקר המחיה, משום שהיא מביאה בחשבון רק מרכיב אחד מתוך סל המוצרים הבסיסי, ואינה מתייחסת למרכיב השכר.

דוברת מטעמו של גבאי מסרה בתגובה לאותה השאלה כי "אין מדד ספציפי למושג (יוקר המחיה). הוא התבסס על מחקרים של הכנסת ושל מדד המחירים לצרכן". כששאלנו באיזה מחקר של הכנסת מדובר, קיבלנו להפתעתנו קישור למסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מנובמבר 2014, כחצי שנה לפני שתפס כחלון את כיסא שר האוצר. באשר לנתוני הלמ"ס, נכון למאי 2018 מדד המחירים הכללי אכן עלה לעומת מאי 2015, אבל בשיעור זניח של כמחצית האחוז. לגבי הטענה שהמדד "רק עולה, לא יורד", כדאי לציין שרק ארבעה חודשים לפני כן, בינואר 2018, היה מדד המחירים הכללי נמוך בכאחוז משהיה כשכחלון מונה לתפקיד שר האוצר. לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי החל בהוצאה הדרושה לקניית סל ממוצע של מצרכים ושירותים. מהלמ"ס נמסר כי "מדד המחירים לצרכן אינו מדד ליוקר מחיה, אשר יכול להיות מושפע משינוי בתצרוכת כתוצאה משינוי בטעמי הצרכנים או קידמה טכנולוגית".

אז מה היה לנו? שניים מהפוליטיקאים הבכירים בישראל העלו טענות הפוכות על נתון שהציבור רואה בו מדד מהימן להצלחתה של מדיניות כלכלית. אף אחד מהם לא ממש טועה, אבל אף אחד מהם גם לא ממש צודק. מאחר שאין מדד רשמי ליוקר המחיה, פוליטיקאים יכולים לטעון לגביו טענות שונות שיתאימו לתמונת המצב שהם רוצים להציג. בקביעת מדיניות ויעדים כלכליים, נתונים הם הנשק החשוב ביותר. אחרי שלמדנו את העובדות ואת הנתונים, אנחנו יכולים לבסס עמדות פוליטיות וערכיות, ולבחור במדיניות שאנחנו מאמינים שתהיה הנכונה ביותר עבורנו. קשה לקבל החלטות כאלה כשהנתון המצוטט כלל אינו נמדד באופן רשמי.

הכותב הוא חבר מערכת ׳המשרוקית׳ לבדיקת-עובדות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות