כך הוציא חוק הפונדקאות מהארון האידיאולוגי מאות חברות וגופים כלכליים

האפליה השיטתית נגד קהילת הלהט"ב הולידה בסוף השבוע התרחשות נדירה בישראל. מה שהיה יוצא דופן אינו המחאה שהתעוררה בקהילה עצמה, שכמוה מתחוללות במקומותינו חדשות לבקרים נגד פגיעה במיעוטים ואי־שוויון, אלא ההירתמות של יותר מ־200 חברות וארגונים כלכליים בסוגיה שרוב הפוליטיקאים פוחדים אפילו לדבר עליה.

עילת הסערה היתה אישורו בשבוע שעבר של חוק פונדקאות חדש בנוסח שממשיך להדיר מתוכו זוגות חד־מיניים, ומונע מהם לעבור בארץ את התהליך שיאפשר להם להקים משפחה. האפליה הזו מצטרפת לשורה של קשיים אחרים שהמדינה עורמת בדרכם של זוגות חד־מיניים, כמו היעדר יכולת להתחתן בישראל או קושי ברישום הילדים.

מאז ההצבעה, שהביאה את ארגוני הקהילה הגאה להכריז על שביתת מחאה שתתקיים היום ועל הפגנות במספר מוקדים בארץ, שורה של חברות פרסמו בזו אחר זו הודעות תמיכה במאבק. ביניהן נמנות חברות ענק וגם גופים קטנים יותר, וכן ארגוני גג כמו ההסתדרות ולה"ב, שמייצגת את העצמאים. כל הגופים האלה יאפשרו לעובדיהם חברי הקהילה לשבות ביום ראשון, לאור החשיבות שהם רואים בשוויון זכויות בכלל ובזכות להקים משפחה בפרט. בסך הכל מועסקים בחברות שהצטרפו למחאה הרבה יותר מ־100 אלף עובדים, בלי להביא בחשבון את כל העובדים שמאוגדים בהסתדרות ובארגון העצמאים לה"ב, שגם הם נמנים עם התומכים.

"זה לא פינקווש"

"חשוב שהמגזר העסקי מתגייס למאבק ומגלה נכונות לנקוט עמדה שתקדם חברה שוויונית, שיודעת להכיל את האחר ולקבל את השונה", הסביר ל"כלכיסט" אבי דור, מנכ"ל רשת מלונות פרימה. "כשההנהגה העסקית עושה את הדבר הנכון, ההוגן והמוסרי, העובדים והלקוחות יעמדו מאחוריה".

"תמיד חרטנו על דגלנו את עקרון הגיוון, ההוגנות והשוויוניות, שמעניק הזדמנות לכל קבוצה באוכלוסייה ללא הבדל דת, גזע ונטייה מינית", אמר מנכ"ל דלתא גליל אייזק דבח. "ההנהלה וכל הדרגים מחויבים לכך שהעובדים שמגיעים לעבודה ירגישו בנוח".

"זה לא פינקווש", הדגיש מנכ"ל קלטורה רון יקותיאל. "אנחנו גם נותנים לעובדים תמיכה כספית של 60 אלף שקל למענק ולחופשת לידה". האם החברה מתכוונת לנקוט עמדה גם בעניינים ציבוריים רגישים אחרים? "על נושאים פוליטיים אין לי עניין לדבר", אומר יקותיאל, "אלא רק על עקרונות יסוד של החברה הישראלית, שוויון, פלורליזם ושיתוף פעולה.

מנקודת מבט אחרת, ההתגייסות הנרחבת של המגזר העסקי יכולה ללמד על שינוי במאזן הפחד של הגופים האלה: ההסכמה הרחבה בציבור החילוני הרתיעה אותם יותר מהתגובות השליליות שתמיכה במאבק בוודאי תעורר בציבור החרדי.

הציניות הגבירה את הזעם

תיקון החקיקה האחרון נולד בעקבות עתירה לבג"ץ בטענה לאפליה בחוק הפונדקאות הקיים. בממשלה, ובפרט במשרד הבריאות, התעורר חשש שבג"ץ יפסוק נגד המדינה ויאפשר לזוגות חד־מיניים להיכנס להליכי פונדקאות בארץ. כדי למנוע את הסכנה שהשופט סלים ג'ובראן ינפק פסיקה ליברלית כזו, הודיעו משרד הבריאות והפרקליטות שהנושא כבר נמצא בהליכי הסדרה בכנסת. מה שסיבך את הממשלה, ובפרט את ראש הממשלה נתניהו, היתה הסתייגות שביקשה לכלול בחוק הפונדקאות אבות יחידנים (מילה מכובסת להומואים).

הציניות המיוחדת שבה טיפל נתניהו בהסתייגות הזו תרמה מאוד למחאה הסוערת שקמה נגד החוק. ממשלת נתניהו אמנם מטרפדת בעקביות חקיקה שאמורה לקדם שוויון זכויות לקהילה הגאה, אבל בנאומיו באנגלית הוא מרבה להתפאר בזכויות שהיא נהנית מהם. בעקבות לחץ של הח"כ הגאה אמיר אוחנה, נתניהו פרסם בתחילה סרטון תמיכה בשינוי, והשתדל מאוד להימנע מהצבעה גלויה נגדו. מה שאילץ אותו לוותר היה איום הנציגים החרדים בקואליציה, שאם יסייע להומואים להקים משפחות בארץ ‑ הם יתנגדו לחוק הלאום.

לא רק תמיכה סמלית

צריך לומר בכנות: לעצם התמיכה בשביתה, בפרט כשהיא מתקיימת בט' באב, אין השלכות כבדות לגבי רוב החברות. חלקן ממילא פועלות במתכונת מצומצמת, ומבחינה סטטיסטית שיעור חברי הקהילה הגאה בקרב העובדים אינו גדול. ובאמת, כמעט כל החברות הקפידו על נוסח שתומך בזכות השבילה של חברי הקהילה; רק בודדות תמכו בכל עובד ועובדות שיבחרו להפגין ולשבות מתוך הזדהות עם הקהילה.

ובכל זאת, החברות האלה בחרו לנקוט עמדה ‑ להוביל קו מוסרי ששרי הממשלה מתנערים ממנו כדי לשמור על כסאותיהם לעוד כמה חודשים.

כמה מהחברות, בעיקר בענף ההייטק, הלכו בדרכה של מיקרוסופט, והודיעו כי יעניקו תמיכה של עשרות אלפי שקלים לעובדים שייכנסו להליכי פונדקאות בחו"ל (ארה"ב או קנדה) שעלותם 100־150 אלף דולר.

מנכ"ל דלתא אייזיק דבח, מנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל אסף רפפורט, ומנכ"ל קלטורה רון יקותיאל. הסכמה חוצת מגזרים | צילום: עמית שעל, אוראל כהן

לצד מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, Ebay, פייפאל, טבע ואחרות ‑ חברות בינלאומיות שאימצו את התרבות התאגידית האמריקאית התומכת בשוויון ובגיוון ‑ הביעו את תמיכתן גם חברות ישראליות בעלות קשר ישיר לצרכנים, כמו סודה סטרים, שופרסל, אל על, תנובה ואסם. לצידן אפרש למצוא משרדי עורכי דין גדולים שבדרך כלל עוטים ארשת שמרנית יותר, כמו הרצוג פוקס נאמן, מיתר או ש.הורוביץ.

למרות מובלעות שעדיין מתקשות לקבל את הקהילה הגאה, כמו החברה החרדית וחלקים מהציונות הדתית, היא נעשתה עם השנים עובדה מוגמרת בחברה הישראלית. חברי כנסת כמו בצלאל סמוטריץ' ומוטי יוגב מרשים לעצמם לומר דברים קשים נגד הומואים, אבל יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט מקפיד לשמור על שתיקה כדי לזכות בנקודות ממלכתיות.

בימים האחרונים, חברות עסקיות ממש חיזרו אחרי גופי התקשורת והאגודה למען הלהט"ב כדי להכנס לרשימת התומכים. הן לא סתם "הסכימו" להיכלל במחאה, אלא התעקשו להצטרף. מעבר לעמדה הערכית שנקטו ההנהלות של כל כך הרבה חברות, שחלק מעובדיהן הם חברי הקהילה, נראה גם גם כי החברות האלה לא רואות בהזדהות איום עסקי גדול. הן לא חוששות מחרם צרכני ולא פוחדות להיתפס כשנויות במחלוקת. אילו חששו, כנראה לא היו קופצות על העגלה.

נתניהו וכחלון לא הבינו

במערכת הפוליטית לא צפו את ההירתמות הנרחבת לטובת המטרה. נתניהו, שרודף אחרי גחמות הציבור, חשב שמדובר במחאה שולית. גם בסביבתו של שר האוצר משה כחלון העריכו כי מדובר בסוגיה שלא תעלה בעוצמה כזו לסדר היום. כחלון, שיודע להשיג גם מהחרדים את מה שהוא רוצה ‑ תמורת המחיר הנכון; הרי בתקופתו גדלו הקצבאות להיקף שהוציא אותם שוב משוק העבודה ‑ לא התערב בנושא. הוא אף נתן לחבר מפלגתו אלי אלאלוף לקדם את אותה חקיקה בעייתית ששמרה על האפליה, למורת רוחם של חברים אחרים במפלגתו. גם נתניהו, שאמנם יעשה הכל כדי לא להסתכסך עם החרדים, יודע בדרך כלל להתרחק ממוקד המחלוקת, בוודאי בצד הרע שלה. ועדיין, שניהם לא הבינו את גודל המחאה שעוררו.

השאלה תהיה כמובן כמה זמן תימשך המחאה, כמה גיבוי יתנו לה הגופים העסקיים, והאם יעבור מעבר להצהרות על הדף.