איך הפך משרד הכונס הרשמי לסדרן העבודה של שותף ב־PwC

יום ראשון, 15 ביולי, בית המשפט המחוזי בחיפה. השופטת בטינה טאובר מקיימת דיון דחוף בבקשת הקפאת הליכים שהגישו שלוש חברות העוסקות בתחום המשלוחים - טרטצקי משלוחים והפצה, לוגיסטיפארם וטי.די.אם.איי. החברות מחזיקות ברישיון מיוחד לעסוק בתחום הפצת תרופות, והלקוחה הגדולה ביותר שלהן היא רשת סופר פארם. חובות החברות, ששייכות לאותם בעלים, עומדים על כ־7 מיליון שקל.

עו"ד רו"ח אשי אנגלמן

מטעמה של הכנ"רית סיגל יעקבי מגיעות לדיון שתי נציגות: בתיה שחר ואוראל כפיר יצחק. הן מתבקשות להביע עמדתן באשר לזהות הנאמנים שימונו. הנציגות מתנגדות לבעל התפקיד שביקשו החברות מאחר שמדובר ברואה החשבון של החברה, ומינוי כזה הוא אכן לא מקובל. אבל יש להן הצעה: "נציג את רו"ח אשר אנגלמן, שהביע הסכמתו להתמנות כבעל תפקיד בתיק", אומרת כפיר יצחק לפרוטוקול. השופטת טאובר נענית ואנגלמן ממונה ביחד עם עו"ד רון חכים, פרקליט חיפאי שמייצג בתיק את בנק דיסקונט.

אנגלמן הוא שותף בפירמת רואי החשבון PwC ישראל, ועומד שם בראש מחלקת חדלות הפרעון מאז 2015. קודם לכן הוא הועסק תקופה מסוימת במשרדו של עו"ד שלמה נס, בין היתר בתפקיד מתמחה במשפטים. בדצמבר 2013 הוסמך כעורך דין ומאז הוא נושא בתואר הכפול רו"ח ועו"ד.

ההמלצה של נציגי הכנ"רית על אנגלמן מעוררת תהיות בכמה היבטים: ראשית, בחיפה, ואת זה יודעים כל העוסקים בתחום, נוהגים באופן גלוי ורשמי למנות כמעט רק בעלי תפקיד מקומיים מחיפה והצפון. הטענה בבסיס ה"אפליה" הזו היא שלעורכי הדין מתל אביב יש מספיק תיקי חדלות פרעון לטפל בהם, ואין זה ראוי לאפשר להם לשאוב גם את מעט העבודה בתחום שיש בחיפה. אנגלמן הוא מתל אביב, ועל כך אין מחלוקת.  

שנית, מדוע הציעה הכנ"רית רק את אנגלמן כמועמד יחיד ולא הציגה עוד מועמדים לתפקיד? נהוג שהכנ"ר מציע לפחות שלושה שמות. נקודה מטרידה שלישית היא העובדה שנציגת הכנ"רית אמרה בדיון שאנגלמן כבר הביע את הסכמתו להתמנות, כלומר עוד לפני הדיון נוצר קשר בינו לבין אנשי הכונס, סוכם ביניהם שמועמדותו תוצג ולבסוף לא רק ששמו עלה, אלא גם כמועמד יחיד.

הכנ"רית סיגל יעקבי וסגנה אורי ולרשטיין. לא ברור מי במשרד הכנ"ר דואג לקריירה של אנגלמן | צילום: יריב כץ

"כלכליסט" פנה למשרד המשפטים בניסיון להבין מדוע עלה דווקא שמו של אנגלמן, אך לא קיבל תשובה ברורה — נמסר שלרשת PwC יש גם סניף בחיפה. זה נכון, אבל אנגלמן כאמור לא עובד בו, אלא בתל אביב. לפירמה יש הרי סניפים בכל העולם, האם זה הופך את אנגלמן לבעל תפקיד בינלאומי? ודאי שלא.

אנגלמן הוצע אף שלא היה במאגר בעלי התפקיד

בדיקת "כלכליסט" חושפת עוד ועוד תהיות לגבי הקשרים הטובים שיש לאנגלמן בכונס הרשמי, הרבה מעבר לשאלה איך הצליח לקבל את תיק הקפאת ההליכים של שלוש חברות המשלוחים. מהבדיקה עולה שכל התיקים הראשונים שבהם אנגלמן מונה כבעל תפקיד בעצם סודרו לו על ידי אנשי כונס הנכסים הרשמי — שפנו וביקשו אותו באופן ספציפי.

מדוע שהכונס הרשמי ימליץ למנות בעל תפקיד שאין לו ניסיון קודם? גם לשאלה הזאת אין תשובה ברורה. "כלכליסט" לא הצליח לקבל תשובה ברורה גם לשאלה מי הגורם בתוך משרדי הכונס הרשמי שקידם ודחף את הצגת מועמדותו של אנגלמן לתיקים, בזה אחר זה, ובהיקפים גבוהים בהרבה מזה שרבים אחרים שעוסקים בתחום זוכים להם.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ב־25 בנובמבר 2014 פנו נציגי הכונס הרשמי לשני בתי משפט במקביל וביקשו לראשונה למנות את אנגלמן כבעל תפקיד בשני תיקים. המהלך הזה נעשה אף שלאנגלמן לא היה ניסיון קודם כבעל תפקיד ואף שלא הופיע במאגר בעלי התפקיד של הכונס הרשמי.

המינוי הראשון נעשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כשעו"ד אורי ולרשטיין, אז אחד מנציגי הכנ"ר והיום סגנה של הכנ"רית סיגל יעקבי, הגיש לפתע בקשת מינוי בתיק שנסגר חמש שנים קודם לכן, של חברת מיראז' מולטימדיה, חברה־בת של סאני, ששיווקה בשנות התשעים משחקי מולטימדיה ופורקה.

ולרשטיין הסביר שיש צורך בביצוע כמה פעולות עד שפורמלית תחוסל החברה, וכתב כי "לפיכך נדבר הכנ"ר עם עו"ד ורו"ח אשי אנגלמן, אשר אינו קשור בחברה או במי מנושיה", והוא נתן הסכמתו למינוי לתפקיד לשם קידום מהיר של הליכי הפירוק. השופט איתן אורנשטיין אישר את המינוי.

התיק השני היה בקשת פירוק של חברת ר. למברג אספקה לנגר בע"מ. עו"ד יוסי מססה מהכנ"ר ביקש מהשופטת עירית וינברג נוטוביץ למנות את אנגלמן. גם הוא לא הסביר מדוע דווקא אותו, ולא הציע שמות נוספים.

חלפו עוד חודשיים והכונס הרשמי המשיך במשימתו לסדר עבודה לאנגלמן. ינואר 2015, דיון בבקשת פירוק של חברת יהלום שירותי שמירה. תיק גדול, חברה שהעסיקה 300 עובדים ולקוחותיה העיקריים היו נצבא, התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, צ'ק פוינט ועוד. העובדים ביקשו למנות את עו"ד אביב פריצקי, אבל עו"ד מססה מטעם הכנ"ר הכריז: "אני מבקש למנות את עו"ד ורו"ח אשי אנגלמן". אורנשטיין מסכים ומאשר את המינוי.

יומיים לאחר מכן מינה אורנשטיין את אנגלמן בתיק נוסף. הפעם לא הכנ"ר סידר את העבודה אלא יוסי וקנין, עו"ד בתחום שמוכר גם כחברו של שלמה נס, שאנגלמן ישב במשרדו תקופה מסוימת. כמעט בכל התיקים שבהם התמנה אנגלמן הוא קיבל שכר טרחה שנע בין עשרות למאות אלפי שקלים.

הלאה. מרץ 2015, דיון אצל השופט אילן שילה בבקשת פירוק לחברת מונה ליזה אולמות בשל סכסוך בין בעלי מניות. ולרשטיין מכריז: "אציע את רו"ח ועו"ד אשר אנגלמן", ועוד מינוי יצא לדרך. הפעם אנגלמן מונה כמגשר ובעלי המניות הסכימו להתקשר עם פירמת PwC לשם ביצוע הערכת שווי לחברה. האם הגיוני שבעל תפקיד מגייס את הפירמה שלו לתת שירותים? הכנ"ר אישר זאת. השכר — 70 אלף שקל.

פחות או יותר באותה תקופה הצטרף אנגלמן למשרד PwC ישראל והפך למנהל מחלקת חדלות הפירעון.

הכונס הרשמי המשיך לסייע לאנגלמן להתפרנס באוגוסט 2015, אז פנתה חברת לבידי זהב בבקשה להקפאת ההליכים נגדה. השופטת וינברג נוטוביץ קיימה דיון, ונציגת הכונס הרשמי הודיעה שהיא מבקשת למנות את אנגלמן כבעל תפקיד. "הוא כבר נתן את הסכמתו", אמרה.

אנגלמן מקושר לגורמים הנכונים, וכך לכנס שארגן משרדו בדצמבר 2015 הוא מצליח להביא את הכנ"ר באותה עת דוד האן. הוא גם משתתף קבוע בכנסים של לשכת רואי החשבון, למשל כנס חדלות פירעון בפברואר 2017 ביחד עם עו"ד חגי אולמן ועם בן ציון פיגלסון, העוזר האישי של האן. אולמן גם הוא ידוע כמי שיש לו קשרים טובים בכונס הרשמי.

המינויים המשיכו. בנובמבר 2016 ביקש הכונס הרשמי רק את אנגלמן לתיק הקפאת ההליכים של חברת יונת הדרום חשמל ופיתוח. באפריל 2017 הכנ"ר ביקש למנות אותו כמפרק זמני לחברת עיטופית. הפעם הוצעו עוד שני מועמדים מלבדו, אך השופט חגי ברנר בחר בו. ביולי 2017 חברת אי.אר.אם נכסים נכנסת לפירוק, ושוב הכנ"ר מבקש את אנגלמן לצד עוד שניים — ווינברג נוטוביץ ממנה אותו.

הלאה ל־2018 — אורנשטיין ממנה אותו לבקשת הכנ"ר בתיק פברג'ה אירועים, ביוני נוטוביץ ממנה אותו לבקשת הכנ"ר בתיק ב.ה.וואו משחקים וביולי, המינוי האחרון עד כה, נעשה בשבוע שעבר באולם של טאובר בחיפה.

בקרוב שליטת הכנ"ר במינויים תגבר

הסיפור הזה מטריד הרבה מעבר לתהייה מה בדיוק גורם לכונס הרשמי להמליץ דווקא על עו"ד אנגלמן ולהפוך לסדרן העבודה שלו. הסיפור הזה מטריד מאחר שחוק חדלות הפירעון החדש, שייכנס לתוקף בעוד קצת יותר משנה, מעביר את הכוח האדיר שבמינויים מבתי המשפט לידי הכונס הרשמי. החוק מעניק לכונס הרשמי את התפקיד רב העוצמה להציע 3—5 מועמדים בכל תיק, והשופט במקרה הטוב אמור לבחור אחד מהם. אם ירצה השופט לסטות מהמלצות הכונס הרשמי — הוא יצטרך לנמק זאת.

המקרה של אנגלמן מוכיח איך השתמש הכונס הרשמי בכוחו כדי להציע מועמדים וגרם בפועל לפריחה של בעל תפקיד, שהתחיל ללא ניסיון כלל וכיום בזכות הדחיפה שקיבל הוא מתחיל להסתמן כשחקן עולה בענף.

כך, אחרי שקיבל מהכונס הרשמי כמה תיקים בזה אחר זה, הגיעו גם תיקים שבהם התבקש מינויו של אנגלמן על ידי אחד הצדדים, בעיקר אגב העובדים. אבל הכונס הרשמי לא נטש את אנגלמן וממשיך לבקש אותו עד היום.

מאגף כונס הנכסים הרשמי נמסר: "מבדיקתנו עלה כי עו"ד ורו"ח אנגלמן אכן מונה במספר רב של תיקים על פי המלצת נציגים שונים במחוזות שונים באגף הכונס הרשמי. לא נמצאה כל זיקה בין עו"ד אנגלמן לנציג כזה או אחר של הכונס הרשמי. הכונס הרשמי פועל להסדרת נהלים להצגת מועמדים לבעלי תפקיד ובכך להבטיח שיוויוניות ושקיפות".

מ־PwC ישראל נמסר בתגובה: "אשר אנגלמן הוא רו"ח ועו"ד בהכשרתו שהצטרף לפירמת PwC ומוביל במסגרתה את תחום הבראת החברות וחדלות הפירעון, תוך שיתוף פעולה סינרגטי עם יתר מחלקות המשרד וניצול הידע המקיף ורב השנים שנצבר ברשת הבינלאומית שמובילה תחום זה במדינות רבות ברחבי העולם. מחלקת הבראת החברות וחדלות הפירעון מבצעת את עבודתה תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים כנהוג בפירמה. במסגרת פעילות המחלקה ניתנים, בין היתר, שירותים שונים למשרדי עו"ד ובעלי תפקיד באישור בית המשפט. לפירמה בכלל ולרו"ח אנגלמן בפרט אין קשר אישי עם הכנ"ר הקודם דוד האן או עם הכנ"רית הנוכחית. אנו סמוכים ובטוחים כי כל המלצה למנות מי מאנשי הפירמה נעשית על בסיס מקצועי בלבד ולאור תוצאות הפעילות בתיקים בשונים".