אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המחסור בכימאים דוחף את אדמה להרחבת פעילותה בסין צילום: נמרוד גליקמן

המחסור בכימאים דוחף את אדמה להרחבת פעילותה בסין

אחרי שהקימה מרכז מו"פ ומתקן פורמולציה במדינה, מונה יו"ר חדש לכמצ'יינה - שבמקביל משמש יו"ר של המתחרה. ייתכן שהדבר מצביע על מיזוג אפשרי, אך בחברה מכחישים זאת כרגע. מנגד בחברה מדגישים שהפעילות בישראל לא תיפגע מההתרחבות בסין

23.07.2018, 08:37 | חזי שטרנליכט, סין

באחרונה פרש מתפקידו יו"ר הענקית הסינית כמצ'יינה רן ג'יאנקשין, ובמקומו מונה פרנק נינג. המינוי עשוי להצביע על כיוון חדש לאדמה, שאותה רכשה כמצ'יינה בהדרגה מ־2011, והוא מעלה שאלות רבות. נינג מכהן במקביל כיו"ר חברה ממשלתית סינית מתחרה בתחום הכימיה - סינוכם. המינוי הוביל להערכות כי הממשל הסיני עשוי למזג בין החברות.

אלא שבהנהלת אדמה טוענים כי ישנם מקרים נוספים שבהם מונה יו"ר כפול בשתי חברות הפועלות תחת רשות החברות הממשלתיות הסינית (SASAC). גוף זה מנהל יותר מ־100 חברות, יש לו מחזור הכנסות שנתי עצום: 3.6 טריליון דולר. כמצ'יינה (מקום 211 ברשימת פורצ'ן 500) היא ענקית בהיקף של 59 מיליארד דולר הכנסות, אך בסין זה עניין יחסי.

לפי גורמים בסביבת אדמה, עד כה לא פורסמו הצהרות של גורמים בממשל הסיני בנוגע למיזוג אפשרי, ומהלך כזה עשוי לארוך שנים. כמו כן, לסינוקם וכמצ'יינה יש תחומי פעילות שונים בתחום הכימיה, והמטות שלהם נחשבים מצומצמים. לכן המינוי, שהביא לגל הערכות באשר לכיוון שסין מתכננת לקחת את שתי החברות, עדיין לא מאותת על מיזוג.

קראו עוד בכלכליסט

בסין מגייסים כימאים הרבה יותר בקלות

חברת האגרוכימיה אדמה, שמפתחת ומשווקת חומרי הדברה וכימיקלים, הקימה בסין מרכז מו"פ שאפתני, המחדד את הבעיה שעימה היא מתמודדת בארץ, ושגרמה לה להעביר נתח מסוים מפעילותה מזרחה: מחסור בכימאים. "כשסיימתי את התואר הראשון בלימודי הכימיה היו 110 בוגרים במחזור שלי", נזכר ד"ר אלעד שבתאי, סמנכ"ל החדשנות, פיתוח, מחקר ורישוי של החברה. "כשסיימתי את הדוקטורט ב־1999, היו רק 50 בוגרי תואר ראשון בכימיה, ורובם הלכו להוראה. המערכת נכשלת בלהציג לצעירים לאן זה ייקח אותם".

בין הבעיות במשיכת חוקרים צעירים, נמצא עניין השכר. דוקטור לכימיה בישראל שמתחיל לעבוד בתעשייה, אחרי שסיים עשר שנות לימודים מפרכות, ישתכר 15–16 אלף שקל בחודש. מנגד, בסין אין כמעט מחסור בכוח אדם, ורוב הכימאים מגיעים גם עם ניסיון תעשייתי מהרגע הראשון. מרכז המו"פ שהקימה החברה בנאנג'ינג מעסיק כיום 29 חוקרים, ואמור להתרחב ב־100% נוספים בתוך שנים ספורות.

עם זאת, החוקרים הישראלים עדיין נחשבים איכותיים במיוחד. לפי שבתאי, המרכז בארץ נעזר בכימאים הסינים גם למטלות קריטיות בשטח, כמו שיפור תהליכי הייצור במפעל, ולא רק במחקר ופיתוח של פורמולות חדשות. "במשך שנים אדמה התחרתה על עלויות הייצור, אבל הבנו בשנים האחרונות שאנו יושבים על שרשרת ערך רחבה. קיבלנו החלטה אסטרטגית: קודם כל להיות בשוק עם מוצר באיכות גבוהה, ואחרי זה להתאים את עלויות הייצור", מסביר שבתאי. "התוצאה היא שייתכן שמייצרים כיום בסין חומר שעולה 30% פחות מהעלות שלנו, אבל אנחנו עדיין יכולים להרוויח כי אנו מסוגלים למכור אותו בשווקים שבהם המתחרים בסין מנועים מלפעול, בשל רישוי למשל. אנחנו אומרים לכימאים שלנו 'תרוצו מהר, ואחר כך תייעלו את העלויות'".

מתקן הפורמולציה החדש של אדמה בחואה־יאן שבסין, צילום: חזי שטרנליכט מתקן הפורמולציה החדש של אדמה בחואה־יאן שבסין | צילום: חזי שטרנליכט מתקן הפורמולציה החדש של אדמה בחואה־יאן שבסין, צילום: חזי שטרנליכט

 

 

"התוכניות העסקיות דורשות את הסכמת המפלגה"

השליטה הסינית באדמה היא חזקה והיררכית. ואולם לדברי מנכ"ל אדמה חן ליכטנשטיין, חברות שנמצאות תחת בעלות סינית ואינן ממוקמות בסין, "יכולות ואף מצופה מהן לשמר את התנהלותן הרגילה לפי כללי השוק. גם במערכות שבתוך סין יש משקל גובר לכללי שוק, לצד מערכת בקרה של המדינה והמפלגה".

הוא מסביר כי "במערכת היחסים הזו מצפים ממך שתשיג הבנה והסכמה רחבה (בין הנהלת החברה למפלגה הקומוניסטית) לתוכניות העסקיות, ובלי הקונצנזוס זה לא עובד. היכולת שבידי המנכ"ל היא ליזום ולהוביל חשיבה, כשהמערכת מסביב פועלת במקרים רבים כמו בקר, שתפקידו לוודא שהיוזמות נמצאות בהלימה לכיוונים הכלליים שהמערכת מקדמת".

ליכטנשטיין מוסיף ומציין כי "ברוב המקרים לא נתקלתי במגבלה, שכן כיוונים נכונים עסקית, המתבצעים במסגרת נכונה כלכלית וחברתית גם בפרספקטיבה מחוץ לסין, תואמים כיוונים שמקדמת הממשלה".

עד כה היוזמות שהוביל ליכטנשטיין באדמה קיבלו דחיפה מכמצ'יינה, וכללו תוכנית התרחבות שאפתנית בסין המבוצעת על ידי הצוות הישראלי. הצוות מנוהל על ידי ליכטנשטיין ובכירים נוספים מישראל. בראש ובראשונה, מדובר במיזוג אדמה לתוך סנונדה הסינית - חברה קטנה בתחום האגרוכימיה שהיתה בבעלות כמצ'יינה, ונהפכה לכלי להכנסת אדמה בדלת האחורית לבורסת שנזן.

לפי נתוני אדמה, הודות לרכישתה צמח נתח השוק שלה במכירות בסין ב־42%, בתוך שנה. בין 2016 ל־2017 עלו המכירות מ־180 מיליון דולר ל־255 מיליון דולר בקצב שנתי. ברבעון האחרון של 2017 נרשמו מכירות של 68 מיליון דולר לעומת 43 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2016 – זינוק של 60%.

מכירת אדמה נעשתה ברגשות מעורבים

הפיכת אדמה לחברה בשליטה עקיפה של ממשלת סין לא התרחשה במכה אחת. החברה, שנשלטה על ידי אי.די.בי, התמודדה על רכישת חברה אוסטרלית ואז פגשה בשתי ענקיות סיניות מתחרות, שתיהן מוחזקות בידי ממשלת סין – כמצ'יינה וסינוכם. המפגש הזה הוביל למגעים הראשוניים לרכישת אדמה (מכתשים אגן דאז) גם על ידי סינוכם וגם על ידי כמצ'יינה, עוד ב־2007. המגעים מול כמצ'יינה התקדמו, וב־2010 נחתמה עסקה למכירת 40% מהמניות. עם הסתבכות אי.די.בי בתקופת נוחי דנקנר בהלוואות ממונפות עצומות, התקדמה במקביל העסקה מול הסינים. היא הושלמה ב־2016, כשכמצ'יינה השתלטה על 100% מאדמה.

ב־2014 היתה תוכנית להנפקת אדמה בוול סטריט, שכשלה. אבל לכמצ'יינה היו תוכניות אחרות להמשך - המיזוג לתוך סנונדה, לאחר הליך רגולטורי שארך כמה שנים.

כיום נסחרת אדמה לפי שווי של כ־5.6 מיליארד דולר, כשנתח של כמיליארד דולר משווי השוק שלה הוא הון סחיר (float). מתוך המניות הסחירות של החברה, 93% נמצאות בשנזן והשאר בהונג קונג, כך שהן זמינות להשקעה מערבית. מכיוון שרוב המניות הנסחרות הן בשוק הסיני, שמורכב מציבור עצום של משקיעים בלי תכתיבים בולטים על ידי הגופים המוסדיים, כמו בישראל, מדובר במסחר תנודתי למדי ביחס לחברה תעשייתית עם פעילות עסקית מסורתית. המניה איבדה 14% מינואר השנה, כשלא התרחשו אירועים חריגים או דו"חות כספיים שליליים במיוחד.

אדמה השלימה בימים אלה הקמת מתקן פורמולציה חדש בעיר חואה־יאן, דרומית לבייג'ינג. במונחים סיניים מדובר בעיירה קטנה בת 2.5 מיליון תושבים - חלק ממטרופולין של כ־4.8 מיליון תושבים. את מרכז המחקר והפיתוח שלה הקימה אדמה בנאנג'ינג, עיר שנחשבת מרכז אקדמי.

מתקן הפורמולציה, שבו נלקחים החומרים הפעילים ומעורבבים להכנת המוצרים הסופיים, הוא הגדול מסוגו בעולם בתחום מוצרי ההדברה. המתקן נועד לאפשר לחברה לבצע שילוח מהיר יותר של מוצריה מסין לשווקים בדרום ובצפון אמריקה ובחלקים אחרים של אסיה. כיום נאלצת החברה להשתמש במתקן בישראל. משמעות הדבר היא שחלק מהחומרים הפעילים המיוצרים במפעלים אחרים בסין, מועברים באוניות לארץ – ואז חוזרים ללקוחות שקרובים יותר לסין, ומאריכים בכך את הדרך בחודשים. הדבר יוצר עלויות גבוהות יותר לחברה.

העברת נתח מפעילות הייצור נשמעת מדאיגה לאוזניים ישראליות, אך בצמרת אדמה עשו מאמצים להסביר שהיא לא אמורה לבוא על חשבון הפעילות בארץ. לטענתם, פעילות הייצור בישראל נותרה ותישאר ממוקדת בשווקים באירופה, בין היתר משום שההסמכה הגבוהה על ידי האירופאים למוצרים הישראליים מעניקה יתרון רגולטורי, כמו גם המרחק הפיזי. כמו כן, למרות הרכישה על ידי כמצ'יינה, בישראל נותר המוח הפעיל הגדול של החברה - מרכז המו"פ שלה שמעסיק כיום כ־100 כימאים. בחברה אף מתכננים להרחיבו ב־50% בשנים הקרובות.

הכותב היה אורח של חברת אדמה בסין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות