אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארנה לין: "התמיכה במחאת הלהט"ב נתפסת כהכרחית וטבעית" צילום: עמית שעל

ארנה לין: "התמיכה במחאת הלהט"ב נתפסת כהכרחית וטבעית"

עו"ד לין, חברה בקהילה הגאה ומתמחה ביחסי עבודה, אומרת כי "זה שכולנו מתגייסים לעשות מה שאפשר בגלל שהמדינה לא עומדת בתפקידה, לא אומר שהיא לא מועלת בחובותיה"

23.07.2018, 13:00 | עמרי מילמן

בשונה ממרבית החברות שנרתמו למאבק נגד חוק הפנדקאות והאפליה, עבור עו"ד ארנה לין, העומדת בראש משרד עורכות דין ארנה לין ושות', המחאה שהתעוררה אינה הסוגיה החברתית היחידה שהיא מעורבת בה. כחברה בקהילה הגאה וכמי שמתמחה ביחסי עבודה, קראה לכל מי שרוצה מבין 30 עובדיה להצטרף למחאה, ולא רק לחברי הקהילה המועסקים אצלה.

קראו עוד בכלכליסט

כמי שמכירה את המגזר העסקי, איך את מסבירה את ההרתמות הגדולה?

"סיבה אחת היא המהות של הזכות - כל כך טבעי להזדהות עם זה. ובכל זאת נפל דבר, ראש הממשלה אמר דבר וחזר בו. יש תחושת אי צדק ועלבון. לרבים יש חברים קרובים שעברו את התהליכים ויודעים כמה זה מסובך ויקר מחוץ לישראל ויודעים שהורים במשפחות חד-מיניות לא פחות טובים מהורים במשפחות הטרוגניות. אתה לא צריך להיות מומחה בשביל להבין זאת".

עו"ד ארנה לין, צילום: עמית שעל עו"ד ארנה לין | צילום: עמית שעל עו"ד ארנה לין, צילום: עמית שעל

הופתעת מהיקף המחאה?

"לא. להפך. קודם כל אני שמחה על כך מאד, ושמחה לגמרי. בכל מקומות העבודה עובדים שכם אל שכם אנשים מכל מיני סוגים. זה טבעי וראוי שכל מי שיכול שיתגייס. קבלתי את זה כמעט כמובן מאליו".

את רואה מידה של ציניות או לכל הפחות ניסיון להיות פוליטיקלי קורקט ברצון של החברות להשתייך לרשימת החברות התומכות בקהילה הגאה?

"כשקורה משהו ראוי וטוב אני מנסה לשמוח עליו. זו לא ההזדמנות שבה אני רוצה להגיד משהו רדוקטיבי על העניין. קורה משהו טוב ומשמח ואנשים מתגייסים לטובת זכות השוויון וההורות. נכון, חבל שלא מתגייסים גם על דברים אחרים, אבל אני רואה לשבח שמתגייסים לכך. אני לא רוצה לראות בזה שום דבר אופורטוניסטי או ציני."

ההפגנה אמש בכיכר רבין, צילום: ג ההפגנה אמש בכיכר רבין | צילום: ג'ניפר פוליאקוב בורוביץ' ההפגנה אמש בכיכר רבין, צילום: ג

אבל כשאמירות כאלה נשארות באוויר, הן עלולות אפילו ליצור מצג שווא של שינוי שבסופו של דבר עלול לפגוע.

"אני רואה את זה לגמרי בתור דבר חיובי שנעשה, אקטיביזם חיובי. זה לא היה חייב לקרות והנה זה קורה. כמו שכולנו מרגישים התרוממות רוח במובן העסקי, אולי זה ילמד אותנו התרוממות רוח גם במאבקים חברתיים אחרים. אם היינו רוצים למחות כאן במדינה, היינו עושים את זה במשרה מלאה, כי יש כל כך הרבה דברים שאפשר למחות עליהם. ופה יש משהו שנתפס כהכרחי וטבעי. והגופים התומכים רוצים להיות ברשימה, כי אם אני עושה משהו טוב, אני רוצה להתגאות בזה."

עלתה טענה כי המחאה התעוררה בעיקר סביב סוגיה המעסיקה יותר את הגברים בקהילה הגאה - הפונדקאות, ולא פונה לכלל הקהילה או לסוגיות בעייתיות כמו למשל אלימות נגד טרנסג'נדרים. את חושבת שזו הסיבה שהיא הגיעה לכאלה מימדים?

"תמיד יש משהו יותר חשוב ויותר קריטי וזה תמיד נכון. זה מתעורר כשזה מתעורר, יש כללים לדבר הזה. יש רגע שזה מתפוצץ. הורות זה לא דבר שנחשב פריבילגיה, אני רוצה להאמין, זו זכות. יש חשיבות קריטית להלחם עד חורמה במקרים של אלימות, בטח על רקע של נטייה מינית. זה לא צריך להפחית מהצורך והחובה להלחם על זכות בסיסית של הורות".

מה דעתך על כך שבמקביל למחאה על זכויות הקהילה הגאה היתה התעלמות מחוק הלאום?

"אני מסכימה שכששני החוקים עלו יחד, חבל שרק האחד זכה לתגובה ציבורית הולמת ולא השני. לפעמים אירועים תופסים כותרות גם כשהם לא בדרגת חשיבות גדולה, לשמחתי פה תפס את הכותרות דבר שבחשיבות עליונה. היה יכול להיות גם אחרת במקרה הזה. חבל שגם חוק הלאום לא תפס".

האם אנחנו עדים למציאות חדשה בה המגזר העסקי מחליף את המדינה ולוקח על עצמו אחריות חברתית?

"זו תופעה איומה ונוראה שהמדינה מתפרקת מחובותיה, רואים זאת בתחומים אחרים של רווחה וחברה. המגזר השלישי נכנס למלא תפקידים שהיו אחריותה של המדינה. זה שכולנו מתגייסים לעשות מה שאפשר בגלל שהמדינה לא עומדת בתפקידה, לא אומר שהיא לא מועלת בחובותיה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות