אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מגיפת החילוטים: הפרקליטות והמשטרה חילטו 704 מיליון שקל, בית המשפט אישר רק 50 צילום: יאיר שגיא

מגיפת החילוטים: הפרקליטות והמשטרה חילטו 704 מיליון שקל, בית המשפט אישר רק 50

704 מיליון שקל הקפיאה המדינה לחשודים ב־2017, אך 50 מיליון בלבד חולטו סופית בתום ההליכים. הדו"ח השנתי של הפרקליטות מוכיח שכשמדובר בחילוטים ‑ למדינה יש אצבע קלה מדי על ההדק

25.07.2018, 07:39 | משה גורלי

שווי הנכסים שחולטו זמנית מחשודים במהלך חקירות עמד בשנת 2017 על 704 מיליון שקל, אך רק 50 מיליון שקל חולטו סופית בתום ההליך המשפטי, כך עולה מהסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2017.

חילוט רכוש הוא אחד הכלים החשובים שמשמשים את המדינה במלחמתה בפשיעה המאורגנת ובהון השחור. הוא נועד להבטיח ששווי הרכוש שהולבן או שימש לביצוע העבירה יישלל מהעבריין. בשלב הראשון מוטל על נכסי החשוד חילוט זמני, שנועד להבטיח שבסוף ההליך יהיה מה לשלול. בשלב השני, עם מתן פסק הדין, נקבע סכום החילוט הסופי ‑ שהוא לעתים קרובות נמוך בהרבה. בזמן שחולף בין שני השלבים, שעשוי להימשך כמה שנים, הכסף שנתפס מוחזק בקרן החילוט של האפוטרופוס הכללי.

הדו”ח אמנם מציג שני מספרים שמציגים באור חיובי יותר את הפער הזה: הוא מדווח שלאחר ההרשעות, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לחלט 244 מיליון שקל, ו־234 מיליון נפסקו בתום ההליך. אבל הסכום הזה עשוי להטעות, כי הוא כולל לא רק את 50 המיליונים שחולטו, אלא גם 84 מיליון שקל שנגבו כקנסות ו־100 מיליון שקל שעוקלו לצורכי מס.

"נכון לשנת 2017 עדיין מנוהלים בבית המשפט תיקים משנים קודמות בהיקף של מאות מיליוני שקלים”, מספר הדו”ח. “הפרקליטות מנהלת מעקב אחר שיעור האפקטיביות של בקשות החילוט, ונמצא כי בממוצע כ־70% מסך הרכוש שחילוטו נתבקש נלקח בהחלטה שיפוטית מן העבריין, בין בחילוט סופי ובין בקנס, פיצוי קורבנות, או עיקולי מס".

הכנסות: 100 מיליון שקל מאכיפה אזרחית

 

בשנת 2017 נפסקו לטובת המדינה בהליכים שיזמה היחידה לאכיפה אזרחית כ־100 מיליון שקל, עלייה משנת 2016 שאז נפסקו 75 מיליון שקל. היחידה אחראית על ייזום הליכים אזרחיים לשמירה על נכסי המדינה, הקופה הציבורית, התקינות השלטונית והתמודדות עם תופעות של הפרות בוטות של החוק.

ב־2017 הוגשו 273 תביעות יזומות, 68% יותר מאשר בשנה הקודמת, בהיקף של 702 מיליון שקל ‑ עלייה של כ־75% מאותה שנה. 74% מהתביעות היזומות עסקו בנזיקין ו־20% במקרקעין. במחוזות האזרחיים של הפרקליטות נפתחו ב־2017 כ־22 אלף תיקי פרקליטות.

משימה נוספת של הפרקליטות האזרחית היא להגיש את עמדת היועץ משפטי לממשלה להגנת האינטרס הציבורי בסוגיות חדשניות, בטרם יפסקו לגביהם בתי המשפט. ב־2017 התייצב היועץ ב־55 תיקים. 26% מהעמדות הוגשו בתיקי תובענות ייצוגיות ו־11% בתיקי מקרקעין.

פרקליט המדינה שי ניצן. האם מדיניות החילוטים מבטאת שימוש מופרז בכוח?, צילום: אוני פרקליט המדינה שי ניצן. האם מדיניות החילוטים מבטאת שימוש מופרז בכוח? | צילום: אוני' ת"א / חן גלילי פרקליט המדינה שי ניצן. האם מדיניות החילוטים מבטאת שימוש מופרז בכוח?, צילום: אוני

סייבר: טרור, פדופיליה וביטקוין

 

ב־2017 חל גידול במספר התיקים בהם טיפלה יחידת הסייבר בפרקליטות - 49 תיקים, לעומת 19 תיקים ב־2016. בין מגמות הפשיעה, הלבנת הון ועבירות פליליות באמצעות תשלום במטבעות קריפטוגרפיים, ובראשם ביטקוין.

כ־50% מהתיקים עסקו בעבירות מין ופדופיליה וכ־20% בעבירות נגד מערכות מחשב ומערכות מידע, שבוצעו בידי האקרים. מספר הבקשות להסרת תכנים מהרשת או להגבלת גישה אליהם זינק ב־2017 בשיעורים ניכרים בהשוואה לשנה הקודמת. התבקשה הסרתם של 12,351 תכנים אסורים. כ־99% מהבקשות נגעו לעבירות טרור והסתה לאלימות, והאחוז הנותר ‑ לעבירות כגון פגיעה בפרטיות, הפרת הוראות איסור פרסום, עבירות על "חוק הסרטונים", שנוגע לתצלומים וסרטים המתמקדים במיניותו של אדם ועלולים לבזות אותו.

85% מהבקשות של יחידת הסייבר להסרת תכנים או להגבלת גישה אליהם התקבלו במלואן, 3% נוספים התקבלו באופן חלקי ו־12% מהתכנים לא הוסרו.

עומס עבודה: הפרקליטות מוצפת

 

חילוט בצמרת: הפרקליטות מנסה לטאטא מספרים בלתי נסבלים המספרים שפרסמה פרקליטות המדינה על היקפי החילוטים ב-2017 מטרידים כי הם מעידים על הרס חייהם של בני אדם הרבה לפני שהורשעו משה גורלי, 3 תגובותלכתבה המלאה

חלק נכבד מעבודת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות מתרכז בייצוג המדינה בתיקים ובערעורים הנידונים בבתי הדין לעבודה ובבג”ץ. במהלך 2017 נפתחו כ־324 תיקים, 62% יותר ממספר התיקים שנפתחו ב־2016.

56% מהתיקים עסקו בערעורים לבית הדין הארצי בתביעות פרט, כגון תביעות עשרות השוטרים להשוות את שכרם לשב”כ, הצבא והמוסד. 22% עסקו בעתירות לבג”ץ נגד פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה; 4% בערעורים לבית הדין הארצי בסכסוכים קיבוציים; 5% בערעורים לבית הדין הארצי כערכאה ראשונה ‑ כגון עתירות של קבלני כוח אדם לקבלת רישיון ‑ בתיקים המבקשים לתקוף החלטות של משרד העבודה והרווחה או משרד הפנים בכל הנוגע לרישיונות והיתרים של קבלני כוח אדם או חברות פרטיות להבאת עובדים זרים מחו”ל. 5% היו התייצבות כבאי כוח היועץ המשפטי לממשלה.

בשנים האחרונות מתמקדת הפרקליטות בצמצום מלאי התיקים הממתינים להכרעה, ובמיוחד אלה הממתינים להכרעה יותר משנתיים, ובין שנה לשנתיים. נכון ל־2017 נותרו 141 תיקים הפתוחים יותר משנתיים, וטרם התקבלה בהם החלטה סופית. מתוכם, 107 מעוכבים מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות.

בג"ץ: כמעט 3,000 תיקים חדשים

 

ב־2017 נפתחו במחלקת הבג"צים כ־2,896 תיקים, עלייה של כ־10% ביחס לשנת 2016. כ־84% מהתיקים עסקו בעתירות לבג"ץ; 5% רשות ערעור בעתירות אסירים; ו־7% ערעורים על פסקי דין מנהליים.

מתוך העתירות לבג"ץ, 25% הן עתירות בעניינים הקשורים ליהודה ושומרון, ו23% הן עתירות בעניין מעצרים מנהליים ביהודה ושומרון.

ב־2017 הסתיימו כ־2,000 עתירות, עלייה של כ־11% ביחס ל־2016. 59% מהעתירות נדחו והשאר התקבלו במלואן או בחלקן. כ־36% מהעתירות לבג"ץ מתייתרות עוד בטרם הגשת תגובת המדינה לבית המשפט. העתירות מתיירות משתי סיבות ‑ או בעקבות בחינת התיקים אל מול גורמי המדינה הרלבנטיים ומול העותר, שמביאה למחיקת העתירה, או בשל הגעה להסכמה בין המדינה לעותר ובין אם בשל החלטת העותר לחזור בו.

הרשעות: 76% הושגו בהסדר טיעון

 

במהלך 2017 הוגשו על ידי הפרקליטות 4,236 כתבי אישום, ירידה קלה ביחס ל־2016, שבה הוגשו 4,500 כתבי אישום. הפרקליטות מטפלת בכ־10% מהתיקים הפליליים העוסקים בעבירות החמורות, היתר מטופל בעיקר על ידי המשטרה.

מתוך כ־35 אלף תיקים שהעבירה המשטרה לפרקליטות, המשטרה המליצה לסגור כ־38% מכיוון שסברה שלא התגבשה תשתית ראייתית לכתב אישום. נתון זה נועד לסתור את הטענה שהמשטרה נוטה כמעט תמיד להמליץ על הגשת כתב אישום. תיקי 1000 ו־2000 שהוגשו בצירוף המלצה להעמיד לדין את ראש הממשלה נמנים עם התיקים שהוגשו עם המלצה חיובית.

כ־82% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 7% נקבע שעברו את העבירה, אבל ההליך הסתיים ללא הרשעה. מתוך אלה 76% הורשעו בהסדרי טיעון. רק 3% זוכו באופן מלא. בין העבירות מובילה עבירת האלימות (39%), ואחריה עבירות מין (15%), הונאה (11%) ורכוש (7%).

הדו”ח מפרט לראשונה את התפלגות כתבי האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה. 73% מכתבי האישום האלה כוללים עבירות כלכליות: עבירות מס, ני"ע, עבירות שוחד ומרמה, הגבלים עסקיים. 16% כוללים עבירות הונאה.

ב־2017 הוגשו 3,370 ערעורים לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים. 87% הוגשו בידי הנאשמים. בערעורים 48% מערעורי המדינה לעליון התקבלו ו־30% נדחו. בערעורי נאשמים התקבלו 19% ונדחו 53%.

סגירת תיקים: אין ראיות

 

ב־2017 נסגרו בשבעת מחוזות הפרקליטות קרוב ל־26 אלף תיקים. עילות הסגירה המרכזיות הן חוסר ראיות (59%); העדר עניין ציבורי (21%); וחוסר אשמה (12%). “חוק ההמלצות הקטן" שאושר בשבוע שעבר אוסר מעתה לציין את עילת הסגירה. מהדו”ח עולה שהעילה המרכזית ‑ 59% ‑ היא חוסר ראיות, עילה שמותירה כתם על החשוד, למשל איש ציבור שיתקשה לשוב לכהונתו. לכן החוק הוא בהחלט בשורה טובה לחשודי העשירון העליון.

הרכב הפרקליטים: 64% הן נשים

 

הפרקליטות היא משרד עורכי הדין הגדול במדינה. מועסקים בה 1,830 עובדים, מהם כ־1,000 פרקליטים. 64% מהפרקליטים הן נשים. בהנהלה הבכירה — פרקליטות מחוז, משנות לפרקליט המדינה ומנהלות מחלקות — 13 מתוך 25 הן נשים.

כוח האדם בפרקליטות צעיר יחסית: כ־64% מהפרקליטים בני 40 ומטה. הודות לפעילות נמרצת של מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור חל גידול משמעותי של כ־14% במספר העובדים מקרב החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. במספר העובדים יוצאי אתיופיה חל גידול של כ־100%, וכיום מועסקים בפרקליטות 38 מהם.

מתוך כ־2,400 עתירות לבג”ץ שהפרקליטות טיפלה בהן ב־2017, 25% קשורות ליהודה ושומרון, ו־23% נוגעות למעצרים מנהליים ביהודה ושומרון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
וכמה הסדרי טיעון נעשו לאנשים חפים מפשע זה לא נודע לעולם
הסדר טיעון מסתיר את כל הלכלוך. כל האנשים ששמו אותם במעצר עד תום ההליכים, והרסו להם את החיים במשפחה ובעבודה ובשמם הטוב, ולחצו עליהם עד שהם נאלצו לבחור ברע במיעוטו ולחתום. ולעולם לא תתגלה התרמית כי לא היה משפט ראיות וכל מערכת השיקולים למה לרדת על פלוני ניסגרה בחדרי חדרים והצדק לעולם לא יראה ולכן גם לא יעשה. יש לאסור את הסדרי הטיעון בחוק יסוד. יש לחקור את כל התיקים שנסגרו בהסדר טיעון מחשד למעשים לא כשרים של המערכת. בחלום.
האמת המרה  |  25.07.18
2.
בזכות בתי המשפט, מדינת ישראל הופכת לגן עדן לעבריינ
זה מאוד מתסכל לראות שעמלם של הפרליטות והמשטרה מושמים ללעג לנוכח פסיקות בתי הדין העלובות והמאוד מקלות להחריד. נדרשת רפורמה מקיפה להחמרת אכיפת החוק באמצעות סינדול השופטים ולהאחדה של פסקי הדין על אותן עבירות של נאשמים שונים.
יעקב  |  25.07.18
לכל התגובות