טועה סדרתי: נתניהו לא למד איך למנות בכירים בשירות המדינה

אם יש דבר אחד שבנימין נתניהו לא למד במהלך השנים הרבות שבהן הוא עומד בראשות ממשלת ישראל זה כיצד יש לבצע מינויים בכירים בשירות המדינה. נתניהו תמיד שואף למנות מקורבים שיבצרו את מעמדו, מוכן לעשות הכל לשם כך, לא מקשיב לאנשים הנכונים, וכשהדבר לא צולח, הוא לא לומד את הלקח.

עפרה ברכה, שמינויה לתפקיד נציבת שירות המדינה נפסל השבוע, לא ביקשה להיות נציבת שירות המדינה ונתניהו לא ביקש למנות אותה בשל כישוריה. כל בר דעת, גם בסביבת ראש הממשלה, הבין כי הוא מנסה לקדם את מינויה של אישה אלמונית כדי שתהפוך לעושת דברו הצייתנית. וכשמדובר בתפקיד כמו נציב שירות המדינה, הצייתנות יכולה לשרת את ראש הממשלה היטב, שכן הנציב הוא מי שמאשר את מינוים של בכירים רבים בשירות הציבורי. במילים אחרות, מדובר במשתף הפעולה המשמעותי ביותר להכשרת מינוי מקורבים ומינויים פוליטיים אחרים.

לאחר שנודע דבר מועמדותה של ברכה, אף אחד לא היה מופתע. זה מתאים לתבנית הפעולה של נתניהו. ב־2011, כשביקש למנות את משה דיין, שכיהן אז כיועץ המשפטי של משרד המשפטים, לתפקיד נציב שירות המדינה, נתניהו ראה בו פוטנציאל לפקיד ממושמע, נאמן וחסר עמוד שדרה. בסביבתו אמרו לו שדיין אינו כזה, ושבכל מקרה עליו לשאוף למנות אנשי מקצוע מובחרים לתפקידים שהוא מעוניין להכשיר באמצעותם מינוי מקורבים, שכן אם הם יאשרו את מינוי מקורביו, לא תהיה תעודת הכשר טובה מזו. נתניהו לא הקשיב, דיין מונה לתפקיד ופעל בדיוק כפי שמקורבי נתניהו חזו - הוא עצר את כל המינויים ולא היסס לשלוח בכירים בכוורת של נתניהו להתייצב בפני אגף המשמעת של נציבות שירות המדינה כשהיה בכך צורך.

גם הפעם נתניהו לא הקשיב. או יותר נכון, הוא הקשיב לאנשים הלא נכונים, ובראשם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שהתנגד למינויה של החשבת הכללית לשעבר באוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו לתפקיד נציבת שירות המדינה. על המקצועיות של החשכ"לית לשעבר אין עוררין. אבל נתניהו, במקום להתעמת עם ליצמן, שנעמד על הרגליים האחוריות בשל מערכת היחסים העכורה שלו עם עבאדי־בויאנג'ו, נסוג. מרגע שנסוג, חזר נתניהו לחפש מועמדים בשדות המרעה המוכרים שלו - שדות המקורבים שבצייתנותם העתידית הוא שם את מבטחו. גורמים שמקורבים למשפחת נתניהו אמרו ל"כלכליסט" כי יתכן שלא הוא עצמו התעקש על ברכה, אלא רעייתו שרה נתניהו.

פסילת ברכה היא סטירה מצלצלת לנתניהו שיוצא המפסיד הגדול מהסאגה הזו. את המחיר הוא משלם משום שהעדיף להקשיב לאנשים הלא נכונים ולאטום את אוזניו בפני מי שיכלו לספק לו עיצה טובה. האם הפעם נתניהו למד לקח שישרת אותו במינויים הקרובים של נגיד בנק ישראל והממונה על שוק ההון? האם נתניהו למד את גבולות הכוח? סביר להניח שלא ושמשום כך הוא ימשיך להיות טועה סדרתי.