אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לראשונה: ניסוי במחזור פסולת בנייה לייצור מחצבים חסרים צילום: הקרן לשיקום מחצבות

לראשונה: ניסוי במחזור פסולת בנייה לייצור מחצבים חסרים

ל"כלכליסט" נודע כי רשות החדשנות תשקיע 75% מתקציב המיזם וכי לפי הערכות בשלב הראשון יגויסו לטובת הפרויקט לפחות כ־5 מיליון שקל

25.07.2018, 08:15 | אמיתי גזית

על רקע משבר מתמשך בענף חומרי הגלם לבנייה ותשתיות, בהתאחדות התעשיינים בשיתוף עם רשות החדשנות מקדמים לאחרונה יוזמה שנועדה לאתר פתרונות חלופיים למחצבים חסרים באמצעות מיחזור של פסולת בנייה, כך נודע ל"כלכליסט". המחצבים חסרים בשל תהליך שנמשך מתחילת שנות ה־2000, בו נסגרו 23 מחצבות, כך שכיום פועלות רק 27 לעומת 50 לפני עשור. את היוזמה מוביל אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר ויו"ר פורום החדשנות בהתאחדות התעשיינים.

קראו עוד בכלכליסט

במסגרת הניסוי יוקם איגוד משתמשי שבו יהיו חברים מפעלים לייצור מוצרים לתחום הבנייה, חברות מתחום המחזור, חברות בנייה, ומכוני מחקר. רשות החדשנות תשקיע 75% מתקציב המיזם, וכל אחד מהגופים שיצטרפו אליו יתבקש להשקיע את חלקו היחסי בתקציב המיזם. לפי הערכות, בשלב ראשון יגייסו לפרויקט לפחות 5 מיליון שקל. בתקציב הזה יוקמו מתקנים שאליהם תשלח פסולת בניין, ובאמצעות ניסויים יאתרו דרכים למחזור הפסולת לשימוש חוזר כתחליף למחצבים החסרים. ל"כלכליסט" נודע כי מכון הקרמיקה והסיליקטים, מרכז הפלסטיקה והגומי, מכון המתכות והמכון הלאומי לחקר הבנייה הביעו עניין במיזם ומוכנים לשתף פעולה.

מחצבת אביטל ברמת הגולן, צילום: הקרן לשיקום מחצבות מחצבת אביטל ברמת הגולן | צילום: הקרן לשיקום מחצבות מחצבת אביטל ברמת הגולן, צילום: הקרן לשיקום מחצבות

אחת המטרות העיקריות של המיזם היא למצוא חומרים שישמשו כחומרים לתערובות בטון (אגריגטים) כתחליף לחולות דקים מסוג סילקיה מהם יש מחסור: בעוד שהמחצבות יכולות לספק כ־550 אלף טון בלבד בשנה, הביקוש השנתי הוא לכ־800 אלף וטון ועל פי הערכות הביקוש יאמיר לכמיליון תוך כ־3 שנים. לצד פסולת הבניין, היוזמה תבחן גם פסולת כמו פלסטיק ממוחזר שיכול לשמש כמאגד (binder) לסלילת כבישים; בתעשיית חומרי הבנייה בעולם משתמשים גם בזכוכית ממוחזרת ולכן גם זאת תיבחן.

בשבוע הבא תתקיים ישיבה מכרעת ברשות החדשנות שבה יתגבש המתווה הסופי של המיזם. אחת השאלות שיצטרכו להתבהר היא הסדרת הידע החדש שייווצר במיזם וזכויות השימוש בו. אורן הרמבם, מנהל איגוד מוצרי צריכה ובניה בהתאחדות התעשיינים, אומר ל"כלכליסט" כי ״מכוני המחקר עשויים להוות מקור לפיתוחים חדשניים".

וועדת הכספים של הכנסת דנה אתמול (ג') במשבר בענף חומרי הגלם לבנייה ותשתיות, משבר שנובע בין היתר מתהליך מתמשך שהחל בראשי שנות ה-2000 במהלכו נסגרו 23 מחצבות כך שכיום פועלות רק 27 לעומת 50 לפני כעשור. בהתאחדות התעשיינים והתאחדות בוני הארץ המייצגת את חברות הבנייה, דורשים מהמדינה לשווק בדחיפות שטחים למחצבות חדשות, ולהאריך את תוקף הזיכיון של המחצבות הוותיקות.

עו"ד קובי פלקסר, שייצג את התאחדות בוני הארץ בוועדה אמר במהלך הדיון כי: "המדינה מתעלמת מהמלצות מקצועיות שקיבלה כבר מספר פעמים, בוועדות שקמו כדי לפתור את משבר המחצבות. המשבר הזה כבר כאן ומורגש היטב בעלויות הבנייה. המשבר משפיע על על מחיר כל דירה ודירה בישראל. ההתנהלות הבלתי אחראית של רמ"י משיגה את המטרה ההפוכה שאותה סימנה המדינה עצמה, של הפחתת מחירי המחצבים לבנייה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות