צילום: אוראל כהן
למה אלשטיין ויתר על השליטה בשופרסל
לפני חודש, דיסקונט השקעות הודיעה כי דיללה את אחזקותיה בשופרסל מכ־50% לכ־33% וחדלה מלשלוט בחברה. מה היו הסיבות לכך? לאלשטיין הפתרונים
ראשית, ברגע שבו דסק"ש חדלה להיות בעלת השליטה בשופרסל, שופרסל כבר לא מוגדרת כ"חברת שכבה שנייה". זה אומר שהמנכ"ל של שופרסל, איציק אברכהן, יכול להיערך להנפקה בבורסה של חברה־בת של שופרסל שעוסקת בתחום הנדל"ן. מהלך זה היה בלתי אפשרי כל עוד שופרסל נשלטה על ידי דסק"ש, משום שחוק הריכוזיות אוסר על יצירת שכבה שלישית.
שנית, העובדה שדסק"ש כבר לא בעלת השליטה בשופרסל מאפשרת לה להכיר ברווח עצום, שצפוי לעמוד על 1.3 מיליארד שקל. הרווח הזה נובע מהפער בין השווי הנמוך שבו שופרסל היתה מוצגת בספרי דסק"ש לבין שווי השוק הגבוה שלה בבורסה.
ולבסוף, דסק"ש תקבל על אחזקותיה בשופרסל כ־854 מיליון שקל. למה דסק"ש צריכה את כל הכסף הזה? לאלשטיין הפתרונים. אולם בחודש שחלף מאז שהעסקה למכירת מניות שופרסל הושלמה סיפקה החברה כמה דוגמאות לשימושים האפשריים.
חמישה ימים אחרי השלמת עסקת שופרסל, דסק"ש הודיעה על כוונתה להשתתף בהנפקת המניות של חברה־בת אחרת: סלקום, חברת התקשורת שבניהולו של ניר שטרן, שמתמודדת עם התחרות המתגברת בתחום הסלולר. דסק"ש השקיעה בהנפקת המניות של סלקום כ־146 מיליון שקל.
זמן קצר לאחר מכן, דסק"ש איתרה דבר שההנהלה שלה בוודאי תגדיר כ"הזדמנות השקעה". אגרות החוב של אי.די.בי, החברה שהיתה עד סוף 2017 בעלת השליטה בדסק"ש ומאז היא חברה־אחות בשליטת אדוארדו אלשטיין, נסחרות בתשואות של אג"ח זבל - ובדסק"ש מצאו לנכון לרכוש חלק מהן במהלך המסחר בבורסה בתמורה לכ־20 מיליון שקל.
2 תגובות לכתיבת תגובה