כ־15% מהמטופלים שעברו ניתוח יישארו עם צלקת בולטת

מיליוני בני אדם ברחבי העולם מפתחים מדי שנה צלקות עוריות. צלקות אלו הן תוצאה בין היתר של מחלות, תאונות וניתוחים – כאשר מעבר לנראות החיצונית הן גם עלולות להוות מטרד יומיומי ולגרום לפגיעה של ממש באיכות החיים. צלקות הן לא עניין של גיל מסוים, אלא משותפות לטווח רחב של גילאים – מתינוקות בני יומם ועד מבוגרים בעשורים השביעי והשמיני לחייהם.

בעשור האחרון עובר תחום הטיפול בצלקות קפיצת מדרגה משמעותית. כך למשל, בארצות הברית לבדה מתבצעים כ־44 מיליון פרוצדורות שנתיות, שמטרתן טשטוש ומזעור צלקות. גם באיחוד האירופי מדובר על ביצוע פרוצדורות לטיפול בצלקות בסדר גודל דומה.

"בהחלט ניתן לומר שהתחום הזה של טיפול בצלקות נמצא בפריחה גדולה", מרחיב ד"ר אופיר ארצי, מנהל המרכז המשולב לאסתטיקה (מחלקת עור) במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). לדבריו, "זה נובע מכך שהיום אנשים לא מוכנים להתפשר ולא מוכנים לקבל משפטים 'כמו אין מה לעשות, צריך לחיות עם זה'. יש חיפוש מתמיד אחר פתרונות, ואם צלקת כזו או אחרת מציקה, אנשים יהפכו עולמות כדי לטפל בה. במקביל, קיים תהליך שבמסגרתו הטכנולוגיה מתפתחת ומתקדמת, כשהרופאים צוברים עוד ידע וניסיון – כך שיש מענה גדל והולך לצורך ולביקוש שבטיפול בצלקות".

 

 

 

"אפשר לטשטש ולהסתיר צלקת, אבל לא להעלים לחלוטין"

 

"הסטטיסטיקה העולמית מצביעה על כך שכל אדם יעבור ניתוח אחד לפחות במהלך חייו. אנו גם יודעים כי כ־15% מהמטופלים שעברו ניתוח יישארו עם צלקת בולטת כלשהי – כך שמדובר במספרים משמעותיים", מפרט ד"ר ארצי. "בהקשר הזה חשוב גם להבהיר באופן חד משמעי: לא ניתן להעלים צלקות, ומי שטוען אחרת מבטיח הבטחות שווא. אפשר לטשטש, למזער להסתיר אבל לא להעלים לחלוטין. אנחנו, אנשי המקצוע, חייבים להיות שומרי הסף – להתנהל באחריות ולא למכור לאנשים אשליות".

עם התקדמות רפואת העור, רבים מבקשים לטשטש צלקת ישנה ולחפש טיפול שימזער את הצלקת לאחר טראומה או פעולה ניתוחית. קיים יתרון בולט לשילוב מספר שיטות טיפול בהתאם למאפייני הצלקת וצורכי המטופל.

הטיפולים הלא-ניתוחיים למניעה ולהסרת צלקות כוללים:

א. הקפאת הצלקת

ב. הזרקת חומרים לתוך הצלקת. חומרים שונים יביאו לתוצאות שונות – כך למשל, חומרים המעודדים יצירת קולגן וכאלה המדכאים את תהליך ההצטלקות

ג. שימוש במגוון מכשירי לייזר, בעלי אורכי גל שונים, להטיית תהליך הריפוי להתחדשות תקינה של הרקמה ולטיפול ומניעת צלקת.

יש לציין כי בתהליך טשטוש הצלקת ישולבו על פי רוב מכשירים שונים, מטיפול לטיפול, בהתאם לתגובת העור ועל פי שיקול הדעת הרפואי. עדויות היסטולוגיות (חקר הרקמות; י"ס) מוכיחות כי הטיפולים משנים את איכות העור והוא הופך דומה יותר לרקמת עור תקינה. "אפשר לומר כי הקהילה הרפואית מבינה היום טוב יותר את הליך ריפוי הצלקת", מדגיש ד"ר ארצי. "היום קיים אפילו תחום שלם שעוסק בכל מה הנוגע למניעת צלקות עוד בשלב הטרום-ניתוחי".

פרוטוקול מוסכם לטיפול בצלקות

עניין משמעותי נוסף הוא ניסוחו של פרוטוקול בינלאומי מוסכם לטיפול בצלקות. פרוטוקול זה גובש במהלך SCARS2 – הכנס הבינלאומי השני לטיפול בצלקות שנערך באחרונה בישראל, בהשתתפות למעלה מ־280 רופאי עור ופלסטיקאים, חוקרים ומומחים מהארץ ומרחבי העולם.

"לעובדה שאנשי מקצוע שהגיעו מאסכולות שונות ומתחומים מגוונים הצליחו לייצר הסכמות על אופן הטיפול בצלקות, יש משמעות רבה", מדגיש ד"ר ארצי, "מדובר למעשה ביצירת דיסציפלינה וקביעת גבולות גזרה לכל הנושא הנרחב הזה. לפרוטוקול כמה עקרונות מנחים: העיקרון הראשון הוא שלכל סוג צלקת יש להתאים טיפול רב-זרועי אחר. בנוסף, מה שנכון לטיפול בצלקת מסוימת לא נכון לטיפול בצלקת אחרת. השילוב נובע מהכרת האלמנטים השונים שיש להביא בחשבון לפני שניגשים לטיפול וכוללים בין היתר את מרכיבי הצלקת, מאפייניה ומיקומה. חשוב גם להכיר את סוגי המכשור והטכנולוגיה המתאימה ולהתאים לכל צלקת את הכלי הטיפולי הנכון. היות ומומחים מתחומים שונים עוסקים בטיפול בצלקות וקיימות גישות, אפשרויות ויכולות מגוונות – המטרה שלנו היא שתהיה התמקצעות בתחום שתתבסס על גישה משולבת. עיקרון חשוב נוסף הוא שטיפול בצלקות יתבסס על המידע המוכח שיש לנו, ולא כל מטפל יחליט לטפל כראות עיניו. מצב של יישור קו מקיף בין אנשי המקצוע הוא צעד בכיוון הנכון שעתיד לשלב כוחות בכל התחום של טיפול בצלקות".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>