צילום: דוברות כבאות והצלה
תאונות העבודה הקטלניות: החברות צריכות לשלם על הדם
הפועל השלישי שנהרג בפרויקט של שיכון ובינוי ואלקטרה בגלבוע מחדד את התהייה, איך גורמים לקבלנים לקחת אחריות? רשות ני"ע רמזה השבוע שתתבע מחברות בנייה ציבוריות שקיפות לגבי הרוגי תאונות, אבל זה לא מספיק: המדינה צריכה לגבות מהן מחיר כלכלי
26.07.2018, 08:13 | ליאור גוטמן
רשות ניירות ערך סיפרה שלשום שהיא בוחנת איום משלה נגד מכת התאונות בענף הבנייה: חיוב חברות בנייה ציבוריות למסור דיווח על תאונות. כיום חברות כאלה נהנות משיקול דעת אם לדווח על תקריות שבהן נהרגו או נפצעו עובדים, כשהשאלה המרכזית היא לתאונה יהיו השלכות מהותיות על החברה או על שווי ניירות הערך שלה. ואכן, חברות רבות מעדיפות לקמץ במידע בנושא הזה.
קראו עוד בכלכליסט
מתרחקים מאחריות
מעניין לעקוב אחרי תגובות החברות לאירועים. ממקרה למקרה, האחריות נודדת הלאה. אחרי התאונה ב־2015 מסרו אנשי שיכון ובינוי ואלקטרה שהם "כואבים את המקרה המצער ומשתתפים בצער המשפחה. אנו עומדים בקשר צמוד עם המעסיק הישיר של העובד ועם משפחתו ומסייעים בכל מה שנדרש. אנו בודקים את נסיבות האירוע ביחד עם הרשויות הרלוונטיות". בתאונה ב־2016 התגובה להרוג הנוסף הייתה קצרה יותר, והסתיימה ב"מאחר והנושא נבדק כעת ע"י הגורמים הרלוונטיים, אנו מנועים מלהתייחס מעבר לכך. אנו עושים ונמשיך לעשות ככל שיידרש למנוע מקרים מצערים כגון אלה". בתאונה מיום שישי כבר מוסטת חלק מתשומת הלב אל קבלן המשנה בשטח, קבוצת אורון: "אנו כואבים את המקרה המצער ומשתתפים בצער המשפחה", נכתב בשם שיכון ובינוי ואלקטרה, "אנו נבצע בדיקה מעמיקה של נסיבות המקרה מול הקבלן המבצע של הפרויקט, קבוצת אורון, ובהתאם לממצאיה גם יופקו הלקחים הנדרשים". האם שיכון ובינוי היא החברה היזמית היחידה שפועלים נהרגים בעבודות התשתית והבנייה שלה? ממש לא. כל מי שיעיין בפרסומי התקשורת יגלה שבספטמבר קיפדו את חייהם שני פועלים בקריסת חלק מחניון ברחוב הברזל בתל אביב, פרויקט שניהלה דניה סיבוס שבשליטת אפריקה ישראל; ושבמהלך 2016 נרשמו שני הרוגים בכביש 531 פרויקט שהזכיין בו היה שפיר הנדסה. אם כן, לא מן הנמנע שבכל המקרים הללו לחברה היזמית לא היה שום קשר לאירוע, ומי שהיה אמור לשמור על חיי האדם היו הקבלנים בשטח. לא מן הנמנע גם שמופע התאונות שנרשם בענף הנדל"ן כלל לא קשור לתאונות במיזמי תשתית. אבל המדינה יכולה אולי לצמצם את מופע התאונות בשתי דרכים קלות יחסית, שיקודמו רק אם למישהו באגף החשב הכללי ובכנסת ישראל יהיה ממש חשק.הצעד הראשון הוא הכנסת סעיף למכרזי התשתיות שלפיו, עם כל הרוג או פצוע, המדינה תקזז חלק מהתשלומים ליזם שיזכה במכרז. כמה? אולי אחוז בודד, אולי חמישה. הרעיון הכללי הוא שהאירוע המצטער יכאיב ליזם גם בכיס (המדינה תמנע ממנו לגלגל את הקנס על הקבלן בשטח או להכניס אותו לתמחור הפרויקט), ולכן הוא ידאג טוב יותר לבטיחות באתר גם בלי להיות זה שדופק את המסמרים בפועל.
לצעד השני נקרא אחריות שילוחית. כפי שבצבא מפקד עלול לספוג הערה פיקודית ועיכוב בדרגה כאשר חייל נפצע באימון, גם בענף הבנייה אפשר להטיל חלק מהאחריות על היזם בדמות קנס מיידי ואולי בדיקה לרשלנות לחיי אדם. דרושה כאן פעולה נמרצת של מחוקק שיוכל לקשור את מיזמי התשתית והבנייה לאותה מטריית אחריות, צעד שאולי, רק אולי, יצמצם את מופע האירועים המצער הזה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה