משרד המשפטים: תוספות הפנסיה לפורשים מצה"ל ניתנות בניגוד לחוק

משרד המשפטים דורש ממערכת הביטחון להסדיר בדחיפות את סוגיית “הגדלות הרמטכ”ל” לפנסיות הגישור של אנשי הקבע, כך נודע ל”כלכליסט”. התוספות האלה, שמטילות עול כבד על תקציב הביטחון, ניתנות מאז שנות השישים לפורשים נבחרים משירות קבע, באמצעות הגדלה של בסיס הפנסיה שלהם. הן עומדות במחלוקת חריפה בין משרד האוצר למשרד הביטחון.

משרד המשפטים החל להתערב בנושא בעקבות פנייה של את התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה. הסיבה היא שהגדלות הרמטכ”ל ניתנות לפורשים בשנות הארבעים לחייהם בשיעור גבוה בהרבה מזה שהם זכאים לו כחוק. תקציב הגמלאות כולו עומד היום על 7.7 מיליארד שקל, ולפי ההערכות כמיליארד שקל בשנה ניתנים במסגרת התוספות שחוקיותן מוטלת בספק.

במשרד המשפטים טוענים שהיקף הגדלות הרמטכ”ל חורג מהחלטת הממשלה המקורית שלפיה הן יינתנו רק במקרים פרטניים וכשהנסיבות הכלכליות מצדיקות זאת. בפועל, מבקר המדינה חשף בדו”ח מ־2016 ש־97% מהפורשים עד אז קיבלו את התוספות. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז ניזרי דורש כעת ממשרדי המשפטים והאוצר לקדם החלטת ממשלה שתשנה את מודל הגדלות הרמטכ”ל.

איילת שקד ומשה כחלון | צילום: גיל נחושתן, ירון ברנר

משרד המשפטים טוען עוד שגם הנוהג בצה”ל להוסיף אחוזי שכר לפנסיה (2% לשנה) עבור שנות הסדיר סותר את החלטת הממשלה. אנשי קבע נהנים כיום מתוספת לפנסיה של 6% מהשכר עבור שנות הסדיר ‑ שירות שעושים גם משרתים אחרים בצה”ל, שלא מקבלים כל תוספת.

משרד הביטחון דורש עוד 7 שנות גישור

בלב המחלוקת על הגדלות הרמטכ”ל בין האוצר למשרד הביטחון עומדת השאלה עד מתי מקבלים אנשי הקבע את הפנסיה הזו. משרד האוצר והביטחון חלוקים באשר לפרשנות הנכונה של הסכם כחלון־יעלון, שנועד להסדיר את תשלומי הפנסיה האלה. בעוד משרד האוצר טוען שפנסיית הגישור צריכה להינתן עד גיל 60, במשרד הביטחון דורשים לגרור את פנסיית הגישור עד גיל 67, מה שיגדיל את הקצבה שתשולם בסופו של דבר מקרן הפנסיה.

מחלוקות אלה ואחרות מטילות סימן שאלה גדול על הסכם כחלון־יעלון, שכן הפער בין הצדדים מגיע ליותר ממיליארד שקל בשנה. בעוד שמשרד האוצר סבור שמשרד הביטחון לא יצליח להגיע עד 2024 לגובה ממוצע של 12 אלף שקל לקצבאות, בתנאים הקיימים, במשרד הביטחון דורשים לעשות זאת בדרכם. לשני הצדדים ברור שעד 2024 החוק עוד יכול להשתנות עשרות פעמים.

לאור הכישלון של אנשי האוצר לפתור בהסכם כחלון יעלון את הבעיה המהותית ביותר בתקציב הביטחון - תשלומי הפנסיה ‑ עולה השאלה איזו רלבנטיות תהיה להסכם החדש שמוביל כחלון, שהיקפו יגיע ל־30 מיליארד שקל במשך עשור.

תוכנית המיגון לא ריאלית

בינתיים נדמה שיישום ההסכם חסר סיכוי, שכן מצד אחד הוא דורש ממערכת הביטחון להתייעל ב־15 מיליארד שקל תוך עשר שנים ‑ כלומר לחתוך את הוצאותיה כמעט ברבע, דבר שקשה להאמין שיקרה, אפילו לא בטווח של עשר שנים. מנגד, ההסכם מסנדל לא רק את הממשלה

הבאה, אלא גם את שתי הבאות אחריה, שכן הוא קובע מראש ש־1.5 מיליארד שקל מהגידול השנתי בתקציב יופנו לתקציב הביטחון, והמיליארדים הבודדים הנוספים יתחלקו בין יתר המשרדים האזרחיים.

לא בכדי ליברמן לא הביע אתמול התלהבות מהחלטת כחלון לרוץ עם התוכנית החדשה. יתר על כן, שום גורם מקצועי לא ידע להגיד כיצד תוכל תוכנית כזו להתכנס ואם היא בכלל ריאלית. כשמשרדי האוצר והביטחון שקועים בהסכם מ־2015 בלי לראות שום דרך להגיע לסיכום, לא נראה שיש סיכוי שתהיה משמעות כלשהי להסכם שאמור להמשך עד 2029.

תגובת דובר צה”ל: “הגדלות תקופת השירות משולמות לפורשי צה״ל כדין, בהתאם לחוק ולשורה של החלטות שקיבלה הממשלה לאורך השנים.

לאחרונה התקיים במשרד המשפטים דיון שעסק באופן שבו ראוי להסדיר את הנושא מכאן ולהבא. הנושא יובא בקרוב להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. צה״ל לא מתייחס לדיונים פנימיים במשרד המשפטים, כאשר היועץ המשפטי לממשלה טרם דן בנושא והכריע בעניינו”.