הקץ לסבל? בינה מלאכותית תוכל לחסל את הניסויים בבעלי חיים

תוכנה חיונית, סבל מיותר

הטור הזה הציג לא פעם את הסיכונים והבעיות שיביא איתו שימוש נרחב ביישומי בינה מלאכותית; אך היום נדבר על משהו נפלא שהטכנולוגיה הזו תוכל לעשות - חיסול הניסויים בבעלי חיים. לפי נתוני PETA, בארה"ב לבדה נהרגים כל שנה כמאה מיליון קופים, כלבים, חתולים, ארנבים, עכברים וחיות אחרות במעבדות תעשיות הפארמה והקוסמטיקה. הניסויים הרפואיים נתפסים כרע הכרחי להצלת חיים, אך לא תצליחו לשכנע אותי שהקוסמטיקה מוצדקת. אישית, אני מצטמרר ונגעל מהעובדה שבעלי חיים נולדים לעינויים ומתים בעינויים כדי שמישהי תוכל לצבוע את השפתיים שלה בצבע אדום-דובדבן או סגול-לילך.

לפי מחקר חדש של חוקרים מג'ונס הופקינס שפורסם במגזין הטוקסוקולוגיה של אוני' אוקספורד, יישומי בינה מלאכותית יוכלו לסיים את הסבל הזה: החוקרים ניתחו מחקרי חברות תרופות וקוסמטיקה וקבעו שהמסקנות שלהם יכלו להתקבל בידי אלגוריתם - ללא כל שימוש בבעלי חיים. איך זה יתכן? כל חומר זר שבא במגע עם גוף חי עשוי לייצר תגובה. אותן תגובות נעות בין כלום למוות, ולכן צריך לשקלל את כל המשתנים האפשריים: תגובות כימיות, רעלנים, שילוב עם חומרים זרים אחרים בגוף, עם חומרי מזון, קרינת השמש ועוד. אחרי שנים רבות של התעללות בעצמנו ובבעלי חיים, אנו מכירים את הרוב המוחלט של המשתנים והתוצאות האפשריות; מה תעשה התוכנה? פשוט תבצע את כל ההצלבות האפשריות בעצמה - בלי שאיזה טכנאי מעבדה יעבור בבוקר על כלובי הארנבים ויראה מי שרד את הלילה.

המחקר החדש צפוי לספוג התנגדות קשה מצד תעשיות הפארמה והקוסמטיקה; ביולוגים יטענו שעד שלא הוחדר החומר לגוף חי, לא ניתן לדעת במיליון אחוז שלא ייגרם נזק מסכן-חיים. בנוסף, יטענו שהישענות על אלגוריתם המשקלל גורמים ידועים יגביל את המוטיבציה והיכולת לפתח חומרים חדשים לחלוטין, כאלה שלא נכללו בתוכנה. תעשיית הקוסמטיקה תטען שכל התשתית המחקרית שלה נבנתה על שימוש בבעלי חיים ובמעבדות שמתעסקות איתם, ומעבר למודל חדש עלול לעלות להן כסף בטווח הקצר ואף לגרור פיטורים וקיצוצים בקרב חוקרי המעבדות.

טיעונים חזקים שכאלה מצריכים תשובות חזקות; ובכן, הביולוגים נשענים על המודל הקיים של הרגולטורים, שמחייב ניסוי בגוף חי לקבלת אישור. אבל רבים מבעלי החיים עליהם נערכים הניסויים הללו מאוד שונים ביולוגית מאיתנו, כך שבכל מקרה חובה לבצע גם ניסוי מבוקר בפציינטים. אז בעצם, האלגוריתם יוכל לקצר את זמני הבדיקה ולעבור מהר יותר לשלבי הבדיקה האנושית. בנוסף, האלגוריתם אינו אדם שצריך ללמוד ולנתח חומר חדש - וכל פיתוח עדכני פשוט יוזן לו כעדכון תוכנה.

וחברות הקוסמטיקה? פשוט קמצניות וקצרות-רואי; בלי ניסויי בע"ח ניסויי הליפסטיקים שלהם יואצו יוזלו עם הזמן, וחובבות התמרוקים יוכלו ליהנות ממבחר גדול יותר של צבעי-פנים. ומה על האנשים שמשרותיהן בסכנה? ובכן, בכימיה יש הרבה מאוד תחומים וכל מעבדה צריכה טכנאים. אני מקווה שאותם אנשים יוכלו למצוא עבודה בתחום גם בלי המומחיות שלהם בהרעלת בעלי חיים.   

אבל המחקר הזה לא מנבא טובות לבעלי החיים ולמי שאוהב אותם; פלטפורמות בינה מלאכותית הן דבר יקר, שלא כל חברה תוכל להרשות לעצמה. יש להניח שעל אף שמעבדות במערב יאמצו את כלי ה-AI עם הזמן, מעבדות במדינות עניות יותר ימשיכו לבצע ניסויים אכזריים בבעלי חיים - ואף ינמקו זאת כדרך היחידה שלהן להתחרות בחברות עשירות ובתוכנות המשוכללות שלהן.

הטרול שמפחיד את צוקרברג

מזה תקופה ארוכה שמשתמשים קוראים לפייסבוק לחסום את עמודיו וחשבונו של איש הימין הקיצוני אלכס ג'ונס, מפעיל אתר Infowars; הלז הוא ממטרת פייק ניוז - הוא טוען שמקרי טבח בבתי ספר פוברקו (כדי לפרגן לחברים שלו ב-NRA), שביל גייטס מנסה להרוג אפריקאים, שהילרי קלינטון מנהלת רשת סחר בילדים מפיצריה בוושינגטון, שמיליוני מסתננים הצביעו בבחירות ושממשלת אובמה שלטה במזג האוויר. ורבים בציבור האמריקאי מאמינים לו - ואף מתעללים ברשת במשפחות קורבנות מקרי הטבח.

כבר זמן רב שארגוני זכויות אדם, גופים פוליטיים ומשתמשים מהשורה דורשים מהרשתות החברתיות להעיף את ג'ונס ואת Infowars, בטענה שהם מפיצים דברי שנאה והסתה שכבר הביאו לאיומי רצח ובריונות נרחבת. הראשונה לפעול היתה יוטיוב, שחסמה את יכולתו של ג'ונס לשדר בווידאו חי את תוכנית הרדיו שלו ואף הסירה סרטונים בודדים שפרסם. עתה פעלה גם פייסבוק; ואם נראה לכם שהתגובה של יוטיוב רופסת, חכו שתשמעו על שלה.

הרשת החברתית החזקה בעולם חסמה ל-30 יום את חשבונו האישי של ג'ונס אך לא נגעה בעמודי Infowars. למה? כי הרשת החברתית החזקה בעולם פשוט מפחדת ממנו ומהקהל שלו.

מזה מספר חודשים שגורמי ימין קיצוני כניאו נאצים טוענים שפייסבוק מצנזרת אותם ולא מספקת להם חשיפה כמו, למשל, לגורמי שמאל ליברליים. הן צודקים, שכן פייסבוק אוסרת לכאורה על הפצת תוכן גזעני, פוגעני ואלים וזה מה שהקיצונים הללו רוצים לפרסם. אבל לניאו נאצים יש חברים טובים בוושינגטון, ופייסבוק לא רוצה להעליב אותם. אין לה בעיה לאפשר פעילות הסתה במיאנמר - כזו שהובילה למעשי טבח המוני - כי מה אכפת לה ממיאנמר; אבל ארה"ב זו זירה אחרת, וחופש הביטוי של טרול אמריקאי חשוב לה הרבה יותר מחייו של איזה חסר פנים בעולם השלישי.

אז ג'ונס קיבל נו-נו-נו מביך, ועמודיו ממשיכים לפלוט הסתה ושנאה. מארק צוקרברג עצמו אמר לאחרונה שוואלה, מפיצי פייק ניוז הם מוטעים, שלא לומר קורבנות בעצמם - ולכן לא הוגן לסתום להם את הפה. וג'ונס? הוא לא סתם מפיץ אלא חנות המפעל. אבל מה, לא נוח לפייסבוק עם הטענות מימין, ולכן תאפשר לו להמשיך להמטיר ארס. וזו החברה שאמרה שתילחם בפייק ניוז ורגולטורים אשכרה האמינו לה; אני לא יודע אם לצחוק או לבכות.

 

קצרצרים

 

1. עסקת קוואלקום-NXP ירדה לטימיון; ענקית השבבים האמריקאית ביקשה לרכוש את NXP ב-44 מיליארד דולר, מה שהיה יוצר חברת מעבדים חזקה מאוד, וחייב אישור של רגולטורים בתשע מדינות. כולם הסכימו, חוץ מהסיני; לפי הערכות, סין ביקשה לטרפד את העסקה בעדינות, כדי למנוע מצב בו נוצרת חברה אמריקאית חזקה מדי לטעמה. לכן, לא מסרה אישור או שלילה עד פקיעת תוקף הצעת הרכישה. עתה מודיעה סין שבעצם, היא פתוחה להמשך המהלך ולקידום העסקה. נוח מאוד, בהתחשב בכך שקוואלקום משכה את הצעתה. מנכ"ל החברה, סטיבן מולנקומפף, אמר לבלומברג שהחברה הבינה שיש פה כוחות גדולים ממנה, שלא בריא להסתבך איתם. מיהם הכוחות? ממשלות ארה"ב וסין, שמנסות לשים רגליים אחת לשנייה, במחיר פגיעה בחברות טכנולוגיה.

 

 

 

2. כחמש שנים חלפו מאז חשף אדוארד סנודן את קרביה של מכונת המעקב האמריקאית וזיעזע את העולם כולו. איש ה-NSA לשעבר הצליח להוציא ממנה מידע רגיש כקבצים ומצגות בסיווג גבוה ביותר בגלל שלא היו בה נהלי הגנת מידע ראויים; דו"ח חדש של הסוכנות מגלה שאותם ליקויים נותרו כשהיו עוד זמן רב לאחר הדליפה, לפחות עד מרץ האחרון. לפי הערכות, היעדר כלים שמנטרים כוננים נשלפים והרשאות תקינות חשפו את כל המידע של ה-NSA לסוכנים זרים. עדיין לא ידוע אם פעלו בקרבה סוכנים שכאלה, אך עצם הפירצה מהווה ליקוי מהמעלה הראשונה. במילים אחרות, המדליפים הבאים יצטרכו להיות ערמומיים יותר ולהשתמש בכלים שאי אפשר לנטר. לא מדובר במשהו שיקר או קשה להשיג, ומצריך רק קצת חשיבה יצירתית.

 

 

 

3. גוגל חשפה נוהל חדש, לפיו אסור למפתחים להעלות שתי אפליקציות דומות מדי זו לזו. המטרה היא למנוע הצפה של חנות פליי ביישומים זהים ומשעממים, שיגרמו למשתמשים לחשוב שמדובר בחנות מלאה ג'אנק ולא אפליקציות איכותיות. ואכן, יש בחנות פליי המוני יישומים כמעט זהים שהוציאו אותם מפתחים ומציגים את אותן היכולות בעטיפות שונות. זה נפוץ בעיקר בתחום הגיימינג, אך לא רק; קחו לדוגמה את גוגל ג'ימייל וגוגל אינבוקס.