אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פחות צינון יותר אמון: מפלצת ניגוד העניינים חוזרת לכלוב המשפטי צילום: עמית שעל, אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

פחות צינון יותר אמון: מפלצת ניגוד העניינים חוזרת לכלוב המשפטי

משרד המשפטים מקל במגבלות הכרוכות בניגוד עניינים. מתמקד בחשש למשוא פנים ומתעסק פחות בענייני דימוי, ניראות או פגיעה באמון הציבור

31.07.2018, 08:19 | משה גורלי

נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הוגשה עתירה לבג"ץ שביקשה למנוע ממנו מלטפל בעניינים הנוגעים לחקירתו הפלילית של ניר חפץ. הטענה של התנועה לטוהר המידות היא שהשניים "חברים": שניהם עבדו אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, חפץ כיועץ, מנדלבליט כמזכיר הממשלה, וחפץ אף סייע למנדלבליט להיבחר ליועץ משפטי כשהפגיש אותו עם דן מרגלית במאמץ להפיג את התנגדותו של העיתונאי למינוי.

קראו עוד בכלכליסט

בג"ץ, מפי השופט נעם סולברג, דחה את העתירה בטענה ש"היכרותו של היועץ המשפטי עם חפץ היתה ברמה שטחית, מצומצמת ביותר, ולא התקיימו ביניהם קשרי חברות אישיים. היכרות כזו, בקשר לאותו אירוע נקודתי, אינה מקימה, כאמור, אפשרות ממשית וגם לא חשש סביר לניגוד עניינים".

עתירה זו היא דוגמה טובה לשימוש הנרחב שנעשה ב"ניגוד העניינים" כדי לייצר ולהציף כותרות ורמיזות על שחיתות פוטנציאלית. עם זאת, מעגלי ההיכרויות והקשרים בצמרות ההון-שלטון-עיתון הם כל כך צפופים כך שתמיד יימצא בסיס לחשד, להטלת דופי, להרמת גבה שיתורגמו לחשד, פוטנציאלי או ממשי. השבוע נפל דבר כשהיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט אימץ את דו”ח הצוות "לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגוד עניינים".

ניר חפץ והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. “אין חשש סביר לניגוד עניינים”, צילום: עמית שעל, אוראל כהן ניר חפץ והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. “אין חשש סביר לניגוד עניינים” | צילום: עמית שעל, אוראל כהן ניר חפץ והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. “אין חשש סביר לניגוד עניינים”, צילום: עמית שעל, אוראל כהן

להוציא אוויר מהבלון

 

הבשורה הגדולה בהמלצות הצוות היא בהוצאת קצת אוויר מבלון ניגוד האינטרסים. ביסוד ההמלצות שלוש תובנות שנועדו לצמצם קצת את הבהלה מפני פוטנציאל ניגוד העניינים:

הראשונה נועדה להקל על מעברם של בכירים מהשוק הפרטי לשירות הציבורי מבלי להפיל אותם לשדה המוקשים של ניגוד עניינים. כיום המגבלות מקשות — הן על המעבר והן על מילוי התפקיד. ההמלצות מקלות על שניהם. מעתה הצינון במעבר לשירות המדינה יפחת משנה וחצי־שנתיים לחצי שנה־שנה. לא רק שהצינון יפחת גם היקף הטיפול יגדל: עו"ד מיכל הלפרין עברה ממשרד עורכי הדין “מיתר” לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים. היא הוגבלה בשנתיים צינון והימנעות מטיפול בכל לקוחות המשרד. לאחר ההמלצות, הצינון יהיה כשנה וההימנעות מטיפול תצומצם רק ללקוחות שהיו בטיפולה הישיר.

השנייה נועדה לטפל בעלויות ובהשקעה שכרוכות בהעברת הטיפול לעובד מדינה מקביל, שתחום מומחיותו והיכרותו השוטפת עם נושא ונשוא הטיפול רחוקים — והופכים את הטיפול לבלתי יעיל. הפתרון שהומלץ מכיר בהמשך המצב הקיים: העברת הטיפול לכפוף של בעל הסמכות. נכון שהפתרון יכול ליצור בעיה כמו בהעברת הטיפול בענייני בזק ושאול אלוביץ' משר התקשורת המנוע נתניהו למנכ"ל המשרד שלמה פילבר. ובכל זאת, נקודת המוצא של הדו”ח תומכת בהעברה "פנימית" מעדיפה אותה על פני העברה "חיצונית". הן מטעמי עלות, אבל בעיקר בכפוף להנחה השלישית.

התובנה השלישית הודפת את טהרנות היתר שנכרכה בזיקת ניגוד העניינים. ההמלצות דוחות את טענת “המדרון החלקלק” לפיו איש ציבור שמנוע מטיפול בענייני אשתו וילדיו, מנוע גם מלטפל בחברה שעובד בה הבן דוד של גיסו. ההמלצות יוצרות מתאם לפיו רק זיקה לקרובי משפחה כמו בני זוג וילדים יוצרת חשש ממשי לניגוד עניינים; ואחים, הורים, מחותנים וגיסים — לפי הנסיבות (כך נמנע בזמנו משר החקלאות שלום שמחון לקבל החלטות על מכסות החלב ביישובי הגבול כי לאמו היתה רפת שם).

מי שחגג במיוחד את הרוח החדשה הוא עו"ד רם כספי שאין הופעה פומבית שלו בשנים האחרונות שאינה תוקפת בחריפות את מגבלות ניגוד העניינים. כספי טען: "הגיע העת להחזיר את המפלצת הידועה בשם ניגוד עניינים לכלוב המשפטי ההולם אותה. לשון אחר: צריך לתת קרדיט לאנשים שממלאים תפקידים ציבוריים ולא להטביע במצחם קלון פוטנציאלי בדמות הציפייה שיפרו את חובות האמון המוטלות עליהם".

הרצועה משתחררת

 

ואכן, הבשורה המרכזית בהמלצות היא בהסטת המחוג מענייני דימוי, נראות, פגיעה באמון הציבור לחשש ממשי לניגוד עניינים. איש הציבור יימנע מטיפול רק כשניגוד העניינים הוא חריף, וטובת ההנאה שצומחת לגורם שמצוי מולו בניגוד עניינים היא ממשית. במלים אחרות, הרצועה משתחררת. האחיזה ההדוקה והמשתקת של הסדרי ניגוד העניינים מתרופפת. היא מתרופפת הן בהסדרים קונקרטיים — קיצור תקופת הצינון, מידת הקירבה, היקף הטיפול, חובת גילוי רשימת הלקוחות — והן בבחינת הנסיבות הכלליות שבוחנות את הזיקה הבעייתית. עם זאת נקבעו בהמלצות מנגנונים מאזנים: שקיפות, הטמעה, אכיפה. הצוות ממליץ לפרסם באתר אינטרנט ייעודי את כל הסדרי ניגוד העניינים של בכירים כמו שרים, ומנכ"לים. הצוות ממליץ לקיים הדרכה צמודה ולגבות כל הסדר ניגוד עניינים בתצהיר שייחתם בידי עובד הציבור, מה שיבטיח יחס רציני ומחייב יותר. ולבסוף, הגברת האכיפה למקרה של הפרה: העמדה לדין משמעתי ובמקרים המתאימים לדין פלילי.

אהוד אולמרט הורשע בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות על שטיפל בלקוחות חברו הטוב עו"ד אורי מסר. לא בחבר, אלא בלקוחותיו. האם ראש הממשלה נתניהו, שטיפל ישירות בענייני החבר שאול אלוביץ’ יואשם בהפרת אמונים או ניגוד עניינים דומה?

לכאורה, ניתן היה לצפות שהיוזמה לריכוך ניגוד העניינים תבוא מצד הפוליטיקאים דווקא. אלא שההמלצות יצאו ממדרשה של המשנה ליועץ המשפטי עו"ד דינה זילבר שידועה במאבקיה לשימור הד.נ.א המסורתי של מערכת המשפט מול הפוליטיקאים. ואת ההמלצות ניסח צוות בראשות עו"ד דני חורין, ראש אשכול טוהר המידות וביקורת שיפוטית במחלקת ייעוץ וחקיקה. דווקא אלה נענו לקריאתו של רם כספי "להכניס את המפלצת לכלוב המשפטי המתאים לה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות