גבירותי ורבותי, התחלנו בהנמכה לשדה: איך נוחת מטוס נוסעים?

כחצי שעה לפני הנחיתה תישמע ההודעה הבאה בכל טיסה: "גבירותי ורבותי, אנא שבו במקומותיכם והדקו חגורות; התחלנו בהנמכה לנחיתה". מאחורי ההודעה הזו עומדת תחילת החלק הכי מורכב בכל טיסה. מה כל כך מסובך בנחיתה, ומה עושה המטוס מתחילת התהליך ועד הנגיעה בקרקע?

שלב ההנמכה לנחיתה מתחיל בסוף שלב השיוט בנתיב. על מטוס הנוסעים לעבור ממצב של טיסה אחידה יחסית במהירות גבוהה ובגובה רב לטיסה איטית ונמוכה שגם מצריכה תמרון.

התמרון הוא בעצם הפניות שמבצע המטוס לפני הנחיתה. יש להן שתי מטרות: הראשונה היא לאבד גובה ומהירות באופן מבוקר והשנייה - להגיע למסלול הנכון. צוות הטיסה יודע מאיזה כיוון עליו לגשת לנמל היעד, אך לפעמים יוגדר לו, למשל, להתיישר מול על מסלול ממזרח ולא ממערב.

קצת לאחר תחילת ההנמכה, תוכלו לראות שכנפי המטוס מתחילות לזוז: המדפים, משטחים שנועדו ליצור עילוי בעת הצורך, יישלפו אחורנית ושטח הפנים של הכנף ייגדל. הפעולה הזו מתבצעת כדי למנוע איבוד גובה לא מבוקר; הרי המטוס נשאר באוויר הודות לשילוב בין דחף המנועים והאוויר שזורם מתחת לכנפיים - וכשהטייס מוריד גז, זורם אוויר בלחץ נמוך יותר. הגדלת שטח הכנפיים מאפשרת ניצול של יותר אוויר והמשך טיסה גם כשהמנועים פועלים בעוצמה פחותה.

ההאטה היא תהליך קריטי, שכן לכל מטוס יש מהירות נחיתה מקסימלית; נחיתה מהירה מדי עלולה לשבור את כני הנסע של הגלגלים או את הגוף עצמו. המהירות מושפעת ממשקל המטוס; למשל, בואינג 737 קטן נוחת בכ-287 קמ"ש ואילו איירבוס A330 גדול - בכ-230 קמ"ש. כדי להאט, מוריד הטייס את הגלגלים, שיוצרים התנגדות לתנועת האוויר.

לאחר שהוריד גובה, האט והתיישר מול המסלול, נכנס המטוס למצב נחיתה סופי; מתא הנוסעים לא תוכלו לראות זאת, אך פלטות הגלגלים במטוסים גדולים ישנו את זוויתן כדי ליצור מגע הדרגתי של הצמיגים בקרקע. לכני הנסע של הגלגלים יש בוכנות גדולות שנועדו לספוג חלק מהפגיעה בקרקע ולצמצם את העברת האנרגיה לגוף הכלי.

בשלב זה שוב תשתנה צורת הכנף - משטחים נוספים ייפתחו בחלקה העליון. אלו הם בלמי אוויר, לוחות שיוצרים התנגדות גדולה לאוויר ומאטים מאוד את המטוס.

בשלב זה תוכלו לשמוע את הגלגלים על הקרקע ואת הבלמים שלהם, ואם יש הרבה ישראלים בטיסה - גם מחיאות כפיים. לאחר הנחיתה, ישובו המדפים והבלמים אל תוך הכנף.

הנחיתה במטוסים קלים אינה שונה מהותית; מהירויות הגישה נמוכות יותר, ונדרש פחות זמן להאט. ואולם, משום שמטוסים אלה רגישים יותר לרוחות צד ומשבים אחרים, קשה להנחיתם לא פחות משקשה להנחית מטוסי נוסעים גדולים. הנחיתה במטוסי קרב שונה משום שמהירות הגישה גבוהה והזווית בין המטוס והקרקע אחרת; כדי ליצור התנגדות אוויר מוגדלת, יגיע מטוס הקרב למסלול כשחרטומו מוטה מעלה.