לא כל סחורה זהב

בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס הכריז בתחילת יולי שכעת הזמן הטוב ביותר להשקיע בסחורות. לפי גולדמן, החולשה במדדי הסחורות היא סיבה טובה לרכוש בזול, ולהגדיל את החשיפה לנכסים שהוא צופה שיניבו תשואה נאה בעתיד. לא כולם בוול סטריט מסכימים, אך חלק גדול מהסחורות הוזלו משמעותית ונהפכו למציאה למי שמאמין שיהיה ראלי בקרוב.

בתחילת השנה אמר ראש מחקר הסחורות בגולדמן זאקס ג'פרי קורייה שאחרי 2017, שהיתה לא טובה עבור הסחורות, ב־2018 הנתונים המאקרו־כלכליים תומכים בתחזית לביצועי יתר של הסחורות מול המניות. גורמים רבים נוספים בשוק דבקים בעמדה זו.

מאז פורסמו התחזיות האלה עברה יותר מחצי שנה, ובינתיים רק חלק קטן מהן התממשו. מעט סחורות הניבו תשואות חיוביות, ובודדות הכו את מדד S&P 500. פרט לתקופה קצרה באפריל ומאי שבה הכו הסחורות, כפי שהן מיוצגות על ידי מדד Bloomberg Commodity Index, את S&P 500, ביצועיהן אינם מזהירים. כך, למשל, מתחילת השנה הניב המדד Bloomberg Commodity תשואה שלילית של 4.6%, בעוד S&P 500 עלה ב־4.8%.

הפגיעה הקשה ביותר - בנחושת ובסויה

הסחורות נפגעו בחודשים האחרונים מהחששות עקב מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, וכן האיומים מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל מכסים נוספים על סין ועל האיחוד האירופי. ביוני ספג מדד הסחורות של בלומברג את הירידה הגדולה מאז 2016. הפגיעה הקשה ביותר נרשמה בנחושת - סחורה מבוקשת בתעשיות שייפגעו ממכסים אמריקאיים; ובפולי סויה - מוצר יצוא חשוב של ארה"ב, שעליו סין הטילה מכס כתגובה למכסים האמריקאיים.

אם נגדיל את הרזולוציה, נראה שהסחורות החקלאיות ירדו מתחילת השנה ב־8%, המתכות התעשייתיות איבדו 13%, והמתכות היקרות נחלשו ב־7%. לעומתם, בסקטור האנרגיה חלה באותה התקופה עלייה של 7%, והוא הכה את S&P 500.

ברזולוציה גבוהה עוד יותר, ההבדלים בין הסחורות בולטים מאוד. כך, למשל, חוזים עתידיים על זהב ירדו מתחילת השנה ב־7%, על הנחושת ב־17% ועל סוכר ב־26%. במקביל, החוזים על נפט גולמי מסוג WTI רשמו עלייה של 14%, על חיטה ב־11% ועל ניקל ב־9%.

על אף הביצועים הלא טובים של הסחורות מתחילת השנה, גולדמן דבק בעמדה שורית לגביהן. לפי התחזית שלו, הן יעלו ב־12 החודשים הבאים ב־10%, והוא ממליץ להגדיל חשיפה אליהן. הבסיס לתפיסה הזו הוא המשך הצמיחה בעולם, על אף ההאטה בחלק מהאזורים, שתמשיך להזין את הביקושים החזקים לאנרגיה ומתכות. סיבה נוספת היא ירידה במלאים גלובליים. כמו כן, תרחיש של היחלשות הדולר יתמוך במחירי הסחורות.

אך גם בתוך הלך הרוח השורי הכללי, ניתן לראות הבדלים ביחס לסחורות ספציפיות. בעוד גולדמן נותר במשקל יתר על אנרגיה, עמדתו לגבי סחורות תעשייתיות נהפכת לניטרלית בטווח הקרוב, מחשש להשלכות של מלחמות הסחר, ועקב ההאטה סין. לדעת הבנק, מחירי הנפט יעלו במחצית השנייה של 2018, תוך תנודתיות מוגברת בשל הסנקציות המחודשות על איראן. לפי גולדמן, ההסלמה במלחמות הסחר לא תשפיע על הנפט באופן משמעותי השנה, אך ב־2019 היא תיצור סיכונים לתחזית ביקושי הנפט; הסיכונים של מלחמות הסחר כבר מגולמים במחירי הסחורות בטווח הקרוב, בעוד ביקושים עולמיים חזקים והיצע הלוקה בחוסר ודאות, תומכים בעליות בתקופה הקרובה. לפיכך, הוא סבור שהירידות האחרונות הן הזדמנות רכישה.

פסימיות לגבי הסחורות באוסטרליה ובאירופה

כאמור, לא כולם שותפים לאופטימיות לגבי הסחורות. בנק מורגן סטנלי האמריקאי הזהיר שהסחורות יעמדו בחודשים הבאים בפני סיכון כפול של השלכות מלחמות הסחר וההאטה בסין, כשהפגיעה הקשה ביותר עלולה להיות בסחורות התעשייתיות. עם זאת, גם במורגן סטנלי אופטימיים לגבי מחיר הנפט, שלדעתם יעלה ל־90 דולר לחבית עד 2020.

עם המזהירים מפני הסיכונים לסחורות נמנית גם אוסטרליה, היצואנית הגדולה בעולם של ברזל ואחת היצרניות המובילות של נחושת, ניקל, פחם וזהב. כלכלתה תלויה בביקושים גלובליים לסחורות, ובפרט בביקושים מצד סין. משרד התעשייה של אוסטרליה הזהיר באחרונה כי מלחמות הסחר עלולות לפגוע בכלכלה הגלובלית. גם הקולות מאירופה לא נשמעים אופטימיים. בנק ההשקעות ING צופה שמחירי הסחורות התעשייתיות יישארו נמוכים גם ברבעון השלישי של 2018. בבנק גם מדווחים על זינוק בעסקאות שורט על הסחורות.

פרט לנתוני הצמיחה בעולם ולאירועים גיאו־פוליטיים, מה שמשפיע משמעותית על הסחורות הוא ערך הדולר. מדד הדולר של בלומברג, המודד את ערכו של המטבע האמריקאי לעומת עשרה מטבעות עיקריים, עלה ברבעון השני ביותר מ־5%. הפער הגדל בין מדיניות הבנק הפדרלי לבנקים מרכזיים אחרים, ביחד עם חוזקה הכלכלי של ארה"ב, מצביע על המשך התחזקות הדולר. בנוסף, בעיתות של אי־ודאות, המשקיעים בורחים לנכסים הנתפסים כבטוחים, כמו אג"ח של ממשלת ארה"ב. אם כן, התחזקות הדולר אינה תומכת בתחזית לראלי בסחורות.

נראה ששני הצדדים צודקים בוויכוח לגבי העתיד הקרוב של הסחורות: גם אלה שמזהירים מפגיעה בשל מלחמות הסחר וההאטה בסין, וגם אלה הצופים עליות. מי שרוצה להרוויח מהסחורות מעתה, יצטרך לעשות הבחנה וללמוד את נתוני הביקוש וההיצע בשוק זה, ולא להסתפק במשוואה: צמיחה = עלייה במחירי הסחורות. יש סחורות שהביקושים אליהן יגברו על כל המכשולים, משום שאין להן תחליף. כך, לדוגמה, מחירי החיטה - היבול המבוקש בעולם אחרי האורז - מזנקים השנה בשל עודף ביקוש, לראשונה זה שש שנים.

משקיעים המעוניינים להיחשף לסחורות, יכולים לעשות זאת דרך קרנות סל העוקבות אחר מדדים הכוללים סוגים רבים של סחורות, כמו iShares S&P GSCI Commodity ETF. לחילופין, ניתן לרכוש קרנות סל העוקבות אחר מדדי הסחורות, כמו iShares Global Energy ETF, החשופה ליצרניות הנפט הגדולות בעולם. בנוסף, ניתן להיחשף לסחורות ספציפיות דרך קרנות סל מיועדות, כמו Invesco DB Oil Fund ו־iPath Pure Beta Nickel ETN.

השורה התחתונה - ניתן להיחשף לסחורות באמצעות קרנות סל העוקבות אחר מדדים, הכוללים סוגים רבים של סחורות, או לרכוש קרנות סל, העוקבות אחר תת־מדדי הסחורות

ארז ברית הוא מייסד ומנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים בטנדם קפיטל