דו"ח זנדברג להסדרת אלפי מבנים ביו"ש: קובץ המלצות משפטיות בלבד או החלטת ממשלה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה בשנת 2016 צוות משפטנים מקצועיים "לצורך גיבוש מתווה להסדרת מבנים ושכונות ביישובים יהודים ביהודה ושומרון שהוקמו תוך מעורבות של הרשויות". בראש הצוות עמדה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ד"ר חיה זנדברג, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה (אזרחי).

בחודש מאי האחרון השלים הצוות המקצועי את עבודתו והגיש דו"ח פרטני המשתרע על פני כ-200 עמודים. הדו"ח מציג את המסגרת המשפטית הכוללת את ארבעת התנאים הנדרשים על פי החוק לשם הסדרת יישובים או שכונות ביהודה ושומרון: התנאי הקנייני, התנאי התכנוני, התנאי המוניציפלי והתנאי שעניינו אישור הדרג המדיני. בהמשך, הדו"ח סוקר את הבעייתיות והאתגרים במציאות הנוכחית שבה יותר מ-7,000 מבנים ביישובים ברחבי יהודה ושומרון נמצאים בסכנת הריסה או פינוי בשל אי הסדרת מעמדם החוקי. לבסוף, הצוות מציג את המלצותיו לפתרון אותן בעיות. דהיינו, מתווה להכשרת והסדרת המבנים הבלתי חוקיים.

הדו"ח מסווג וממפה את המקרים המורכבים משפטית: אי סדרים שהתגלו בדיעבד – הדבר קשור לעבודת צוות "קו כחול" ולהחלטתו בעקבות בדיקה מחודשת "לגרוע" אדמות מתחום האדמות שהוכרזו בעבר כ"אדמות מדינה". נבאר: על אדמות רבות שהוכרזו כאדמות מדינה הוקמו בשנות ה-80 וה-90 יישובים ושכונות ישראליים. הדבר נעשה בהליך מוסדר של הקצאות חוזיות שבו הקצה הממונה על הרכש הממשלתי את האדמות להתיישבות. אלא שצוות "קו כחול", שהחל את פעולתו בשנת 1999 תחת המנהל האזרחי במטרה לדייק את גבולות ההכרזה הוותיקות באמצעות טכנולוגיות חדשניות שלא היו קיימות בזמנו, גילה אי דיוקים, מה שהוביל להפיכת שכונות שלמות ברחבי יהודה ושומרון ל"בלתי חוקיות" במיועדות לפינוי או הריסה.

שרת המשפטים איילת שקד | צילום: אוהד צויגנברג

המלצת הצוות המקצועי, שנקבעה בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, היא להסדיר את המבנים שנגרעו על ידי צוות "קו כחול" ולהתבסס על סעיף 5 בדיני קניין, "תקנת השוק", המאפשר לאשר בדיעבד עסקאות שבוצעו בתום לב עם הממונה על הרכוש הממשלתי. מכאן ולהבא, הצוות ממליץ להפסיק את בדיקת צוות "קו כחול" באזורים שבהם הוקמו מבנים על פי תכניות מאושרות.

"איים תלויים" – ברחבי יהודה ושומרון קיימת מציאות ייחודית ולפיה היישובים והשכונות הישראליים בנויים באופן טיפוסי על גבי ההרים והגבעות, והעמקים המחברים ביניהם אינם מהווים חלק מההתיישבות הישראלית ואינם נמצאים בבעלות המדינה. כך נוצרת מציאות של "איים תלויים" – אדמות מדינה המוקפות בקרקעות שאינן אדמות מדינה.

לפיכך, המלצת הצוות המקצועי היא להגמיש את העיקרון התכנוני המכונה "תכנון צמוד דופן" המאפשר הפשרת קרקעות אם צמוד לקרקע יש מבנה קיים. אפשרות נוספת היא הכרזה על יישוב חדש בהתאם להחלטת הדרג המדינה. המלצת הוועדה בנוגע להסדרת דרכי הגישה היא חציבת מנהרות או סלילת גשרים מעל ומתחת לאדמות פלסטיניות, או הפקעת קרקעות לצורך דרכי גישה ליישוב.

התרחבות של יישוב או שכונה – ברבות השנים התרחבו היישובים וההרחבות התרחקו מגרעין היישוב המקורי. לעתים התברר שההרחבות נבנו על אדמות פרטיות. המלצת הוועדה היא הסדרה מוניציפלית של ההרחבות החורגות המאפשרת למתגוררים באדמות אלו לקבל שירותים מוניציפליים.

"ברמה הצהרתית מדובר במסמך משפטי המסדיר את המבנים, ההמלצות הועברו ליישום הממשלה, אך טרם הוחלט על שינוי המדיניות הממשלתית ואימוץ מסקנות הדו"ח", אומר עו"ד אמיר שושני המתמחה בעסקאות מקרקעין ביישובי יהודה ושומרון. "השאלה המשמעותית כעת היא עניין היישום – האם הדו"ח יישאר כקובץ המלצות משפטיות או יאומץ כהחלטת ממשלה? כל עוד הממשלה לא מצהירה על שינוי מדיניות רוחבית, הדו"ח הזה, חשוב ככל שיהיה, לא משנה את המציאות בשטח.

"בפועל ישנם אלפי מבנים ברחבי יהודה ושומרון הנדרשים להסדרה. רק באחרונה ראינו את יישום פסיקת בג"ץ להריסת 17 מבנים בשכונת נתיב האבות ביישוב אלעזר בגוש עציון. במציאות הנוכחית מוקדם לומר כי תמו הסבכים המשפטיים בנוגע לקרקעות ביהודה ושומרון. מדובר במהלך חשוב שמציג מתווה משפטי סדור להסדרת מעמדם החוקי של אלפי בתים, ואם הוא יתקבל המשמעות היא ללא ספק בגדר בשורה".

שרת המשפטים איילת שקד אמרה עם הגשת הדו"ח: "נגמר עידן עקירת ישובים ללא תכלית ביו"ש. בהובלת הבית היהודי הוקם צוות שמצא דרכים חוקיות להכשרת ההתיישבות ביו"ש ולהפסקת החרפה של פינוי ישובים סתם, ללא סיבה אמיתית. דוח זנדברג נותן כלים משפטיים, שתואמים את הדין הבינ"ל, להסדרת ההתיישבות".