כך החוזה של כרמלו אנת'וני מסביר את ה-NBA

איך חוזה של 27.9 מיליון דולר בקבוצה א'? הופך לחוזה של של 2.5 מיליון דולר בקבוצה ג', בעזרת קבוצה ב' וד'? ברוכים הבאים לעולם המופלא של טריידים ב-NBA.

ראשית, הסבר. ב-NBA יש רצפת שכר ותקרת שכר "רכה". כלומר, אפשר לשלם יותר מתקרת השכר אך אז צריך לשלם קנס כלשהו לקבוצות שלא עברו את התקרה.

בעונה הבאה רצפת השכר בקבוצה היא 91.6 מיליון דולר ותקרת השכר תעמוד על 101.86 מיליון דולר. מתקציב שכר של 123.73 מיליון דולר - קבוצות צריכות לשלם מס יוקרה (שגדל מדי שנה לקבוצות שעוברות את התקרה מדי שנה. מס היוקרה יכול להגיע ליותר מ-4.75 דולר על כל דולר חריגה). בין לבין, כלומר קבוצות שמשלמות 101.8 מיליון דולר או יותר לשחקניהם - לא זוכות לקנס היוקרה משאר הליגות וגם לא יכולות להחתים שחקנים בצורות מסוימות (ללא טרייד או בהחתמה וטרייד).

מבלי להיכנס יותר מדי עמוק לחוקי תקרת השכר המסובכים למדי - קבוצות רבות רוצות להיות מתחת לתקרת השכר, כי הן מחפשות גמישות שתאפשר להן להחתים שחקנים במהלך העונה או לשחרר הרבה שחקנים בקיץ - מה שיאפשר להם להציע לשחקנים חופשיים שכר גבוה יותר מאשר קבוצות שקשורות בחוזה לשחקנים בסגל שלהם. המשמעות היא שלעיתים קבוצות מחפשות שחקנים עם חוזה קצר - אפילו אם הוא גדול באופן יחסי לשאר החוזים שלהם - כי הוא לא חוסם את תקציב השכר בשנה הבאה ומסייע להגיע לרצפת השכר השנה. משמעות נוספת היא שקבוצות כגון לוס אנג'לס לייקרס החתימו מספר רב של שחקנים וותיקים על חוזים לשנה אחת כי ב-2019 הקבוצה מתכננת מסע החתמות של שחקנים חופשיים כגון קוואי לאונרד או קליי תומפסון.

לא מוותר על דולר

בכל מקרה, בחודש האחרון כרמלו אנת'וני, שעבר לאוקלהומה סיטי ת'אנדר בטרייד מניו יורק ניקס, קיבל הודעה מאוקלהומה סיטי ת'אנדר שהוא יעזוב את הקבוצה אחרי עונה מתסכלת עבור השחקן בן ה-34. הבעיה בהודעה הזו היא שלאנת'וני היה חוזה של 27.9 מיליון דולר לעונת 2018/19. החוזה היה עם אופציה שלו להאריך אותו. הוא היה יכול לבחור לא להאריך את החוזה ואז היה משוחרר מבלי תשלום - אבל אין סיבה בעולם שהוא יעשה זאת. כחלק מהסכם השכר הקיבוצי של השחקנים עם הליגה, קבוצה חייבת לשלם את מלוא החוזה לשחקן שרשום אצלה או להעביר אותו בטרייד לקבוצה שמוכנה לשלם לו בדיוק את אותו השכר.

על החוזה הזה חתם אנת'וני עם הניקס אבל אוקלהומה לקחה אותו אליה ולכן מחויבת לחוזה. אנתו'ני אישר מוקדם בקיץ שהוא לא מתכנן לוותר על ה-27.9 מיליון דולר שלו. זה קרה עוד לפני שהת'אנדר הצליחו להחתים את פול ג'ורג' על חוזה לארבע שנים בשווי 137 מיליון דולר (כ-30 מיליון דולר בשנה), בעוד שלכוכב הגדול ביותר של הקבוצה, ראסל ווסטברוק, יש חוזה של 35 מיליון דולר בשנה (סכום שיגדל) ולסטיבן אדמס, הסנטר היעיל של הת'אנדר, יש הסכם של כ-24 מיליון דולר בעונה.

המשמעות של אנת'וני בקבוצה היא תקציב שכר ומס יוקרה של 310 מיליון דולר - הכי הרבה בכל הזמנים בליגה ואחד מתקציבי השכר הגבוהים בעולם הספורט. אנת'וני לא הופיע בתוכניות הספורטיביות של OKC ולכן סם פרסטי, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, התחיל לחפש דרך לשחרר את כרמלו ולהוריד, באופן משמעותי, את תקציב השכר ומיסים. לפרסטי יש קשר חזק עם ליאון רוז, הסוכן של אנת'וני מסוכנות CAA ובשבועות האחרונים עבד צמוד אליו כדי לוודא שאנת'וני מקבל את שכרו אבל שהוא לא יגדיל את תקציב השכר של אוקלהומה.

לאוקלהומה היתה האפשרות לשחרר את אנתוני ולשלם לו את השכר במלואו אך לאורך מספר עונות - מה שהיה מגדיל במעט את תקציב השכר ומקטין את תקציב מס היוקרה במעט - אבל פרסטי מצא פתרון טוב יותר.

ב-19 ביולי התפרסם כי אטלנטה הוקס, אוקלהומה סיטי ת'אנדר ופילדלפיה 76 הסכימו על טרייד משולש שמעורבים בו חמישה שחקנים. ההוקס קיבלו את אנת'וני מ-OKC, ג'סטין אנדרסון מפילי ובחירת דראפט ב-2022 מ-OKC. הת'אנדר קיבלו את אחד השחקנים הטובים ביותר של ההוקס בעונה שעברה - דניס שרודר הגרמני וטימותי לואוו-קברו הצרפתי של פילדלפיה. פילי קיבלו את מייקל מוסקאלה מאטלנטה. עוד נודע כי אנת'וני יקבל את השחרור והכסף שמגיע לו מאטלנטה. כלומר, ההוקס לא רק ששחררו את אחד מהשחקנים הטובים בסגל בטרייד, אלא גם יאלצו להיפטר מסכום כסף לא מבוטל אחרי הטרייד.

וכך היה. בתחילת השבוע נודע שאנת'וני שוחרר מהוקס שהגיעו לסיכום על כך שהוא יקבל מהם 25.5 מיליון דולר עבור שחרורו. את ה-2.4 מיליון דולר נוספים מהחוזה שהוא אמור היה ליהנות ממנו השנה, היא יקבל מיוסטון רוקטס, שם סיכם על חוזה מינימום של וטרן בליגה (2.4 מיליון דולר). אנת'וני, בעצם, יקבל את כל הכסף שהיה אמור לקבל וישחק עם כריס פול, חברו הטוב וג'יימס הארדן. אוקלהומה הצליחה להוריד את תקציב השכר ומס היוקרה שלה באופן משמעותי - מ-310 מיליון דולר ל-240 מיליון דולר (140.2 מיליון דולר תקציב שכר ו-91.5 מיליון דולר מס יוקרה) וגם את שרודר (שכר של כ-15.5 מיליון דולר), שעשוי להיות השחקן השישי של העונה.

פילדפליה קיבלה שחקן ומה אטלנטה קיבלה? תקציב שכר של 105 מיליון דולר, שמתוכם רק כ-78 מיליון דולר משולמים לשחקנים שמשחקים בקבוצה. למה ככה? ובכן, אטלנטה היא אחת מהקבוצות הגרועות בליגה וככל הנראה תהיה הקבוצה הגרועה ביותר בעונה הקרובה. זה יאפשר לה לקבל בחירה גבוהה בדראפט ולהמשיך את "הבנייה מחדש" שבעצם התחילה בעונה שעברה כאשר הביאו את הג'נרל מנג'ר טרביס שלנק. שלנק עבד בשנים האחרונות בגולדן סטייט ווריירס - בין השאר היה אחד מהראשונים שזיהו את הכישרון של דריימונד גרין (בחירה בסיבוב השני של הדראפט). שלנק, כך נראה, בונה באטלנטה קבוצה בתבנית של גולדן סטייט. לכן עשה טרייד (מטופש למדי, יש שיגידו) כשהעביר לדאלאס מאבריקס את הבחירה מספר 3 בדראפט (לוקה דונצ'יץ') בעבור הבחירה מספר 5 של דאלאס ובחירה בעונה הבאה. בחירה 5 הניבה להוקס את טריי יאנג, כוכב קבוצת הקולג' של אוקלהומה, שזכה בעונה שעברה להשוואות רבות לסטפן קרי מגולדן סטייט ווריירס. כלל לא בטוח שהוא יגיע אפילו לעשירית מההצלחות של קרי, אבל הוא סוג הגארדים האלה שיכול "לרווח" את המשחק על ידי זריקות רחוקות מאוד מהשלוש. הבחירה בו היא הימור גדול.

אז כעת, לאחר הטרייד לאטלנטה יש 7 שחקנים שחתומים על חוזה רוקי (בין 1.15 מיליון דולר לשנה לכ-6 מיליון דולר בשנה) ואפשרות לבחור מספר 1 בדראפט 2019 שאמנם לא מלא בכישרונות כמו השנה, אך יש בו מספר שחקנים מבטיחים כגון RJ בארט (פורוורד קנדי סופר מוכשר שעבד עם סטיב נאש על כישוריו), קמרון רדיש (קלע מוכשר ואתלטי שישתף פעולה עם בארט בדיוק), ציון וויליאמסון (מעיין ילד פלא ואתלט על שהוא חצי טנק, חצי כדורסלן שגם יהיה בקבוצת הכדורסל של דיוק) או אפילו רוי האצ'ימורה (כוכב נבחרת יפן ומכללת גונזגה). כמו כן, הערכות הן שלאטלנטה יהיה הרבה מקום מתחת לתקרת השכר בעונה הבאה (הם מחוייבים לשכר של פחות מ-56 מיליון דולר בשנה הבאה) - מה שעשוי להוביל להחתמות שחקנים ותיקים איכותיים שיעזרו לגרעין הצעיר להתפתח.

הסיפור הבירוקרטי למדי הזה של העברת שחקן ומחיקת מס יוקרה, מלמד הרבה על הדינמיקה ב-NBA בשנים האחרונות. לצד קבוצות שמטרתן היא להפסיד (טנקינג) כדי להצליח בעתיד, יש קבוצות שעושות הכל כדי להצליח כמה שיותר בהווה בגלל הזדמנויות (כלומר שחקנים שיש בסגל) שנפלו עליהן בעבר הלא רחוק. הדינמיקה הזו יוצרת ליגה שלמה - מנהלים, שחקנים, אוהדים ואנשי תקשרות - שעוסקת בהווה אבל תמיד, תמיד, מסתכלת שני צעדים קדימה.