הריאל האיראני קורס, אבל חמינאי לא ירוץ לדבר עם ארה"ב

שער המטבע האיראני המשיך לצנוח היום בבוקר ונע סביב 120 אלף ריאל לדולר. בכך השלים ירידה של קרוב ל־20% בתוך יומיים. מאז אפריל איבד המטבע האיראני כמחצית מערכו, ולפי הערכות, אם לא תתרחש תפנית בלתי צפויה עם כניסת הסנקציות לתוקפן בשבוע הבא, יצנח שער הריאל לשפל של 150 אלף ריאל לדולר. קצב האינפלציה הנוכחי כבר חצה את ה־200%. 

סבב הסנקציות ה"קלות"

צניחת שער הריאל מגיעה נוכח הסבב הראשון של הסנקציות האמריקאיות שייכנס לתוקף ב־6 באוגוסט. סבב זה נחשב קל יחסית לעומת הסנקציות שייכנסו לתוקף בתחילת נובמבר ויעדן העיקרי הוא מגזר הנפט האיראני, שעליו מתבססת הכלכלה האיראנית. בכירים איראנים הזהירו השבוע כי אם יצוא הנפט האיראני יירד לרמה של 200 אלף חביות ביום, המדינה לא תוכל לשלם משכורת למועסקיה והמשמעות לכך ברורה. הנשיא דונלד טראמפ הצהיר כי היעד שלו הוא להפחית את יצוא הנפט האיראני "לאפס".

איש ישן ליד כספומט באיראן, טראמפ על שער עיתון וסניף המרת מטבע סגור, היום | צילומים: אי.אף.פי, אי.אף.פי

לקראת חזרת הסנקציות נטשו בשבועות האחרונים עשרות חברות את המשק האיראני. הפעם לא מדובר היה בחברות מערביות בלבד, שחוששות מהממשל האמריקאי, אלא גם ממדינות כמו רוסיה והודו שנחשבו במשך שנים כשותפות סחר מובילות של טהראן. לפי נתונים עדכניים, במהלך חודש יוני צמצמה הודו את יבוא הנפט שלה מאיראן ב־12% בהשוואה לחודש הקודם. בסך הכל ייבאה הודו בחודש יוני כ־664 אלף חביות ביום מאיראן, אך כמות זו צפויה להצטמצם משמעותית בשל החשש מסנקציות והקושי בהשגת ביטוח למכליות. אחד הגורמים המשמעותיים שדחפו את איראן לקיים מגעים שהובילו בסופו של דבר להסכם הגרעין עם המעצמות בשנת 2015 היה הירידה הדרסטית ביבוא הנפט מצד הצרכניות המובילות באסיה.

בצמרת האיראנית וכמובן ברחוב שוררת תחושה של פאניקה. למרות זאת, כלפי חוץ הטרמינולוגיה של המשטר לא השתנתה. הבנק המרכזי של איראן שבשנים האחרונות כשל לחלוטין במדיניות המט"ח הודיע כי קריסת שער המטבע היא תוצאה של "מזימות האויבים". הבנק הבטיח להכריז על שורה של צעדים לבלימת הצניחה החופשית של הריאל, אך הודעות דומות שלו בעבר נידונו לכישלון. יצוין כי רק לפני ימים אחדים הודיעה איראן על החלפת נגיד הבנק המרכזי, אך ספק אם צעד זה לבדו יוכל להוביל לחשיבה אחרת שתקל את המציאות העגומה שבו המשק האיראני מצוי. במקביל, נקטו השלטונות שורה של צעדים, כולל מעצר סוחרי מט"ח ספקולנטים שמואשמים כמי שיצרו את המשבר הנוכחי. כמו כן דווח על מעצר פקידים ממשלתיים המואשמים בשחיתות ובפגיעה בכלכלה המקומית. המשטר הודיע גם כי ישאף לצמצם את הפגיעה באיראנים, ובעיקר בשכבות החלשות, עם כניסת הסנקציות לתוקפן, וידאג לאספקת מוצרים בסיסיים ותרופות. בכך מנסה המשטר לעודד את האיראנים להגביר את הלכידות הפנימית נוכח הצפי להכבדת המצב הכלכלי והחשש מהתעצמות ההפגנות העממיות.

האופציות של המשטר

בנקודת הזמן הנוכחית הכף נוטה בבירור לרעת משטר האייתולות, אך הוא אינו צפוי לוותר בקלות. קריסת המטבע ביחד עם הסנקציות הקרבות מגבירות את תחושת התסכול ברחוב האיראני. ההפגנות ברחבי איראן על רקע המצב הכלכלי החמור, האבטלה, העוני והתייבשות מקורות המים נמשכות בעצימות כזו או אחרת מסוף שנת 2017. לכל אלה יש להוסיף את הקרעים בצמרת האיראנית לגבי המדיניות שיש לנקוט. הממסד הדתי שמרני בהנהגת עלי חמינאי מגביר את הלחץ והביקורת על הנשיא החלש חסן רוחאני והפך אותו לשעיר לעזאזל. הודעת משמרות המהפכה ביום שלישי כי הן מצפות מרוחאני לנקוט צעדים "חכמים" כדי לבלום את צניחת שער המטבע רומזת על הביקורת הקיימת כנגדו וכנגד צוותו בתחום הכלכלי.

מאז המהפכה שהעלתה אותו לשלטון ב־1979, הצטיין המשטר האיראני בדבר אחד יותר מהכל — הישרדות. לפני חתימת הסכם הגרעין עשה המשטר על שלוחותיו השונות מאמץ אדיר כדי לעקוף את הסנקציות בדרכים שונות. גם הפעם ינסה המשטר לעשות זאת, אך סיכויי הצלחתו פחותים יותר.

אחת השיטות המועדפות על המשטר לעקוף את הסנקציות היא באמצעות חברות קש בפריסה בינלאומית שמסונפות למשמרות המהפכה. רק באחרונה נחשף כיצד המשמרות באמצעות חברות קש בגרמניה הצליחו לממן את פעילות המורדים החות'ים בתימן. בעבר הצליחו האיראנים להערים על הקהילה הבינלאומית באמצעות הפעילות המסחרית הענפה שפיתחו בדובאי, אך בסבב הנוכחי יקשה עליהם לעשות כך, עקב הגברת הפיקוח הן מצד השלטונות המקומיים והן מצד הממשל האמריקאי. ההתנגדות שמשמיע נשיא טורקיה ארדואן לציית לסנקציות האמריקאיות נותנת פתח מסוים לאיראנים, אם כי הבנקים הטורקיים המובילים לא צפויים להסתכן במתן שירותים לסחר עם איראן מחשש לסנקציות אמריקאיות. לאיראנים יש אפשרות מסוימת ליהנות משירותי בנקאות מבנקים סיניים שגם כך ברשימת הסנקציות של האמריקאים או לנסות להחיות מחדש את סחר הברטר שאותו ניסו לפני הסכם הגרעין.

אף שנראה כי הסנקציות צפויות לחנוק סופית את המשק האיראני, למשטר האייתולות עוד נותרו כמה קלפים ביד. במדינות המפרץ הובע בימים האחרונים החשש שככל שאיראן תידחק לפינה, היא תעודד את המיליציות שלה באזור להגביר את פעילותן בדגש על השתלטות על נכסים וענפים כלכליים שיוכלו לשרת את הכלכלה האיראנית. בעיקר אמורים הדברים כלפי המיליציות השיעיות הפועלות בעיראק, דבר שצפוי לחזק את פעילות ההברחות והשחיתות בתוך הממסד האיראני. האיום בדבר סגירת מצרי הורמוז שם עובר כשליש מיצוא הנפט העולמי אפשרי, אם כי גם בתוך איראן הושמעו בימים האחרונים קולות ביקורתיים ביחס לתועלת של צעד מסוג זה.

נכון לעכשיו, נראה כי רק דיאלוג בין טהראן לוושינגטון יוכל להקל ממשית את המצוקה הכלכלית הגוברת באיראן. בעוד מסביבתו של הנשיא רוחאני כבר נשמעים קולות שמוכנים למו"מ עם ממשל טראמפ, ההחלטה הסופית בנושאים שכאלה היא בידי המנהיג העליון עלי חמינאי. הוא יסכים להיכנס למו"מ עם "השטן הגדול" רק אם ירגיש שכיסאו מתנדנד.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com