שכרו של מנכ"ל מגדל החדש חורג מהמותר, ואף רגולטור לא רוצה להתעסק בזה

האם בחברת הביטוח מגדל עברו על מגבלת חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסים, והעניקו למנכ"ל הטרי דורון ספיר שכר הגבוה מהמותר עבור 2018? בכנסת, שחוקקה את חוק שכר הבכירים, חושבים כך. אלא שמהניסיון להבין מי מהרגולטורים אמור לאכוף את המגבלה הזו עולה כי בתפוח האדמה הלוהט הזה - אף אחד לא רוצה להתעסק.

פניות של "כלכליסט" לגבי שכרו של ספיר, ששוגרו לפני שבוע, נענו בתשובות מגומגמות ומבולבלות. האחריות על פרשנות ואכיפת החוק הועברה בין רשות שוק ההון, משרד המשפטים ובנק ישראל. בסופו של דבר, בעקבות פניית היועץ המשפטי של רשות שוק ההון ליועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפק, נמסרה עמדתה: השכר שקיבל ספיר עבור 2018 חורג מדרישות החוק בכמעט 600 אלף שקל. וכשאיש לא רוצה לבחון לעומק, לבדוק בציציות או לאכוף - לגופים הפיננסים נותר כר פורה ליצירתיות.

דורון ספיר | צילום: עמית שעל

ל"כלכליסט" נודע כי ברשות לא מסתפקים בתשובת היועמ"ש, ובמקביל פנו בנושא גם לבנק ישראל ולמשרד המשפטים, וכעת ממתינים לתשובתם. לכאורה רשות ני"ע, שאחראית על החברות הציבוריות, אמורה לאכוף את החוק. אלא שחברות הביטוח הן פרטיות ומוחזקות חברות אחזקה הנסחרות בבורסה, שלא כפופות לחוק. הרשות לא רשאית להתערב גם לגבי הבנקים, כי תפקידה הוא רק לדאוג לשקיפות המידע ולהצגתו המלאה - ולא לאמיתות התוכן. שאלה נוספת שעולה היא אם מתפקידה של הרשות לדרוש מהחברות לדווח מהו שכר העובד עם השכר הנמוך ביותר בארגון, לשם גזירת התקרה למנכ"ל.

בחרו בפרשנות המקלה

באוקטובר 2016 נכנס לתוקף חוק שכר הבכירים, וחתך את שכרם של מנהלי הבנקים וחברות הביטוח לתקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה. שכר המנכ"ל יכול להיות הגבוה מבין שניים: עלות שכרו של העובד בעל השכר הנמוך בחברה כפול 35 - או 2.5 מיליון שקל.

מאמצים אדירים של חברות הביטוח והבנקים לטרפד את החוק כשלו, והמנהלים, שהתרגלו לשכר של 10-8 מיליון שקל בשנה, נאלצו לבלוע את הצפרדע. מאז כניסת החוק לתוקף, חתרו בגופים הפיננסים לדרכים להעלות את התגמול מבלי לחרוג מהמגבלה. במסגרת זו אף העלו בגופים את השכר הנמוך ביותר בארגון, כדי לאפשר לבכירים לגזור שכר גבוה פי 35 מכך. למעשה, בכירים מעטים בגופים הפיננסים עומדים במגבלת השכר.

ספיר נכנס לתפקידו ביוני, ועבור פרק שבעת החודשים כמנכ"ל ב־2018 יקבל 2.29 מיליון שקל. בתרגום לתשלום חודשי, עלות שכרו תהיה באותם שבעה חודשים 327 אלף שקל - ו־3.9 מיליון שקל בתחשיב שנתי. במגדל יש עובדים בשכר מינימום, 5,300 שקל, ופי 35 מכך לא אמור לעלות על 3 מיליון שקל לשנה. ואמנם לפי הדיווח עלות שכרו של ספיר ב־2019 עתידה להיות 2.9 מיליון שקל. כיצד, אם כן, ב־2018 עלות השכר בגילום שנתי גבוהה יותר? בזכות מענק חתימה שקיבל, בגובה שלוש משכורות חודשיות.

וזאת השאלה הגדולה: האם החוק מגביל עלות שכר שנתית עד פי 35 מהשכר הנמוך בארגון לשנה קלנדרית - או שיש לבצע חישוב יחסי כשמנכ"ל נכנס לתפקיד באמצע השנה. אם מנכ"ל נכנס לתפקידו בדצמבר, תקין שיקבל עבור אותו החודש 2.5 מיליון שקל? או שבתחשיב שנתי, מדובר בשכר של 30 מיליון שקל?

בחוק, שגרר ביקורת רבה כי נוסח בחופזה, מצויה ההגדרה הבאה: "תקרה לתשלום 2.5 מיליון שקל לשנה, וחלק יחסי מסכום זה בשל חלק משנה". גם דברי ההסבר לחוק ודיוני ועדת הכספים מתייחסים מפורשת לבחינת השכר באופן יחסי, תוך תרגום השכר החודשי לתשלום שנתי - בדיוק כדי למנוע מקרים כאלה.

בחברות הביטוח ובבנקים בחרו בפרשנות מקלה, ובוחנים את השכר רק ברמת שנה קלנדרית. בכירים במערכת הבנקאית טענו אתמול כי החוק לא דורש חישוב יחסי, אלא רק קובע רמה שנתית.

תלוי בשכר המינימום

בין כוונת המחוקק לבין המצב בשטח יש בור. פרשנויות משפטיות קבעו כי עלות השכר לא כוללת תנאים סוציאליים, שלא נכללים בעלות השנתית. כך בפועל כמעט כל המנכ"לים בגופים הפיננסים משתכרים יותר מ־2.5 מיליון שקל בשנה, ומשמעותית יותר מכך אם העובד בשכר הכי נמוך מקבל יותר ממינימום. כך, עלות שכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות עמדה ב־2017 על 3.5 מיליון שקל, מה שלכאורה מצביע כי עלות שכר העובד הזוטר בה היא 8,333 שקל, קרי כ־6,000 שקל ברוטו - 700 שקל יותר מהמינימום. במזרחי־טפחות המנכ"ל אלדד פרשר נהנה מעלות שכר של 3.3 מיליון שקל. נראה שבגופים הללו שכר העובד הנמוך ביותר גבוה מהמינימום.

בהראל העלו לפני שנתיים את השכר המינימלי ל־6,000 שקל, ולכן הגיוני שמנכ"ל הראל מישל סיבוני נהנה מעלות שכר של 3.4 מיליון שקל. יו"ר מזרחי־טפחות משה וידמן מקבל שכר בעלות 3.3 מיליון שקל, וכך גם המנכ"לים המשותפים בילין לפידות, דב ילין ויאיר לפידות. מנכ"ל הפועלים אריק פינטו ומנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי קיבלו ב־2017 שכר בעלות 2.5 מיליון שקל.

מרשות שוק ההון נמסר: "הנושא בבחינה מול כל הרגולטורים הפיננסים הרלבנטיים לחוק".