מיזם הסיבים הונשם אבל התשתיות עמוק בתרדמת

החלטת הממשלה אתמול לבטל את חובת הפריסה הכלל־ארצית של מיזם הסיבים האופטיים של חברת IBC היא בבחינת ביטול המקל האחרון שהמדינה עוד הניפה מעל למיזם. ההחלטה שאימצה את המתכונת שעליה המליץ שר התקשורת איוב קרא (חובת פריסה של 40% ממשקי הבית במדינה בלבד), מצטרפת לשורה ארוכה של גזרים שהעבירה המדינה לפרויקט שהלך והסתבך מאז ראשיתו.

מדינת ישראל הוציאה את מיזם הסיבים לדרך בתחילת העשור במטרה לדרבן את חברות התקשורת להשקיע בתשתיות סיבים אופטיים, שיקפיצו את מהירות הגלישה וידביקו את הפער מול המקובל בעולם המערבי. אך לטענת גורמים המעורים במגעים המתנהלים כיום בין חברות התקשורת לבין משרד התקשורת ובין עצמן, הרגולציה המפלה שננקטת בתחום התקשורת הפכה את ההשקעה בתשתיות תקשורת למסוכנת. סכנה זו כבר ניכרת בצניחה בהשקעה בתשתיות, ואף דחפה את חברת התקשורת הגדולה בישראל בזק לחדול מפריסת התשתית שלה — שגם כך לא זמינה למשתמשים.

איוב קרא שר התקשורת | צילום: עמית שעל

ממשלת ישראל השקיעה כבר 150 מיליון שקל מכספי ציבור בניסיון להחיות את מיזם הסיבים שהלך והסתבך, אך הכסף הוא רק חלק אחד משורה של גזרים. המיזם, בבעלות חלקית (40%) של חברת החשמל, נועד בתחילה להוות חברת תשתית בלבד, אך זכה לסוכריה גדולה כשרשיונו שונה כך שיוכל לשמש גם כספק תקשורת, שפועל כעת תחת המותג אנלימיטד. בנוסף, מפעילת המיזם IBC קיבלה זיכיון בלעדי להשתמש בתשתיות של חברת החשמל כדי להאיץ ולהוזיל את הליך הפריסה, שנועדה להיות כלל־ארצית ואוניברסלית ולשמש את המתחרות בשוק התקשורת במירוץ מול בזק, שלא הפעילה את תשתית הסיבים האופטיים שפרסה.

נראה שהרגולטור נשבה בקסמי הרעיון שהוביל. המקל הגדול האחרון של חובת הפריסה הכלל־ארצית שהוטלה על המיזם נקברה היום סופית, לאחר שורה של ארכות. מעשה, משרד התקשורת התגייס להשבחת הכלה לקראת העסקה המתבשלת להכנסת סלקום כמשקיעה ב־IBC. סלקום ודאי שלא היתה מוכנה להתגייס למען החזון החברתי של הרגולטור לתשתית כלל־ארצית שתכסה גם את הרי הגליל, יישובי הערבה, ההתנחלויות ויתר יישובי הפריפריה החברתית. שכן ברור מראש כי פריסה לא תחזיר את ההשקעה.

כך, צמצום חובת הפריסה ל־40% בלבד ממשקי הבית שנקבעו בתנאי הרשיון החדש יאפשר ל־IBC ליהנות ממשקי בית עמידים — והיהודים ברובם הגדול — ולהנות מהגזרים שהוענקו לה על חשבון משלם המסים. ב־IBC אמנם מציינים כי הכללים החדשים מחייבים אותה לחבר לתשתית שלה 40% ממשקי הבית בפריפריה, אך הרגולטור השאיר לה לבחור מי יהיו אותם 40%: ישובים מבודדים בבנייה צמודת קרקע שפריסת התשתית בהם אינה כלכלית, או ישובים עמידים הרצופים בבנייה רוויה.

ב־HOT מיהרו לזהות את הנדיבות שמגלה משרד התקשורת כלפי בן טיפוחיו וביקשו להימנע מרגולציה מפלה. חברת התקשורת של פטריק דרהי זוכה בעקביות לדחיות בההחלת החובה המוטלת עליה לפריסת תשתית כלל־ארצית, אך משהבינה כי המתחרה החדשה צפויה לקבל גזר נוסף ביקשה להשתוות לה. לטענת HOT, ריכוך דרישות הפריסה ממיזם הסיבים ראוי שיחייב גם את הקלת הדרישות ממנה. רגולציה מחייבת זו של פריסת תשתית כלל־ארצית זו מוטלת גם על בזק, שתשתית הסיבים האופטיים שלה מגיעה כיום לכ־60% ממשקי הבית בישראל.

אלא שבזק בוחרת זה תקופה שלא להפעיל את תשתית הסיבים שפרסה. זאת, לטענת ראשי החברה בשל חוסר הוודאות העסקית שיצר משרד התקשורת, שאף מופקד על קביעת המחיר שבזק תוכל לגבות מלקוחות תשתית זו. גורמים המעורים בפרטים טוענים כי חוסר היכולת של בזק לקבוע את המחיר והימנעותו של משרד התקשורת לקבוע מחיר צפויים להשאיר את תשתית הסיבים של בזק רדומה. לטענתם, ללא תוכנית עסקית ברורה והיתכנות כלכלית החברה לא יכולה להזרים את הכספים הנדרשים לחיבור הסופי של הלקוחות והפעלת התשתית. משמעות הדבר היא שבזק גם לא תאפשר לחברות מתחרות להציע שירותים על תשתית זו כחלק מהשוק הסיטונאי.

בהיעדר גזר ממשי בזק עשויה לדרוש אף היא ממשרד התקשורת לצמצם את שיעור בתי האב שהיא נדרשת לחבר לתשתית הסיבים, תחת אותו נימוק של רגולציה מפלה. המשך מדיניות המשרד הנוכחית עלול להביא לפערי תשתית מהותיים בין המרכז לפריפריה, שיובילו לפערים בנגישות למידע ולשירותים ויעמיקו את הפערים החברתיים־הכלכליים הקיימים.